אוריאל לין: "הטבת מס החברות פסולה, מס הכנסה שלילי מעודד מדיניות קצבאות"
בימים אלו שהמחאה החברתית בעניין יוקר המחייה והפערים החברתיים מגיעה לשלב הפתרונות רלוונטי לשמוע את משתנו החברתית כלכלית של אחד מאנשי המפתח במשק הישראלי. עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, התייחס בראיון עם BizTV לנושא המחאה וכיצד אפשר לעודד את צמיחת המשק. "זו הפעם הראשונה שהציבור משפיע בצורה חזקה וישירה על קבלת ההחלטות" מתרשם לין.
"שגיאה חמורה תהיה להפחית את המע"מ צריך להפחית מסים איפה שהצרכן ירגיש את ההשפעות", אמר לין והוסיף "ברכישת דירת ראשונה אסור להטיל מס כלשהו, לא מס רכישה ולא מס ערך מוסף, יש להוזיל את הרכישה של הרכבים ולבטל מכס 7% על יבוא רכבים מהמזרח הרחוק, זה יעודד את התחרות. יש להוריד את מס הקנייה לרכבים בעיקר ירוקים, להוריד בלו על הדלק ב-1 שקל".
בנוסף, לין אשר כיהן כח"כ בעברו מצהיר כי מכסי המגן גבוהים מידי על מוצרי המזון ושצריך להפחית אותם. לדבריו יש לבצע שינוי במדרגות המס הישיר, מס הכנסה. "אנשים עם הכנסה נמוכה משלמים יותר מידי ואנשים עם הכנסה גבוהה משלמים מעט מידי ובאמצע יש עיוות. צריך להוריד את המס עד רמות כנסה של 20,000 שקלים ולהתחיל להעלותו הדרגתית ברמות הכנסה גבוהות יותר".
"אני חולק על משרד האוצר בהנהגת מס הכנסה שלילית, המהלך לא סוגר פערים חברתיים היות ומדובר ב-200-300 שקלים. אין טעם בקצבת סעד לאדם עובד ואנחנו צריכים לעודד מנטליות של עבודה ולא מדיניות של קצבאות".
ביקורת נוספת נמתחת על פעילות האוצר בנושא מס החברות: "העברנו את הטבת המס הפסולה ביותר בשויי תקציבי של 5.5 מיליארד שקלים למפעלים החזקים במדינה. הדבר נעשה במסגרת, או במעטפת חוק לעידוד השקעות הון. תשלום מס החברות של 6% בפריפריה בתנאי שייצא 25% מתוצרתו מתבצע אפילו אם המפעל יסגור קווי יצור ויפטר עובדים".
אוריאל לין קיבל בעבר את תואר אביר איכות השלטון כשיזם רפורמה מרחיקת לכת בתחום המיסוי. ה'אני מאמין' שלו הוא שוק חופשי ופתוח לתחרות. לדבריו אין תחרות אמיתית ללא פתיחת השוק בפני יבוא. הוא גם תומך בהעלאת שכר המינימום.
- 8.חצי מהעם לא משלם מס הכנסה בגלל המשכורות הנמוכ (ל"ת)אני 19/09/2011 14:46הגב לתגובה זו
- 7.נפיח 19/09/2011 06:14הגב לתגובה זואני עברתתי את שמי לשם עברי למהדרין." נפיח" .מי שבוחר בשם משפחה אשכנזי אתם יודעים מי הוא ומה הוא.
- 6.ronen 18/09/2011 15:59הגב לתגובה זוbig like from china
- 5.אסור לראיין את שונא העובדים הזה- תתפטר כבר (ל"ת)yanshuff1 18/09/2011 12:36הגב לתגובה זו
- 4.לין, אדם נדיר בשוק של מושחתים (ל"ת)אדם חכם 18/09/2011 11:42הגב לתגובה זו
- 3.ההטבות הן לעבדים ולא לעובדים (ל"ת)מנהיג העבדים 18/09/2011 11:30הגב לתגובה זו
- 2.מסכים עם כל מילה, אני בעד! תעיפו את ביבי ! (ל"ת)ברק 18/09/2011 11:28הגב לתגובה זו
- 1.כל הכבוד לא מושחת להצביע לו להעיף את ביבי (ל"ת)אזרח 18/09/2011 11:12הגב לתגובה זו

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.