מפרסמים: הצרכנים מחכים בסמארטפון

החגים בפתח והשנה יותר מתמיד מאות אלפי ישראלים מחזיקים בסמארטפונים. מחקר אמריקאי שהתפרסם לאחרונה מוכיח שקניות ופרסומות הולכות ביחד
משה בנימין | (3)

מחקר שנערך לאחרונה בארה"ב מגיע בתזמון מצוין לקראת עונת החגים בישראל בה גרף הקניות מזנק מעלה. מאחורי המחקר שבדק את אופני השימוש והאינטראקציה של בעלי סמארטפונים בגילאי 13-54 עומדים Yahoo ו-Ipsos.

החשיבות של שימוש נכון של מפרסמים ביכולות הסמארטפון גוברת לאור השיטפון של מכשירי ה-IPhone, הסמסונג ונוספים בשנה החולפת. להבדיל משנים קודמות, כיום, מכשירים אלו נמצאים גם בשימושם של אלו שלא נחשבים מאמצי גאדג'טים בעלי פרופיל טכנולוגי מובהק אלא בידי הקהל הרחב, מה שהופך אותו, על יכולותיו המגונות לכי נשק צרכני מובהק.

בתקופת החגים הקרובה שתגיע בסוף ספטמבר נוכל בוודאי לראות כיצד השימוש הגובר בסמאטרטפונים משנה את הרגלי הקנייה של הצרכנים בישראל. מטבע הדברים, ברגעים אלו בהם הצרכן הממוצע פונה לסמארטפון שלו כדי לאסוף מידע או אפילו נושא אותו ללא שימוש כלשהו, נפתח חלון ההזדמנויות עבור משווקים בעלי אמביציה טכנולוגית גבוהה לפנות לצרכן בהצעות אטקרטיביות המטיבות עם שני הצדדים.

על פי המחקר שנערך בארה"ב, רוב זמנם 'הסלולרי' של בעלי סמארטפונים (38%) מנוצל לטובת תקשורת, באמצעות שיחות טלפוניות, SMSים, הודעות מיידיות, אי-מייל ורשתות חברתיות, חלק גדול נוסף מזמנם מנוצל לטובת חיפוש, תוכן ובידור. 7% בלבד מנוצלים לטובת קניות.

לצורך העניין, החלק הקטן הוא החשוב ביותר בעיניי משווקים, מפרסמים ומשרדי הפרסום. לפי המחקר בקרב צרכנים אמריקאים, משתמשי הסמארטפונים הפגינו זכירות ואינטראקציה גבוהה לפרסומות בהן צפו במכשיר, בעיקר בזמן שערכו קניות. יותר משני שליש מהצרכנים צפו בפרסומת בזמן קניות וכחצי מהם אף הקליקו על אחת.

הצרכנים מחכים לפרסומות בסלולר בזמן קניות

65% ממשתמשי הסמארטפונים זכרו את הפרסומות שהוצגו בפניהם בזמן קניות. 35% מהם הקליקו על הפרסומות ועברו לשלב ה'איינגג'מנט'. בזמן שימוש לצורכי תוכן ובידור 55% זכרו את הפרסומות ו-23% מתוכם הקליקו. בזמן שימוש בסמארטפון לצורכי חיפוש מידע 51% מהצרכנים זכרו את הפרסומות ו-24% מתוכם הקליקו עליהן.

שימוש בדפדפן לעומת אפליקצייה עבור משימות שונות

בזמן עריכת קניות - 73% ממשתמשי הסמארטפונים בארה"ב בחרו להיעזר בדפדן אינטרנט לעומת 27% בלבד שנעזרו באפליקציה. 63% נעזרו בדפדפן בזמן חיפוש מידע לעומת 37% באפליקציה. 60% מהמשתמשים נעזרו בדפדפן לצורכי תוכן ובידור לעומת 40% שנעזרו באפליקציה.

רוב הפרסומות שנצפו הגיעו מדפדפני האינטרנט, זאת משום שהמשתמשים מעדיפים להיעזר בגלישה באינטרנט בזמן קניות ולא באפליקציות ייעודיות. ב-3 מכל 4 פעמים בהן צרכנים הפגינו זכירות לפרסומות היה זה בזמן גלישה בדפדפן אינטרנט ולא באפליקצייה.

על פי תחזיות שונות, מפרסמים בארה"ב עתידים להשקיע כ-1.1 מיליארד דולר על פרסום בסלולר ב-2011. הקטגוריה המובילה היא הפרסום בדפדפני אינטרנט אשר אמורה להציג צמיחה סולידית.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נועם 06/09/2011 13:57
    הגב לתגובה זו
    מה מקור המחקר עליו מתבססת הכתבה? נהוג לציין ולא סתם לזרוק מספרים
  • 2.
    תתעוררו 04/09/2011 13:04
    הגב לתגובה זו
    החכמים מבינהם שיתנו למשרדי הפרסום שלהם כתף תומכת בפעילות פרסום בסלולר ירוויחו מזה, והמון. מדהים שבארה"ב השוק מאיץ וכאן למרות השימוש הגובר בסלולר ובסמארטפון בפרט הכל עומד במקום
  • 1.
    בובו 04/09/2011 13:01
    הגב לתגובה זו
    שמפחדות מהצל של עצמן כל פעם שאתה מציע להן פעילות בסלולר אפילו פרסום טריוויאלי
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.41%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.