עובדי 'חדשות 10' יגישו עתירה לבג"צ
בית המשפט המחוזי בירושלים, מחק הבוקר (יום ג') את בקשתם של עובדים בחברת החדשות של ערוץ 10, בהם עורך 'לונדון וקירשנבאום' אבי אלקלעי, נגד הרשות השנייה, ערוץ 10 ו'חדשות 10', בעקבות המעבר המתוכנן של חברת החדשות לירושלים.
בפתח הדיון, אמר השופט דוד מינץ כי על העובדים היה להגיש עתירה לבג"צ כבר לפני שנה וחצי, המועד בו נקבע ההסדר בין ערוץ 10 לוועדת הכלכלה ולכנסת, על פיו חברת החדשות תעבור לירושלים עד סוף 2011 כפי שקובע החוק, ובתמורה יוארך הזיכיון של ערוץ 10.
הרשות השנייה, באמצעות עו"ד יאיר עשהאל דרור גדרון ונגה גל ממשרד עו"ד אברמזון ושות', התנגדה לבקשה וטענה כי אין לה יסוד וכי הסמכות לדון בבקשה אינה נתונה לבית המשפט המחוזי.
בחודשים האחרונים, במקביל לניסיונות של חברת החדשות לאתר משכן בירושלים, עובדים ב'חדשות 10' הביעו התנגדות למהלך ופנו לבית המשפט. בין היתר הגיש גם ירון לונדון תצהיר בו קבע כי לא ימשיך להגיש את תכניתו במידה וזו תועבר לירושלים.
- 5.עוד ערוץ מיותר שייעלם עם שיטת הרשיונות ב 2012 (ל"ת)חיים 21/09/2011 06:36הגב לתגובה זו
- 4."מלכישוע" 20/09/2011 15:05הגב לתגובה זורכישת שידורי חדשות [תיקונים: התשס"ג (מס' 2), התשע"א] 63 א 1. כל עוד מתקיימים שידורי טלוויזיה במסגרת שני ערוצי טלוויזיה או יותר, רשאית חברת חדשות, באישור המועצה ובתנאים שתקבע, לרכוש, בכל שנה, שידורי חדשות בסכום שלא יפחת מסכום כקבוע בסעיף 4 לתוספת השניה, מגורם שאישרה המועצה שמקום מושבו בירושלים ושעיסוקו הבלעדי הוא הפקת חדשות, או שהעיסוקים האחרים שלו או של בעל ענין בו אינם פוגמים, לדעת המועצה, בתפקודו העצמאי והבלתי תלוי בהפקת החדשות; לענין החלטה לפי סעיף זה רשאית המועצה לשקול, בין השאר, את הבטחת קיומה של חברת חדשות אחת לפחות לפי סימן זה.
- יעקב 20/09/2011 22:19הגב לתגובה זוסעיף זה לא רלוונטי אלא סעיפים 3א ו-37 לחוק הקובעים שהם חייבים לעבור לירושלים.
- 3.יכולים לצלם את חלק 20/09/2011 13:17הגב לתגובה זובקומה 17
- 2.אם כבר שיעתרו גם על נתוני הרייטינג (ל"ת)אולי בג"צ יושיע 20/09/2011 13:16הגב לתגובה זו
- 1.ילדים מפונקים (ל"ת)שרון 20/09/2011 13:15הגב לתגובה זו
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
