מצוקת דיור בת"א? "היזמים לא רוצים לבנות, יש 40 אלף יח"ד שניתן לממש מיידית"
מליאת הועדה המקומית של עיריית תל אביב החלה לדון אתמול (ד') באישור הפקדת תכנית המתאר לעיר אשר תקבע את מגמות התכנון והתפתחותה לשנת היעד 2025 לכשהעיר תמנה כ-450 אלף נפש.
התכנית עוסקת בנושאים מרכזיים כמו מערך השטחים הפתוחים, פיתוח רצף הפעילות לאורך חוף הים, הגדרת האיזור לשימור, הבנייה לגובה, התחדשות שכונות, שטחי תעסוקה נדרשים ועוד. עם אישורה תקבל הועדה המקומית לידה סמכויות הנמצאות כיום בידי הועדה המחוזית אשר צפויות ליעל את הליכי התכנון. לנוכח חשיבותה של תכנית המתאר והחלטת החברים לקדמה נערכו מספר ימי דיון מיוחדים של הועדה לדיון מעמיק בנושא.
דורון ספיר, יו"ר הוועדה המקומית אמר ל-Bizportal כי החל מהשנה ייכנסו לשוק מאות יחידות דיור כדירות ברות השגה. "בצפון ובדרום העיר אישרנו 2,000 דירות ברות השגה ומשנה הבאה ייצאו בין 100 ל-300 דירות בשנה, ניצור בנק של כמה אלפי יחידות דיור, אני מקווה שניתן יהיה לעגן את הנושא בצורה מחייבת בחקיקה ראשית."
ספיר מוסיף כי נראה הרבה יותר פרויקטים של פינוי בינוי ברחבי העיר, במיוחד בחלק המזרחי של רחוב אבן גבירול, בעוד בצירי התנועה הראשיים במרכז העיר, דוגמת רחוב ארלוזורוב ודרך נמיר תאושר בנייה של 8-10 קומות.
ביקורת חריפה מתח ספיר על היזמים שמחזיקים קרקעות ולא בונים בעיר- "יש כיום 80 אלף יחידות דיור מתוכננות בתל אביב מתוכן 40 אלף שניתן לממש מיידית, הבעיה היא שהיזמים לא מעוניינים להוציא היתרי בנייה בגלל שאינם מלא רוצים להתעסק עם פלישות בדרום העיר או שמצפים להגדיל את ההכנסות בעתיד. הכנסנו סעיף בתב"עות שתכנית שלא תמומש תוך זמן מוקצב תפוג."
תוך כך, היום יצא לדרך מכרז ראשון למכירת קרקע להקמת מבנים למגורים בשכונת שפירא שבחלקם מיועדים לדיור בר השגה. הזוכה במכרז יקים בניין למגורים ובו 69 יחידות דיור, 44 מהן ימכרו על פי הקריטריונים שקבעה העירייה לדיור בר השגה ו24 ימכרו בשוק החופשי. הגשת ההצעות תתאפשר עד 7.11.2011.
ארבעה מיזמי דיור בר השגה צפויים לצאת בעתיד הקרוב: בלוחמי גליפולי ביד אליהו ישווקו 38 יחידות דיור, במיכאלאנגלו ביפו ישווקו 16 יחידות דיור לטובת זכאים מקרב האוכלוסיה הערבית, בשוק העליה- בדרום העיר ישווקו כ- 50 דירות בהישג יד לזכאים ובמגרש ביד אליהו ישווקו כ-100 דירות.
- 15.שרון 27/08/2011 18:00הגב לתגובה זוועדות משנה לתיכנון ובניה במיוחד של עיריית תל אביב (שיושבים בהם פוליטיקאים) וקובעים את עתידינו הם החסם העיקרי להתחדשות עירונית הם מעכבים ומבטלים תוכניות התחדשות עירונית (פינוי בינוי) למרות שמחלקות הנדסה בעד פרויייקט מסויים וממליצים לאשרו אחרי בדיקות מעמיקות כולל תחבורה, סביבה וכו ואחרי תיכנון של אנשי מיקצוע (לפחות בתל אביב)! ביזבוז כספי ציבור משהו רקוב ולא תקין! משרד השיכון צריך לדרוש העברת תוכנית התחדשות עירונית שהוכרזה מידית למחוזית ללא קשר לוועדה מקומית. במיוחד בימים אלה שנדרש צדק חברתי בניה לגובה כמו שאמרו אנשי ועדת טרכטנברג של 30 קומות ולידה בניה של 7-8 קומות זה רעיון מעולה שמאפשר לכל שכבות האוכלוסיה לגור במרכז תוך ניצול שטחים קיימים והגדלת השטחים הירוקים. בניה כזו תגדיל באופן משמעותי את היצע הדירות במרכז ואף תיתרום לירידת מחירי הדירות ואף שכירות דירות אפילו גב גילה אורון יו" ר הוועדה המחוזית מחוז תל אביב במשרד הפנים אמרה בראיון למעריב 28 באוגוסט : מגדלים במחוז תל אביב אינם דבר רע" " אין ברירה אלה לבנות לגובה אחרת לא יהיה איפה לשכן את כולם" היום אנחנו לא מתרגשים מ 30 קומות" בגלל חוסר קרקעות במרכז התחדשות עירונית (פינוי בינוי) המימון ממשלתי שהוכרזו וקיבלו מימון חייבות להתבצע ללא עיכובים אחרת בוזבז פה כספי ציבור לחינם! לגבי תל אביב נשאלת השאלה: האם אנשי העירייה מושפעים מלחצם של אנשי הון ושילטון הגרים בוילות מפוארות? או האם בעירייה רואים מה התרומה לעיר תל אביב בתוספת של 1500 דירות כאשר חלק גדול קטנות ובינוניות 20% לזוגות צעירים וגם לסטודנטים או מפחדים מלחץ עשירים? ( בידקו מה קורה בפרוייקט התחדשות עירונית דפנה-ארלוזורוב -נמיר)
- 14.פקידים צרי עין,הלוקח 27/08/2011 12:16הגב לתגובה זומציבור חילוני את רוב מיסיו.
- 13.אייל 27/08/2011 10:00הגב לתגובה זואיפה האגודה לזכויות האזרח? אה שכחתי היא מייצגת רק ערבים נגד המדינה..
- ששששש 27/08/2011 19:23הגב לתגובה זולא מוכרים להם באף פרוייקט וטוב שכך.
- 12.תכסיסים כדי לשמר את המחירים המטורפים (ל"ת)מי יצילנו מידם 26/08/2011 14:07הגב לתגובה זו
- 11.אזרח 25/08/2011 23:18הגב לתגובה זומי שלא יבנה על הקרקע שישלם מס רכוש של 8 עד 12 אחוזים מערכו למס הכנסה תשלום שיעובר מידי רבעון בשובר לבעלי הקרעות ואז המשחק יגמר מחיר הקרע יצנח וכך גם הדירות הנה פיתרון לכל אלא שמחכים לועדות ולשטויות ולטחינת מים זהו פיתרון שיגדיל הצע כי גם הקבלנים לא יחנו על הקרקע או שימכרו אותה
- 10.ארנונה מוגדלת על ספסרי נדל" ן שלא בונים! (ל"ת)תתחילו לזוז! 25/08/2011 19:58הגב לתגובה זו
- 9.שמאי 25/08/2011 19:32הגב לתגובה זובמרכז תל אביב
- 8.דני 25/08/2011 16:27הגב לתגובה זוהרשויות המקומיות והממשלה נוצרה כל בעית הנדלן.מוכרים מגרשים לקבלנים ולא מוודאים שאכן הם בונים !. מאפשרים השארת דירות ריקות !.חוסר תכנון! בקיצור ברדק בעיריה ובממשלה והאזרח הקטן משלם.עת המחיר הגיעה ! היום המדינה והרשויות צריכות לעשות הכל בכדי שיהיה שוק של בונים ושוק של דירות שיאפשר קניה/השכרה של דירות במחיר שפוי.זה אפשרי בתנאי שסוף סוף יתחילו לעבוד ולא לדבר !!!!!!!
- 7.בעל דירות 25/08/2011 15:16הגב לתגובה זודיור זה כמו כל נכס סחיר
- מה עם חניה בצפון ת" א 25/08/2011 15:35הגב לתגובה זוהעיריה צריכה לחייב אותם לעשות חניות.
- 6.ומי מקפיא את מעונות הסטודנטים בחולון? (ל"ת)צפונבון במילואים 25/08/2011 14:53הגב לתגובה זו
- 5.רוכשים בת" א דירת 3 חדרים ב-2 מיליון (ל"ת)רק משוגעים 25/08/2011 14:51הגב לתגובה זו
- שלי נימכרה ב2.60מליון (שלושה חדרים) (ל"ת)המוכר 27/08/2011 11:52הגב לתגובה זו
- 4.אביב 25/08/2011 14:50הגב לתגובה זואז ניתן יהיה לבנות 400 אלף דירות, לא רק 40 אלף. דרום העיר נראה כמו שכונות עוני במומבסה או אדיס אבבה
- יהודי 26/08/2011 19:05הגב לתגובה זולמה רק מתנחלים אפשר לגרש??? נראה את מגיני הכלכלה וטוהר המחנה
- 3.מאיר 25/08/2011 14:48הגב לתגובה זולעיריית תל אביב מאוד נוח עם המצב, פחות תשתיות לפיתוח, פחות אוכלוסייה לדאוג לה, היא מעדיפה עשירים
- 2.נטשה 25/08/2011 14:48הגב לתגובה זוחולדאי, תפסיק לשתף פעולה עם בעלי ההון שרק צוברים עוד הון מקרקעות, הגיע הזמן להתחיל לבנות ולגרום לחזירי ההון להפסיק לצבור דירות
- 1.חצופים! 25/08/2011 14:47הגב לתגובה זונמאס משרי אריסון שמחזיקה כל קרקע אפשרית
- אכן הסודנים תפסו דירות רבות והם פולשים לדירות (ל"ת)תעיפו אותם!! קבלן. 26/08/2011 00:18הגב לתגובה זו
- אדיוט קודם קח מס גבוה מכל מנכלים השכירים חזיר (ל"ת)בעל דירות 25/08/2011 15:17הגב לתגובה זו
- אולי ניקח לך קודם מס עפ" י השכירות שאתה גובה!! (ל"ת)אבי 25/08/2011 18:22
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
