ניתוח קמפיין

הפרסומת של 'מיקי' לחומוס - קלישאה ישראלית מעליבה

עטרה בילר, אסטרטגית של מיתוג, מתייחסת לפרסומת החדשה של 'סלטי מיקי' - נתלת בסלבריטאים שבנו את עצמם בקונטקסט כלל לא קשור אליהם
עטרה בילר | (13)

בסלון ישראלי מאד שיש בו מקרר ישראלי מדי (חצי אבטיח לא טרי, פלפלים אדומים דחוסים בקומה העליונה), מספרים לנו שני סלבס חמים אך זמניים (סהר שורש, היפה והחנון, בשבקין, הישרדות) סיפור עוד יותר ישראלי על קופסת חומוס ריקה, וליקוק מלא שביעות עצמית של השאריות באמצעות האצבע. הפואנטה המאוד לא מקורית והמאוד לא מפתיעה היא טעם ישראלי . קונספט חבוט ורמוס מכל עבר שאינו מביא כל חידוש או טוויסט מקורי בפרסומת למעדני מיקי. ועוד גרוע מכך: גם הניסיון להראות את הישראליות הפשוטה והיומיומית במיטבה, שלכך אולי, אולי התכוון המשורר: מוחטאת. מה שעובר בעיקר זו ישראליות בהמית, מעושה, מלווה בתרבות אכילה לא אסטטית. א. פרסומת נוכחית מעדני מיקי נתן בשבקין אוכל כמו חזיר, לבוש בחולצת סיירת כשהוא עונד גורמטים על ידו וצווארו. סהר לא מצליחה לשחק את הישראלית השגרתית. היא קרועה בין להיראות כמו בייב הוליוודית, לבין להיות בת השכן הישראלית. אמביוולנטיות זו באה לידי ביטוי במשחק קלוש ולא משכנע. באופן כללי הסרטון מתאמץ להיות מצחיק או אוטנטי או לייצר הזדהות אך הוא משיג את ההיפך הגמור. דווקא מעדני מיקי ששמרו כל השנים על גזרת הדבר האמיתי, המקורי, שיש בכל בית, אבדו את קור רוחם ונגררו לזירת ה'כאילו'. רק לפני כחודשיים-שלושה הלכו מעדני מיקי על קונספט של ניצחון במבחן טעימה עיוור: מסר פשוט, נחרץ ומשכנע, חסר יומרות. ואילו בקליפ הנוכחי יוצא המותג דוחה ולא טעים ונעדר יחוד. ב. הפרסומת הקודמת של מעדני מיקי - 'המבחן של המדינה' המיצוב טעם ישראלי דורש מאמץ אינטלקטואלי ויצירתי הרבה יותר משמעותי כדי "להיכבש מחדש" במיוחד בתחום המזון. האמירה כל כך בנאלית שצריך לשבור את הראש כדי להגיש אותו מזווית אחרת. לדוגמא "לגדול בבית ישראלי" של תנובה נתן פייט רציני לרעיון ישן וקונבנציונלי. דוגמא נוספת היא ביתילי שמתמודד באומץ ובמקוריות עם טריטוריית הישראליות בכך שהוא 'משחרר' את העיצוב הישראלי מהעולם הנוסטלגי, ומכריז שיש ישראליות חדשה ועדכנית שאינה מאובקת ובכל זאת מקומית ומשלנו. מעדני מיקי מדשדשים בקלישאה של ישראליות גמלונית עד מעליבה, ונתלה בסלבריטאים שבנו את עצמם בקונטקסט כלל לא קשור אליהם. כדי לתחזק אסטרטגיה של 'טעם ישראלי' ועוד בקטגורית החומוס והטחינה שם יש תחרות מצד אילנות גדולים וותיקים - צריך הרבה הרבה יותר ממה שהקליפ הקלוש מציע.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    צעירה מהמרכז 31/08/2011 16:17
    הגב לתגובה זו
    זה שאולי הם עוד לא פיצחו את הקו הפירסומי המתאים להם ביותר, זה באשמת משרד הפרסום שלהם שהיה צריך לדאוג לזה, אבל אין ספק שהם משקיעים באיכות ובאסטטיקה!!!לא נורא, בקמפיין הבא יהיה יותר טוב...אז.. תאכלו חומוס בנתיים :)
  • 11.
    עושים פרסום חכם, לא ישראלי! (ל"ת)
    הביילינים והחליפות 30/08/2011 15:10
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    גאיה 29/08/2011 12:24
    הגב לתגובה זו
    מהלך רציני יותר ואולי אפילו מנסים דווקא להוביל איזשהו שינוי אסטרטגי וזה היה סוג של קמפיין מעבר, אולי רמז לכיוון החדש
  • 9.
    דורון 29/08/2011 12:19
    הגב לתגובה זו
    דווקא יש משהו בלאכול משהו שהוא ממש טעים עד הסוף, עד שלא נשאר כלום. אני אישית תמיד מלקק את הצלחת או הקופסה של דברים טעימים שאני ממש אוהב
  • 8.
    אויש, תנוחי כבר. הביקורת שלך מעוררת יותר אנטי (ל"ת)
    עירד 29/08/2011 08:23
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מבין משהו בפרסום 28/08/2011 19:45
    הגב לתגובה זו
    עלבון לאינטליגנציה. לא ברור איך מכרו עליבות של רעיון שכזה ללקוח
  • 6.
    ניכרת חנופה לספקים גדולים למרות שצודקת פה (ל"ת)
    28/08/2011 19:11
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הכול יחסי 28/08/2011 16:05
    הגב לתגובה זו
    ומפליץ,אז סכ"ה נותרנו עם ורסיה עדינה וביתית
  • 4.
    באסה לביילינים 28/08/2011 15:38
    הגב לתגובה זו
    זה נראה כאילו גיל ואואי בחיים לא היו חותמים את שמם על הדבר העלוב הזה. הלקוח דווקא נראה כמי שזה תפור עליו..
  • 3.
    מיקי 28/08/2011 15:36
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין איך פרסומת כה לא קריאטיבית ו/או אפקטיבית יצאה מהביילינים. אלא אם כן המפרסם עצמו (מעדני מיקי) אנס אותם לבצע את הפרסומת הזו, שאכן נראת כמו קורבן אונס
  • 2.
    הנגעלת 28/08/2011 14:12
    הגב לתגובה זו
    מאמר מצוין, אני מזדעזעת בכל פעם מחדש מהפרסומת הזו...מעוררת בחילה, מה חשוב המפרסמים וחברת הפרסום עצמה?
  • 1.
    זה מכוער,זה דוחה-אבל היי,זה מהות הישראליות (ל"ת)
    קול המפרסם 28/08/2011 13:53
    הגב לתגובה זו
  • שירי 28/08/2011 15:59
    הגב לתגובה זו
    הבילינים חתומים על לא מעט מודעות/ פרסומות עם קריאטיב מאוד לא מקורי/ יצירתי. הם חברת פרסום מאוד לא חכמה על אף הצהרותיה.חבל כי פוטנציאל יש ...
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.