שידור חי

טוני בלייר בוועידה לשת"פ כלכלי איזורי: "חשוב להגיע לנוסחה למו"מ לפני ה-20 בספטמבר"

שליח הקוורטט למזה"ת: "עלינו למצוא מסגרת שבה המשא ומתן יהיה ממוקד"; בוועידה משתתף גם שר החוץ האיטלקי פרנקו פרטיני
שרות Bizportal | (2)

טוני בלייר, שליח הקוורטט למזרח התיכון וראש ממשלת בריטניה לשעבר אמר היום בנאומו בוועידה הראשונה לשיתוף פעולה אזורי, כי חשוב להגיע לנוסחה למשא ומתן עוד לפני ה-20 בספטמבר, המועד בו צפויים לדרוש מהאו"ם להכיר במדינה פלסטינית עצמאית. הוועידה לשיתוף פעולה אזורי אזרחי-כלכלי אורגנה על ידי המשרד לשיתוף פעולה אזורי ובחסות המרכז הבינתחומי, ומתקיימת במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.

"עלינו למצוא מסגרת שבה המשא ומתן יהיה ממוקד, וכשהצדדים ישבו לשולחן הם לא ידברו על מגוון רחב מדי של נושאים", אמר בלייר. עם זאת, הוא הביע אופטימיות ואמר כי הוא מאמין שלאף אחד אין אינטרס שאזרחי מדינות המזרח-התיכון ימשיכו לחיות בקונפליקט המתמשך בין הישראלים לפלסטינים. "אני מאמין בהיגיון אנושי, אפילו באזור הקשה הזה", סיכם בלייר.

נשיא המדינה, שמעון פרס, שפתח הבוקר את הוועידה אמר, כי מעולם לא חווה מידה כזאת של חוסר וודאות אזורית. "אני חושב שאנחנו לא עומדים במצב של מבוכה וחוסר ידע כיצד יש לפעול, אלא במצב של תקווה", אמר פרס.

בנוגע למהפיכות במזרח התיכון אמר נשיא המדינה כי "אני מאמין שיהיו הישגים דרמטיים ומיידיים כמו בחירות במזרח התיכון. יבחרו אישים, נשיאים ופרלמנטים חדשים. אבל שינוי ממשל בלבד לא יספיק, המציאות שולטת במנהיגים ולא להיפך. יש צורך בשינוי חברתי דוגמת הענקת זכויות שוות לנשים".

בהתיחסו ליחסי ישראל והפלסטינים אמר פרס, כי "יש לתת לצעירים מענה טוב יותר, כדי שיבנו מזרח תיכון טוב יותר. הגבולות כיום לא יכולים לעצור דבר: לא טילים, לא זיהום אוויר ולא מחירים. רק שתוף פעולה ויחסים יכולים לסייע לנו".

סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל אמר בנאומו בוועידה כי "עם כל הכבוד לשיתוף פעולה אזורי, מסחר אזורי במזרח התיכון הוא בהיקפים קטנים למדי וישאר כזה גם אם יהיה שלום כלכלי עם כל עמי האזור. יש מקום רב לעלייה בהיקפי המסחר של ישראל עם שכנותיה, אבל השאלה היא כמה מסחר יש בפרויקטים הפרטיים בין ישראל למדינות השכנות. זהו מרכיב קריטי בבניית אפשרויות".

בנוגע לטורקיה הוסיף פישר, כי זוהי הכלכלה הגדולה באזור והיא גדלה במהירות. "טורקיה מתחילה להיות המדינה היצרנית ביותר באירופה", אמר. בנוגע לסחר האזורי כמנוע צמיחה אמר הנגיד כי "יש מקום רב ליותר מסחר באזור אבל זה אף פעם לא יהיה המקור המרכזי להתפתחות הכלכלה באזור".

בסוף החודש אמורה להתקיים ההכרזה באו"ם על מדינה פלסטינית עצמאית. לדברי פישר, "הכלכלה הפלסטינית רחוקה מאוד מהמקום בו היא יכולה להיות במצב של שלום מלא. לפלסטינים יש כלכלה מתוחכמת והנהגה מתוחכמת ואין סיבה שהכלכלה שם לא תגדל ב-15% בשנה". עם זאת, בתגובה לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר פישר כי "הכלכלה (או ה'שלום הכלכלי') לא יכולה להוות תחליף לשלום מדיני. טיעונים דומים נשמעו גם באפריקה אבל אסור לנו להשלות את עצמנו. עם זאת, יחסים פוליטיים המבוססים על הכלכלה יהיו יציבים יותר".

הוועידה לשיתוף פעולה אזורי כלכלי זימנה מאות מדינאים בכירים מהעולם, שרים, ראשי הארגונים הבינלאומיים הפועלים באזור ונציגי המגזר העיסקי. מטרתה של הוועידה, המתקיימת לראשונה, להוות פלטפורמה לקידום ההידברות והשיתוף עם מדינות האזור והרשות הפלסטינית.

בין משתתפי הוועידה: שליח הקוורטט למזרח התיכון טוני בלייר, שר החוץ האיטלקי פרנקו פרטיני, שר הביטחון אהוד ברק, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שגריר האיחוד האירופי אנדרו סטנלי, סר רונלד כהן, ואלרי הופנברג ופייר דוקאן שליחיו של הנשיא סרקוזי לאזור, מנכ"ל USAID מייקל הארווי. כמו כן נעשתה פניה לאישים בכירים ברשות הפלשתינית ומדינות ערב.

בוועידה ידונו בשיתוף פעולה אזורי בפרספקטיבה מקומית, שתתמקד בנושאי כלכלה אזורית ובמחויבות לשמירת שיגרת החיים בין ישראל לרשות הפלסטינית. בנוסף, הוועידה תעסוק בתמורות בעולם הערבי וביחסים הכלכליים כפוטנציאל למינוף שיתוף פעולה וכן בתפקידן של הקהילה הבינלאומית והחברה האזרחית בקידום שיתוף פעולה אזורי.

כמו כן במהלך הוועידה נציגים ממדינות שונות יציגו מודלים לשיתוף פעולה אזורי כגון שיתוף פעולה בין המועצות האזוריות ג'נין וגלבוע, בהשתתפות דני עטר וכדורה מוסה. פרוייקט הדברה ביולוגית ושיתופי פעולה בתחומי החינוך והספורט בין ישראל, הרשות הפלסטינית וירדן.

המשנה לראש הממשלה, השר סילבן שלום יעניק במסגרת הוועידה אות הוקרה מיוחד לשליח הקוורטט למזרח התיכון מר טוני בלייר, על פעילותו לקידום השלום ושיפור היציבות באזור.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מצרים תהיה המדינה שתוביל את הייצור במזרח התיכ (ל"ת)
    מ 05/09/2011 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בהצלחה .חג שמח לכל בית ישראל ולבורסה (ל"ת)
    אור 05/09/2011 09:43
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי