נגזר על ארה"ב צמיחה איטית להחריד, אבל האיום בא מבחוץ

פרופ' דן גלאי, יו"ר סיגמא בית השקעות, מתייחס לנאומים האחרונים של בן ברננקי וברק אובאמה
פרופ' דן גלאי | (2)

ב-8.9.11 נישאו בארה"ב שני נאומים כלכליים חשובים, שיצרו הרבה ציפיות, וזאת לאור נתוני המאקרו החלשים שהתפרסמו לגבי המחצית הראשונה של 2011.

ראשון דיבר יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי, בן ברננקי. למרות שהוא יצר ציפיות רבות לנאום זה, כאשר רמז בהופעות קודמות שיש לו "שפנים" בשרוול ובידיו כלים נוספים לעידוד הכלכלה, הוא לא סיפק את הסחורה. הוא שוב דיבר על הצורך לנקוט בצעדים נוספים לעידוד הכלכלה אך הנאום היה כללי ללא ציון צעדים ספציפיים. הוא סיכם את הנאום בכך שאמר שמועצת נגידי הפד תצטרך לדון בהרחבה בישיבתה הבאה בצעדים אלו. התגובה לנאום ברננקי לא איחרה לבוא ומדדי המניות המובילים בארה"ב ירדו בכאחוז אחד.

למעשה, אין לפד הרבה כלים מוניטאריים לעידוד הכלכלה, נשק הריבית מוצה עד תום וההבטחה שהריבית לא תועלה בחודשים הקרובים לא מצליחה לעודד השקעות ריאליות לטווח ארוך. אמנם הריבית נמוכה, אך הבנקים שניכוו במשבר האחרון, אינם ממהרים לתת הלוואות לעסקים חדשים שהסיכון בהם גבוה. הריבית הנמוכה גם פוגעת ברווחיות הבנקים מאחר שעל השקעותיהם באג"ח ממשלתי הם מקבלים תשואה נמוכה.

למרות מצב הכלכלה האמריקאית הריבית הנומינלית על אג"ח אמריקאי ממשלתי ל-10 שנים ירדה לרמה הנמוכה מעולם, פחות מ-2%, וכל זאת למרות הורדת דרוג האשראי של ארה"ב. הצעד של הורדת הדרוג לא זכה לאמון ציבור המשקיעים ונראה יותר כתרגיל ביחסי ציבור של החברות המדרגות.

הפד יכול לצאת בתוכנית עידוד שלישית במספר, QE3, אשר תזרים למערכת הבנקאית כספים נוספים בתנאים נוחים, כדי שאלו יתנו יותר הלוואות לסקטור העסקי ולמשכנתאות. תוכניות אלו זכו להצלחה מאוד חלקית ולא השאירו את רישומן על הכלכלה האמריקאית.

מאחר וארסנל הכלים המוניטאריים הוא מוגבל, בוחר ברננקי להשפיע על הצד הפסיכולוגי על ידי כך שהוא חוזר ומצהיר שהכלכלה האמריקאית תמשיך לצמוח, גם אם בקצב איטי יחסית ושאין סכנה של משבר פיננסי כפי שהיה ב-2008.

מספר ימים לאחר מכן נאם הנשיא אובמה לפני שני בתי המחוקקים והציע תוכנית של 447 מיליארד דולר לעידוד התעסוקה והצמיחה. חלק מהתוכנית היא לקצץ מיסים למשתכרים משכורות נמוכות ולמעסיקים, בעיקר קטנים ובינוניים, שיגדילו את היקף העובדים שישכרו. חלק מהתוכנית הוא הזרמה ישירה של כספים לשיפור תשתיות החינוך והתחבורה, וסיוע למדינות בתשלומים למורים כדי שיישארו במערכת המועסקים. הנשיא ציין, לאור ניסיון החודשים האחרונים, שהוא מקווה שיפסק הקרקס הפוליטי. כאן נגע הנשיא בלב הבעיה - הוא חייב את תמיכת הקונגרס בהעברת התוכנית החדשה ותמיכה כזו אינה מובטחת לו מסיבות פוליטיות. פעם נוספת אנו רואים את הקשר ההדוק בין עוצמה פוליטית, שהיא תנאי הכרחי, לעוצמה כלכלית.

הנשיא ובתי המחוקקים אמונים על המדיניות הפיסקלית, אשר יש בידיה כלים לפחות בטווח הקצר והבינוני להשפיע על הכלכלה. אך הנשיא אינו עצמאי בניסיון ליישם מדיניותו. בכל מקרה, לרוב הצעדים בהם רוצה לנקוט הנשיא תהיה השפעה רק בטווח של שנתיים-שלוש. מאחר והנשיא דיבר לאחר תום המסחר בוול-סטריט, היה מעניין לראות תגובת השוק ביום ה-9.9.11, ואמנם השוק התחיל בירידות של כאחוז וחצי. במילים אחרות, וול-סטריט סקפטית לגבי היכולת ליישם את התוכנית במלואה ו/או האפקטיביות שלה גם אם תיושם.

כנראה ונגזר על ארה"ב לצמוח בשנים הקרובות בקצב איטי מאוד. המשקולת של הכלכלה היא עדיין שוק הנדל"ן עם עודפי דירות ולפיכך עם תעשיה כה חשובה לכלכלה, העובדת רק חלקית ברמות של כחצי ופחות מול התקופה לפני 2007. רק לאחר ספיגת עודפי ההיצע תוכל תעשיית הבניה לחזור לתפוקות סבירות ולהגביר התעסוקה בתחום. ארה"ב צריכה לסמוך על הצמיחה באסיה ובדרום אמריקה כדי לתרום לכלכלתה. הביקושים הפנימיים בתוך ארה"ב, עם אבטלה רשמית של 9.1%, הם לא מספיקים להבטיח צמיחה כלכלית.

האיום הגדול כרגע על הכלכלה העולמית היא המצב באירופה. יו"ר הפד בן ברננקי הבטיח שלא יהיה משבר פיננסי בארה"ב, אך הוא לא הבטיח ולא יכול להבטיח שלא יהיה משבר חובות באירופה. המועמדת הראשונה בתור היא יוון, עם סיכויים משמעותיים לפשיטת רגל של המדינה ב-6 החודשים הקרובים. השאלה הקריטית במקרה שכזה האם היא תהיה הראשונה להידחק החוצה מגוש האירו שיפסיק לתמוך במדיניותה הכלכלית הכושלת.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אוי הגרף זוועה 17/09/2011 20:25
    הגב לתגובה זו
    קבוצה קטנה של חזירים,מושכת בונוסים,דיבידנדים ומשכורות של עשרות מיליוני דולרים חסרי ערך!לכן מציע להודיע לסינים המבובלים שהחוב שלהם אבוד.נאדה.מחוק.שיתחילו לעבוד הסינים הפרזיטים כדי לממן את החזירות הקפיטליטית.ובא לציון גואל.שבוע טוב יהודים יקרים
  • 1.
    יגאל 16/09/2011 08:43
    הגב לתגובה זו
    אחוזי ריבית, הזרמת כספים.. זה לא עובד ! כי את הספרים כתבו לפי התקופה שהתחילה לפני 100 שנה. העולם היום שונה ! בבית דפוס של לפני 50 שנה עבדו מאות אנשים - היום בודדים. לא צריך כל כך הרבה אנשים, וחלק גדול מהאנשים מובטלים. העולם הכל כך פתוח מאפשר לחברות להעביר את המטה שלהן ממדינה למדינה תוך תקופה קצרה, בדרך כלל לחברות האלה זיקה מעטה לארץ שבה הן רשומות, ולכן לא גובים מהן מס מלא כי אחרת יעזבו למקום נוח יותר מבחינת המיסוי. הייצור שעובר לסין. מר גלאי: האם ספרי הכלכלה יודעים להתמודד עם הסוגיות האלו?
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.