מילקי הורס? עכשיו הוא מתחיל לזייף
בפרסומת החדשה למילקי, שוב אפשר לראות את אקי אבני וסנדי בר מנסים לחטוף זה לזו את המעדן בפעלולי חוף מבוימים לעילא. שוב.
מילקי, שקיים משנת 1979, השיק את קמפיין 'הקרב על המילקי' הראשון עם חלי גולדנברג ואביבה פז, כבר ב-1986. מאז אנו עדים לרצף תחבולות ערמומיות במטרה לזכות במעדן החלב שמשכיל להפוך כל אחד מאיתנו מחבר טוב לסוציומט, אם אין מספיק ממנו לכולם...
הקרב על המילקי עם אביבה פז וחלי גולדנברג
ההבדל בין שמירה על אסטרטגיה לבין התחפרות בעמדה הוא חוט דק מאד. מצד אחד קיים סיפור עם כללים ברורים - הבסיס של סדרות טובות כגון טום וג'רי או ארצ'י בנקר. לכל דמות יש תפקיד ויש מניע חוזר ונשנה לעלילה.
אל תשאירו אותו לבד, אחרת הוא יהפוך אותך לחיה רעה, כי לכל חברות יש גם קצה - סוגיה שיכולה "להחזיק מים" 25 שנים.
מצד שני, יש הרגשה שהפואנטה התקהתה והסיפור הנקי והפשוט הוקרב לטובת מטרות ומסרים נוספים שאולי היה קשה לוותר עליהם, בלי שהפרסומת עצמה מעלה את סף הגירוי.
למשל - מילקי היה גם 'מילקי שלי', גם 'הורס' וגם 'אל תשאירו אותו לבד'. 'מילקי שלי' כנראה מיועד לסמל את העובדה שהמעדן אישי ולא חברתי.
'הורס' מסמל את העובדה שהמעדן גם טעים בו בזמן שהוא הרסני לחברות. חכם מאד, אבל מתחרה ב'אל תשאירו אותו לבד'.
למרות שיש קשר הגיוני בין המושגים, מבצבץ פה מאמץ לכסות הרבה ערכים ואפשר לחוש את ריבוי הדעות והאנשים שמנהלים את התקשורת של הביזנס הזה שקוראים לו מילקי.
מילקי בבית משפט
לכל סרטי מילקי יש מה שקרוי production value. סרט בית המשפט הראשון לא היה מבייש בבימוי ובסטיילינג את 'המספריים של אדוארד' עם ג'וני דפ בביזאריות המתוקה שלו. גם סרט המרדף הימי עשוי היטב.
אבל קיימת תחושה שמילקי מאבד גובה. השימוש באייטם חם כמו גירושיהם של אקי וסנדי, היה נכון כשהוא היה אותנטי ומפתיע ושיקף הומור עצמי. התמסדותם כפרזנטורים של מילקי, והנסיון להפיח חיים חדשים בפרידתם הנשכחת מתחילה לאיים על חדשנות המותג - מטרה שכל כך חשובה לבית שטראוס.
הגירושים של סנדי ואקי - בפרסומת למילקי
הפרסומות הולכות וקורסות תחת עומס ההכתבות של שטראוס להבליט את החדשנות המוצרית על חשבון החדשנות התדמיתית. במקום למצוא פירושים אמיתיים ל'אל תשאירו אותו לבד' ולחפש דרכים חדשות להגיד את זה, אנחנו מוצאים את עצמנו בים, עם מוכר גלידה שלמעשה מוכר מילקי שזה לא הכי מצחיק, ולא ברור שהוא המילקי האחרון, ומיד מתחילה דרמת המרדף המסורתי על המילקי. עובדה שבסוף הסרט מסתבר שהיה עוד מילקי בקלקר של המוכר... נכון שמדובר בטעם חדש 'שוקו שוקו'. אז מה.
הפרסומת החדשה של מילקי
רק לשם דוגמא, אעלה מזכרוני קמפיין חוצות לנייק באנגליה. בכל שלט הראו דמות מקבוצת כדורגל המתמודדת על הגביע האנגלי (למשל ארסנל - מנצ'סטר יונייטד) כשבין 2 הפרצופים מתנוססות 2 מלים 'friendship ends here'. גם את מילקי אפשר לקחת למחוזות של יריבים "אמיתיים" ולשלוף אותו ממחוזות בנאליים למרות שהם אלה שהוא עצמו יצר.
האסטרטגיה של מילקי מחייבת את המילקי להיות 'אחרון' והסכסוך שהוא מחולל חייב להיות בעל בסיס רגשי ולבטא קריסת ערכים של מערכת יחסים.
- 4.שלום שלום 04/09/2011 16:27הגב לתגובה זוכל עוד ימשיכו להיכתב כתבות כאלו על המותג האלמותי שמצליח להחיות סיפור כל כך נושן במשך כל כך הרבה קמפיינים, כנראה מישהו בשטראוס יודע משהו שאחרים כבר שכחו - כשיש מוצר מצליח וקמפיין הורס, אין חובה להרוס וכל מה שצריך זה רק לחדש את הסיפור
- 3.אין מילים לתאר פסה (ל"ת)מיזו 04/09/2011 14:01הגב לתגובה זו
- 2.קורס 04/09/2011 13:20הגב לתגובה זוזו פרסומת. בובה בצורת אריזת מילקי פורסת לחם.זה הורס,סליחה פורס
- 1.למה כל כך הרבה מלל-חרה של פרסומת (ל"ת)מקלוהן 04/09/2011 13:12הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
