נגזר על ארה"ב צמיחה איטית להחריד, אבל האיום בא מבחוץ
ב-8.9.11 נישאו בארה"ב שני נאומים כלכליים חשובים, שיצרו הרבה ציפיות, וזאת לאור נתוני המאקרו החלשים שהתפרסמו לגבי המחצית הראשונה של 2011. ראשון דיבר יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי, בן ברננקי. למרות שהוא יצר ציפיות רבות לנאום זה, כאשר רמז בהופעות קודמות שיש לו "שפנים" בשרוול ובידיו כלים נוספים לעידוד הכלכלה, הוא לא סיפק את הסחורה. הוא שוב דיבר על הצורך לנקוט בצעדים נוספים לעידוד הכלכלה אך הנאום היה כללי ללא ציון צעדים ספציפיים. הוא סיכם את הנאום בכך שאמר שמועצת נגידי הפד תצטרך לדון בהרחבה בישיבתה הבאה בצעדים אלו. התגובה לנאום ברננקי לא איחרה לבוא ומדדי המניות המובילים בארה"ב ירדו בכאחוז אחד. למעשה, אין לפד הרבה כלים מוניטאריים לעידוד הכלכלה, נשק הריבית מוצה עד תום וההבטחה שהריבית לא תועלה בחודשים הקרובים לא מצליחה לעודד השקעות ריאליות לטווח ארוך. אמנם הריבית נמוכה, אך הבנקים שניכוו במשבר האחרון, אינם ממהרים לתת הלוואות לעסקים חדשים שהסיכון בהם גבוה. הריבית הנמוכה גם פוגעת ברווחיות הבנקים מאחר שעל השקעותיהם באג"ח ממשלתי הם מקבלים תשואה נמוכה. למרות מצב הכלכלה האמריקאית הריבית הנומינלית על אג"ח אמריקאי ממשלתי ל-10 שנים ירדה לרמה הנמוכה מעולם, פחות מ-2%, וכל זאת למרות הורדת דרוג האשראי של ארה"ב. הצעד של הורדת הדרוג לא זכה לאמון ציבור המשקיעים ונראה יותר כתרגיל ביחסי ציבור של החברות המדרגות. הפד יכול לצאת בתוכנית עידוד שלישית במספר, QE3, אשר תזרים למערכת הבנקאית כספים נוספים בתנאים נוחים, כדי שאלו יתנו יותר הלוואות לסקטור העסקי ולמשכנתאות. תוכניות אלו זכו להצלחה מאוד חלקית ולא השאירו את רישומן על הכלכלה האמריקאית. מאחר וארסנל הכלים המוניטאריים הוא מוגבל, בוחר ברננקי להשפיע על הצד הפסיכולוגי על ידי כך שהוא חוזר ומצהיר שהכלכלה האמריקאית תמשיך לצמוח, גם אם בקצב איטי יחסית ושאין סכנה של משבר פיננסי כפי שהיה ב-2008. מספר ימים לאחר מכן נאם הנשיא אובמה לפני שני בתי המחוקקים והציע תוכנית של 447 מיליארד דולר לעידוד התעסוקה והצמיחה. חלק מהתוכנית היא לקצץ מיסים למשתכרים משכורות נמוכות ולמעסיקים, בעיקר קטנים ובינוניים, שיגדילו את היקף העובדים שישכרו. חלק מהתוכנית הוא הזרמה ישירה של כספים לשיפור תשתיות החינוך והתחבורה, וסיוע למדינות בתשלומים למורים כדי שיישארו במערכת המועסקים. הנשיא ציין, לאור ניסיון החודשים האחרונים, שהוא מקווה שיפסק הקרקס הפוליטי. כאן נגע הנשיא בלב הבעיה - הוא חייב את תמיכת הקונגרס בהעברת התוכנית החדשה ותמיכה כזו אינה מובטחת לו מסיבות פוליטיות. פעם נוספת אנו רואים את הקשר ההדוק בין עוצמה פוליטית, שהיא תנאי הכרחי, לעוצמה כלכלית. הנשיא ובתי המחוקקים אמונים על המדיניות הפיסקלית, אשר יש בידיה כלים לפחות בטווח הקצר והבינוני להשפיע על הכלכלה. אך הנשיא אינו עצמאי בניסיון ליישם מדיניותו. בכל מקרה, לרוב הצעדים בהם רוצה לנקוט הנשיא תהיה השפעה רק בטווח של שנתיים-שלוש. מאחר והנשיא דיבר לאחר תום המסחר בוול-סטריט, היה מעניין לראות תגובת השוק ביום ה-9.9.11, ואמנם השוק התחיל בירידות של כאחוז וחצי. במילים אחרות, וול-סטריט סקפטית לגבי היכולת ליישם את התוכנית במלואה ו/או האפקטיביות שלה גם אם תיושם. כנראה ונגזר על ארה"ב לצמוח בשנים הקרובות בקצב איטי מאוד. המשקולת של הכלכלה היא עדיין שוק הנדל"ן עם עודפי דירות ולפיכך עם תעשיה כה חשובה לכלכלה, העובדת רק חלקית ברמות של כחצי ופחות מול התקופה לפני 2007. רק לאחר ספיגת עודפי ההיצע תוכל תעשיית הבניה לחזור לתפוקות סבירות ולהגביר התעסוקה בתחום. ארה"ב צריכה לסמוך על הצמיחה באסיה ובדרום אמריקה כדי לתרום לכלכלתה. הביקושים הפנימיים בתוך ארה"ב, עם אבטלה רשמית של 9.1%, הם לא מספיקים להבטיח צמיחה כלכלית. האיום הגדול כרגע על הכלכלה העולמית היא המצב באירופה. יו"ר הפד בן ברננקי הבטיח שלא יהיה משבר פיננסי בארה"ב, אך הוא לא הבטיח ולא יכול להבטיח שלא יהיה משבר חובות באירופה. המועמדת הראשונה בתור היא יוון, עם סיכויים משמעותיים לפשיטת רגל של המדינה ב-6 החודשים הקרובים. השאלה הקריטית במקרה שכזה האם היא תהיה הראשונה להידחק החוצה מגוש האירו שיפסיק לתמוך במדיניותה הכלכלית הכושלת.
- 2.אוי הגרף זוועה 17/09/2011 20:25הגב לתגובה זוקבוצה קטנה של חזירים,מושכת בונוסים,דיבידנדים ומשכורות של עשרות מיליוני דולרים חסרי ערך!לכן מציע להודיע לסינים המבובלים שהחוב שלהם אבוד.נאדה.מחוק.שיתחילו לעבוד הסינים הפרזיטים כדי לממן את החזירות הקפיטליטית.ובא לציון גואל.שבוע טוב יהודים יקרים
- 1.יגאל 16/09/2011 08:43הגב לתגובה זואחוזי ריבית, הזרמת כספים.. זה לא עובד ! כי את הספרים כתבו לפי התקופה שהתחילה לפני 100 שנה. העולם היום שונה ! בבית דפוס של לפני 50 שנה עבדו מאות אנשים - היום בודדים. לא צריך כל כך הרבה אנשים, וחלק גדול מהאנשים מובטלים. העולם הכל כך פתוח מאפשר לחברות להעביר את המטה שלהן ממדינה למדינה תוך תקופה קצרה, בדרך כלל לחברות האלה זיקה מעטה לארץ שבה הן רשומות, ולכן לא גובים מהן מס מלא כי אחרת יעזבו למקום נוח יותר מבחינת המיסוי. הייצור שעובר לסין. מר גלאי: האם ספרי הכלכלה יודעים להתמודד עם הסוגיות האלו?
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמת מס העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.
