חזון אחרית הימים? חפירת מנהרת הרכבת הקלה בגוש דן תחל מחר ותמשך כשנה

לאחר שנים של עיכוב תחל מחר חברת נתע לחפור 3 פירי ענק דרכם יוחדרו המכונות לכריית מינהרה תת קרקעית של הרכבת הקלה. עד כה הושקעו כ-1.3 מיליארד שקל
לירן סהר | (11)

השלב הראשון בחפירת המנהרה התת קרקעית בה עתידה לעבור הרכבת הקלה בקו האדום - ייצא מחר לדרך: חברת נ.ת.ע (נתיבי תחבורה עירוניים), תחל בחפירתם של שלושה פירי שילוח ענקיים, אשר מתוכם ישוגרו מכונות המנהור אשר ייכרו את התוואי התת קרקעי של הקו האדום. על פי התוכניות, לאחר חפירת הפירים יוכנסו אל תוכם מרכיבי הדיפון של מנהרות הרכבת, במקביל להוצאה ופינוי של חומרי החפירה (אדמה). העבודות על חפירת הפירים צפויות להמשך כעשרה עד חמישה עשר חודשים, בהתאם למורכבות הפיר.

פרויקט הקו האדום אשר מסלולו יחבר בין פתח תקווה לבת ים כאשר הוא חולף בדרכו פני בני ברק, רמת גן ותל אביב-יפו, מהווה את 'חוט השדרה' של רשת הרכבות העתידה להיבנות בגוש דן. הקו האדום בן 22 הק"מ, יכלול לאורכו 33 תחנות, כאשר 23 מתוכן תהיינה קרקעיות ו- 10 , מצומת גהה בפתח תקווה ועד שכונת נווה צדק-מנשייה בתל אביב, תהיינה תת קרקעיות.

את הפיר הראשון שיבנה, בעומק 23 מטרים מתחת לפני הקרקע, תקים "חברת אברהם יצחק" ברחוב הרצל פינת יהודה הלוי בתל אביב (שכונת שבזי על גבול שכונת פלורנטין), בשטחו של חניון בית רומנו. מפיר זה ישולחו 2 מכונת ה- TBM לכיוון מזרח. פיר נוסף יוקם על ידי חברת "זלמן בראשי" בצמוד לחניון גלי גיל בתל אביב, ואת הפיר השלישי בפתח תקווה, שגם הוא מיועד לשליחת 2 מכונות כרייה, ייבנה על ידי חברת דניה סיבוס.

כריית המנהרות תתבצע בשיטת חפירה וכיסוי (CUT AND COVER) על פיה תיחפר תעלה בקרקע שלאחריה תבנה מעל התעלה גג. עלות העבודות המקדימות עד כה, לאורך התוואי, לרבות התשלומים בגין הפקעות קרקע הוא כ -1.3 מיליארד שקלים.

מיכאל רצון, יו"ר נ.ת.ע. מסר: "נ.ת.ע. דבקה בלוח הזמנים אותו הגישה לראשי משרדי התחבורה והאוצר הסומכים ידיהם על ראשי החברה שיצליחו לממש חזון בן עשרות שנים. העבודות המתחילות היום בשטח מהוות את התשובה לכל הציניקנים אשר הביעו ספק ביכולתה של זרוע ממשלתית להקים פרוייקט כה מורכב, בהתאם ללוח זמנים קפדני".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ארז 25/09/2011 12:25
    הגב לתגובה זו
    התרגשות מהולה בחוסר אמון בסיסי :)
  • 9.
    סוס ירוק 21/09/2011 14:38
    הגב לתגובה זו
    מה הגיע המשיח אחרת אני לא מבין למה מתחילים לחפור דווקא עכשו משהו כאן מסריח וחוץ מזה זה מדינת ישראל וכאן כול פרויקט תחבורתי גדול נתקע למה כובע.
  • 8.
    ירושלמי 20/09/2011 21:52
    הגב לתגובה זו
    אצלנו אמרו שייקח 5 שנים - לקח 11. ואצנו הכל בנוי קרקעי... חכו חכו, הנה בא הסיוט!
  • 7.
    צביקה החשמלי 20/09/2011 16:40
    הגב לתגובה זו
    הכתב צריך להבין שאם יש TBM שזה חפרפרת אז זה לא חפור וכסה...
  • 6.
    זה יגמר במפולת עפר.... מנסיון של גשר המכביה. (ל"ת)
    מדינת חלם 20/09/2011 14:35
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סמי 20/09/2011 14:32
    הגב לתגובה זו
    סוף כל סוף גם לנו תהיה רכבת קלה , בהצלחה ! ושהפרויקט יעבוד , ולא יתקע , ברכות
  • 4.
    מושיק 20/09/2011 12:41
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף זה קורה. העניין הוא לשמור על רצף של עבודות בלי הפסקה כדי לא ליצור פילים לבנים בדמות תעלות ופירים לאורך גוש דן .אני מקווה שמי שעומד בראש הפרויקט מודע לגודל אחריותו. בהצלחה.
  • אכן נראה כמו היסטוריה (ל"ת)
    יואב 20/09/2011 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דודי 20/09/2011 12:12
    הגב לתגובה זו
    יכול להתרחש בפרק זמן שכזה??????
  • 2.
    יובל 20/09/2011 11:56
    הגב לתגובה זו
    אומנם באיחור של חמישים שנה, אבל גם זה משהו.
  • 1.
    כותרת מטעה- חפירת הפיר לבדו תימשך שנה ויותר (ל"ת)
    מוריס 20/09/2011 11:38
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי