תוכנית אובמה - ריח בחירות חריף באוויר (וזה תמריץ חיובי)

אריאל קורינאלדי, אנליסט ראשי ביובנק ניהול נכסים פיננסיים, כותב על הבחירות הקרבות לנשיאות ארה"ב והשפעתן על הכלכלה האמריקנית ובכך על העולם כולו
אריאל קורינאלדי |

ביום חמישי האחרון הכריז הנשיא אובמה על תוכנית של כ-447 מיליארד דולר שבסיסה הוא עידוד התעסוקה בארה"ב. כיום, שלוש שנים לאחר פרוץ המשבר הפיננסי, רמת האבטלה עדיין נמצאת ברמה של יותר מ-9%. העובדה כי ארה"ב עומדת בפני בחירות עוד כשנה מגבירה את הלחץ על הנשיא במציאת פתרונות מיידיים לדשדוש הכלכלה.

בעשור האחרון "חטפה" הכלכלה האמריקנית מכות רבות, החל מאסון התאומים, התפוצצות בועת האינטרנט, היציאה למלחמות בעירק ואפגניסטן, בועת הנדל"ן ומשבר האשראי החריף של 2008. כל אלה הביאו לירידה חדה בפרמטרים הכלכליים. לדוגמה, תקציב הממשלה עבר מעודף לגירעון עמוק, האבטלה שהייתה בתחילת העשור מתחת ל-5% (כלומר, מצב של תעסוקה מלאה) עומדת כיום על 9.1%.

התוכנית שהציע אובמה כוללת מתן תמריצים לעסקים קטנים בגיוס עובדים ע"י הקטנת חבות המס לתקופה הקרובה, השקעה בתשתיות (כגון פרוייקטי תחבורה שונים ושיפוץ בתי ספר), הזרמת כסף למדינות ורשויות מקומיות על מנת שלא יקצצו בתפקידים חשובים (מורים ואנשי שירותי חירום), עידוד גיוס עובדים שהינם חיילים משוחררים (veterans), חסכון במס למשפחות עובדות של 1,500 דולר בשנה ועוד הטבות שונות.

תגובת הכלכלנים השונים הייתה מעורבת, אלה שהיו בעד התוכנית טענו כי היא תוכל להקטין את רמת האבטלה ב-1% ולהאיץ את הצמיחה ב-2%. אך לעומתם היו כאלה אשר היו מעט יותר סקפטיים. הם טענו כי מדובר בתוכנית קצרת טווח ובפתרונות שכבר נוסו ללא הצלחה במהלך השנים האחרונות.

לדעתנו, העובדה שארה"ב עומדת לפני שנת בחירות יכולה בהחלט לתת תמריץ לכלכלה האמריקנית. ייתכן כי הדיון הארוך והמייגע בקונגרס על תקרת החוב ואפקט הורדת הדירוג המושלם של ארה"ב לפני כחודש, עורר את מקבלי ההחלטות בוושינגטון. נראה כי התוכנית הנוכחית היא בהחלט צעד נכון להאצת הצמיחה והחזרת הכלכלה האמריקנית לפסים.

חשוב לסייג אמרה זו בכך שקיימים סיכונים רבים, בעיקר מכיוון אירופה. שם מצב המדינות החלשות בגוש האירו (פשיטת רגל ביוון במינימום ואולי אף במדינות נוספות) עלול להחמיר את המצב הכלכלי העולמי.

אז איפה אנו עומדים אופרטיבית? דבר ראשון ברור לנו שאנו בעיצומה של תקופה תנודתית מאוד. כל ידיעה מרסקת או מטיסה מדדים ומניות. כפי האמור, ארה"ב מנסה להתמודד עם המשבר הנוכחי בכל התחמושת שיש לה. עובדה שלדעתנו תמנע ממנה להיכנס למיתון (כלומר צמיחה שלילית). יחד עם זאת, לא היינו בונים על צמיחה גבוהה בשנים הקרובות.

החברות הגדולות במשק האמריקני נמצאות במצב שונה מאשר היו לפני שלוש שנים (ערב המשבר הקודם) כאשר רובן התייעלו, הקטינו מינוף ואגרו מזומנים בקופה. השקעה בחברות גדולות בתקופה הנוכחית יכולה בהחלט להוות פתרון מצויין למשקיע הסבלני.

חברות כמו מיקרוסופט, וול-מארט, ג'ונסון אנד ג'ונסון נסחרות כיום במכפילי רווח הנמוכים משמעותית מהממוצע ההיסטורי שלהן, מספקות תשואת דיבידנד של סביב ה-3% וממשיכות להציג תוצאות חזקות גם בתקופות שבהן הכלכלה מגמגמת.

לאלה המעוניינים להיות אפילו יותר הגנתיים, ניתן להשקיע בחברות צריכה בסיסית לדוגמת קוקה קולה, קראפט (המייצרת את עוגיות אוראו, קפה ג'קובס ועוד) ופרוקטור אנד גמבל (בעלת עשרות מותגי צריכה שונים לדוגמת ג'ילט וחיתולי פמפרס). חברות אלה נסחרות, לדעתנו, במחיר הוגן אך מספקות הגנה מצויינת מהאטה/מיתון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.