ניתוח קמפיין

הפרסומת של 'מיקי' לחומוס - קלישאה ישראלית מעליבה

עטרה בילר, אסטרטגית של מיתוג, מתייחסת לפרסומת החדשה של 'סלטי מיקי' - נתלת בסלבריטאים שבנו את עצמם בקונטקסט כלל לא קשור אליהם
עטרה בילר | (13)

בסלון ישראלי מאד שיש בו מקרר ישראלי מדי (חצי אבטיח לא טרי, פלפלים אדומים דחוסים בקומה העליונה), מספרים לנו שני סלבס חמים אך זמניים (סהר שורש, היפה והחנון, בשבקין, הישרדות) סיפור עוד יותר ישראלי על קופסת חומוס ריקה, וליקוק מלא שביעות עצמית של השאריות באמצעות האצבע.

הפואנטה המאוד לא מקורית והמאוד לא מפתיעה היא טעם ישראלי . קונספט חבוט ורמוס מכל עבר שאינו מביא כל חידוש או טוויסט מקורי בפרסומת למעדני מיקי.

ועוד גרוע מכך: גם הניסיון להראות את הישראליות הפשוטה והיומיומית במיטבה, שלכך אולי, אולי התכוון המשורר: מוחטאת. מה שעובר בעיקר זו ישראליות בהמית, מעושה, מלווה בתרבות אכילה לא אסטטית.

א. פרסומת נוכחית מעדני מיקי

נתן בשבקין אוכל כמו חזיר, לבוש בחולצת סיירת כשהוא עונד גורמטים על ידו וצווארו. סהר לא מצליחה לשחק את הישראלית השגרתית. היא קרועה בין להיראות כמו בייב הוליוודית, לבין להיות בת השכן הישראלית. אמביוולנטיות זו באה לידי ביטוי במשחק קלוש ולא משכנע.

באופן כללי הסרטון מתאמץ להיות מצחיק או אוטנטי או לייצר הזדהות אך הוא משיג את ההיפך הגמור. דווקא מעדני מיקי ששמרו כל השנים על גזרת הדבר האמיתי, המקורי, שיש בכל בית, אבדו את קור רוחם ונגררו לזירת ה'כאילו'. רק לפני כחודשיים-שלושה הלכו מעדני מיקי על קונספט של ניצחון במבחן טעימה עיוור: מסר פשוט, נחרץ ומשכנע, חסר יומרות. ואילו בקליפ הנוכחי יוצא המותג דוחה ולא טעים ונעדר יחוד.

ב. הפרסומת הקודמת של מעדני מיקי - 'המבחן של המדינה'

המיצוב טעם ישראלי דורש מאמץ אינטלקטואלי ויצירתי הרבה יותר משמעותי כדי "להיכבש מחדש" במיוחד בתחום המזון. האמירה כל כך בנאלית שצריך לשבור את הראש כדי להגיש אותו מזווית אחרת. לדוגמא "לגדול בבית ישראלי" של תנובה נתן פייט רציני לרעיון ישן וקונבנציונלי.

דוגמא נוספת היא ביתילי שמתמודד באומץ ובמקוריות עם טריטוריית הישראליות בכך שהוא 'משחרר' את העיצוב הישראלי מהעולם הנוסטלגי, ומכריז שיש ישראליות חדשה ועדכנית שאינה מאובקת ובכל זאת מקומית ומשלנו.

מעדני מיקי מדשדשים בקלישאה של ישראליות גמלונית עד מעליבה, ונתלה בסלבריטאים שבנו את עצמם בקונטקסט כלל לא קשור אליהם.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    צעירה מהמרכז 31/08/2011 16:17
    הגב לתגובה זו
    זה שאולי הם עוד לא פיצחו את הקו הפירסומי המתאים להם ביותר, זה באשמת משרד הפרסום שלהם שהיה צריך לדאוג לזה, אבל אין ספק שהם משקיעים באיכות ובאסטטיקה!!!לא נורא, בקמפיין הבא יהיה יותר טוב...אז.. תאכלו חומוס בנתיים :)
  • 11.
    עושים פרסום חכם, לא ישראלי! (ל"ת)
    הביילינים והחליפות 30/08/2011 15:10
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    גאיה 29/08/2011 12:24
    הגב לתגובה זו
    מהלך רציני יותר ואולי אפילו מנסים דווקא להוביל איזשהו שינוי אסטרטגי וזה היה סוג של קמפיין מעבר, אולי רמז לכיוון החדש
  • 9.
    דורון 29/08/2011 12:19
    הגב לתגובה זו
    דווקא יש משהו בלאכול משהו שהוא ממש טעים עד הסוף, עד שלא נשאר כלום. אני אישית תמיד מלקק את הצלחת או הקופסה של דברים טעימים שאני ממש אוהב
  • 8.
    אויש, תנוחי כבר. הביקורת שלך מעוררת יותר אנטי (ל"ת)
    עירד 29/08/2011 08:23
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מבין משהו בפרסום 28/08/2011 19:45
    הגב לתגובה זו
    עלבון לאינטליגנציה. לא ברור איך מכרו עליבות של רעיון שכזה ללקוח
  • 6.
    ניכרת חנופה לספקים גדולים למרות שצודקת פה (ל"ת)
    28/08/2011 19:11
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הכול יחסי 28/08/2011 16:05
    הגב לתגובה זו
    ומפליץ,אז סכ"ה נותרנו עם ורסיה עדינה וביתית
  • 4.
    באסה לביילינים 28/08/2011 15:38
    הגב לתגובה זו
    זה נראה כאילו גיל ואואי בחיים לא היו חותמים את שמם על הדבר העלוב הזה. הלקוח דווקא נראה כמי שזה תפור עליו..
  • 3.
    מיקי 28/08/2011 15:36
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין איך פרסומת כה לא קריאטיבית ו/או אפקטיבית יצאה מהביילינים. אלא אם כן המפרסם עצמו (מעדני מיקי) אנס אותם לבצע את הפרסומת הזו, שאכן נראת כמו קורבן אונס
  • 2.
    הנגעלת 28/08/2011 14:12
    הגב לתגובה זו
    מאמר מצוין, אני מזדעזעת בכל פעם מחדש מהפרסומת הזו...מעוררת בחילה, מה חשוב המפרסמים וחברת הפרסום עצמה?
  • 1.
    זה מכוער,זה דוחה-אבל היי,זה מהות הישראליות (ל"ת)
    קול המפרסם 28/08/2011 13:53
    הגב לתגובה זו
  • שירי 28/08/2011 15:59
    הגב לתגובה זו
    הבילינים חתומים על לא מעט מודעות/ פרסומות עם קריאטיב מאוד לא מקורי/ יצירתי. הם חברת פרסום מאוד לא חכמה על אף הצהרותיה.חבל כי פוטנציאל יש ...
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.