תכירו את FOK ו-IOC: הבורסה משיקה שתי פקודות מסחר חדשות בשלב הרציף

דירקטוריון הבורסה אישר הפעלת שתי פקודות מסחר חדשות אשר נקראות FOK (פקדות מייד והכל) ו-IOC (פקודת מייד או בטל). Bizportal מסביר איך זה עובד, ולמה צריך את זה בכלל
תומר קורנפלד | (9)

הבורסה בתל אביב משדרגת את אפשרויות המסחר עבור הסוחרים. בישיבתו האחרונה החליט דירקטוריון הבורסה לאפשר למשקיעים במסחר הרציף להזרים למסחר שתי פקודות חדשות אשר נקראות FOK (פקדות מייד והכל) ו-IOC (פקודת מייד או בטל).

שתי פקודות אלו מצטרפות לשתי הפקודות הקיימות והמוכרות יותר בשלב הרצף ונקראות: פקודת שער (LMT) ופקודת שוק (MKT).

פקודת FOK - פקודת מייד והכל

הפקודה הראשונה שנקראת FOK הינה ראשי תיבות של Fill or Kill - מדובר בפקודה אשר מאפשרת למשקיעים להתנות את ביצוע עסקת הרכישה/מכירה בכמות המבוצעת - אחרת הפקודה לא מבוצעת כלל.

כך לדוגמא, אם משקיע מעוניין לרכוש 500 ערך נקוב של מניה מסוימת במחיר של 100 שקלים למניה ועל הלוח ישנם למכירה 400 ערך נקוב בלבד. במקרה שכזה - פקודה אשר תשוגר לא תיענה כלל ואף יחידה לא תירכש.

פקודות IOC - פקודת מייד או בטל

הפקודה השנייה שנקראת IOC הינה ראשי תיבות של Immediate or Cancel -מדובר בפקודת "שער" לביצוע מיידי, אף אם חלקי בלבד. במלים אחרות - פקודה או החלק שלה שלא מבוצע באופן מיידי - מבוטלים מיד ואינם נרשמים בספר הפקודות.

לדוגמא, נניח שעל לוח המסחר ניצבת פקודת מכירה קטנה במיוחד אשר קטנה מהכמות המינימלית. במידה ומשקיע מעוניין לרכוש את אותן יחידות אך מדובר בכמות אשר נמוכה מהכמות המינימלית לביצוע, הרי שיוכל להזרים פקודת קנייה מסוג IOC לכמות המינימלית ולפי שכר המכירה. במקרה שכזה - תבוצע רק הכמות הנמצאת בהיצע ויתרת הכמות שלא בוצעה - תימחק מהלוח.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    יוסי ש. 29/08/2018 19:25
    הגב לתגובה זו
    האם תוקף הפקודה הינו לאותו רגע ממש - או שהיא בתוקף לכל יום המסחר או בהתאם למגבלת תאריך עתידי ? מאחורי השאלה מסתתרת הכוונה שלי לבצע (למשל) מכירה של כל יחידות הע.נ., לא חלקם, אך במסגרת מיגבלת השער שכתבתי בפקודה. תודה
  • מניסיון - לאותו רגע ממש (ל"ת)
    יוסי ת. 01/05/2024 16:46
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    החל מה-16.02 (ל"ת)
    לימור 13/01/2012 10:54
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    זיפו 18/09/2011 21:12
    הגב לתגובה זו
    עד הגג. מעתה הם יכולים להזרים פקודות דמה של FOK בשווי עשרות מיליוני שח ללא חשש שימומשו וכך להתעלל במשקיעי מודיעין פי 10 יותר ממה שהם ידעו עד כה. אין ספק שהרשות לניירות טואלט עושה הכל ע" מ לעזור למוסדיים ולדפוק את ציבור המשקיעים הקטן.
  • 5.
    FOK יאפשר לסוחרים לבנות בלוקים (ל"ת)
    PSD 18/09/2011 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אני 18/09/2011 15:05
    הגב לתגובה זו
    יש להודות: אנחנו שכונה, ולא תעזור פקודה זו או אחרת. מה גם שהקודות האלה לא אמיתיות. פקודת FOK אמיתית היא כזו שהיא כבר מתחילה להתבצע ואם לא מבוצעת במלואה אז היא מתבטלת (מה שאומר שעושה השוק לוקח עליו את האחריות על ההפרשים), פה (בשכונה שלנו) מוזרמת פקודה ואם בצד השני יש מספיק סחורה אז היא מתבצעת, אם לא אז הפקודה כאילו לא היתה קיימת מלכתחילה. כנ" ל גם בפקודת IOC, הפקודה שמשיקה הבורסה לניירות זבל היא לא אמיתית כלל, משחקים לי בפקודות של גרושים (פקודות קטנות כדי להיסחר ברציף) פשוט בושה!!! די לייצר כותרות מכלום.
  • 3.
    נחמד אבל כרגע אין בכלל עליות (ל"ת)
    בדיחה הבורסה 18/09/2011 14:57
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מתקרבת 18/09/2011 14:46
    הגב לתגובה זו
    ממתי זה?
  • 1.
    מתקרבת 18/09/2011 14:44
    הגב לתגובה זו
    What the FOK ??? גדול !!!! וגם לא יחייבו אותנו כעת על ביצוע בשתי מנות נפרדות - כיוון שהיתרה תבוטל במיידית.... אבל לא הבנתי - אם זה יאפשר לנו גם לקנות כמות הקטנה שהמינימום לביצוע.... ב- IOC. אור ואהבה,
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.