נגיד הבנק המרכזי בצרפת: "הלאמת בנקים זה תרחיש סוריאליסטי שלא הגיוני"
ניסיונות הרגעת הרוחות בשווקי אירופה הגיעו היום (ד') גם מכיוון ארה"ב. "הבנקים באירופה הם לא יהיו ליהמן ברדרס הבאים", אמר שר האוצר האמריקני, טימותי גייתנר בכנס בניו יורק. לדבריו אין שום סיכוי כי המדינות הגדולות של אירופה יאפשרו לבנקים להוות איום בעיני השוק.
גייתנר, הצפוי להשתתף בכנס שרי האוצר של מדינות גוש האירו בסוף השבוע הקרוב, הוסיף ואמר כי מנהיגי המדינות צריכים להיות מחויבים לפתרון ולהשתמש "בכוח מוחץ". נציין, כי מדובר בפעם הראשונה ששר אוצר אמריקני משתתף בוועידה סגורה של מדינות הגוש.
גייתנר התייחס בנאומו גם לצמיחה בארה"ב ואמר כי "הייתה חלשה יותר משקיווינו. עלינו להתאמץ מאוד כדי להתגבר על הקשיים הניצבים מולנו". אולם הוא שלח מסר הרגעה כשאמר - "המערכת הכלכלית בארה"ב חזקה מספיק כדי לעמוד מול כל זעזוע".
בנפרד, עוד זריקת הרגעה לשווקים הגיעה מצד נגיד הבנק המרכזי בצרפת כריסטיין נוייר כשאמר שאין חשש שהבנקים הגדולים בצרפת יולאמו ע"י המדינה. דברי נוייר מגיעים לאחר שהיום חתכה חברת הדירוג מודיס לשניים מהבנקים המרכזיים בצרפת את דירוג האשראי: קרדיט אגריקול וסוסייטה ג'נרל. "הלאמת בנקים זה תרחיש סוריאליסט שחא הגיוני שיקרהי" הדגיש הנגיד.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
