קונים פחות סולר ובנזין: רווחי פז התכווצו בעקבות ירידה בביקוש ועליית מחיר הדלק
קבוצת פז נפט פרסמה היום (ד') את דו"חותיה הכספיים לרבעון השני של השנה מהם עולה, כי הכנסות הקבוצה ברבעון מסתכמות בכ-4.72 מיליארד שקל, צמיחה של כ-26.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה רשמה הקבוצה רווח נקי של כ-100 מיליון שקל, לעומת כ-144 מיליון שקל ברבעון המקביל ירידה של כ-30%. החברה מדווחת, כי הירידה ברווח נבעה בעיקר מהירידה ברווחי חטיבת הזיקוק, על רקע המשבר הכלכלי העולמי. מנגד, ברווחי חטיבת הקמעונאות וחטיבת התעשיות נרשמו עליות. מהמאזן של החברה עולה, כי ההון העצמי של פז נפט מהווה כ-25.3% מסך הנכסים של החברה (סך המאזן) לעומת כ-26.5% ברבעון המקביל.
במחצית הראשונה של השנה רשמה החברה תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בסכום של כ-14 מיליון שקל, בעקבות ירידה ברווח ועלייה בהון החוזר שנבעה מעליית מחירי הדלקים. עם זאת, ברבעון השני ייצרה החברה מזומנים בסכום של כ-26 מיליון שקל מפעילות שוטפת. פז סגרה את הרבעון עם מזומנים ונכסים שווי ערך למזומנים בסכום של כ-817 מיליון שקל.
יונה פוגל, מנכ"ל הקבוצה אמר עם פרסום הדו"חות כי "העלייה במחירי הדלקים, שנבעה מעלייה החדה במחירי החבית במהלך הרבעון השני, שהגיעה לכ-127 דולר לחבית, והעלייה במיסים על הדלק, הובילו לנסיגה בביקוש בשוק המקומי. בהיקפי צריכת הסולר נרשמה ירידה של כשני אחוזים, ובהיקפי צריכת הבנזין נרשמה ירידה של כאחוז".
החברה מדווחת כי על אף הירידה בביקוש והשחיקה במרווחי השיווק בתחנות על רקע התחרות, שיפרה חטיבת הקמעונאות והמסחר את הרווח התפעולי שלה הודות לפעילות הסיטונאית ולפעילות רשת חנויות הנוחות Yellow.
מהדו"חות עולה, כי היקפי המכירות של רשת חנויות הנוחות Yellow עלו ברבעון השני בכ-10% ובחנויות הזהות עלו המכירות בכששה אחוזים. ברבעון השני עלתה רווחיות חטיבת התעשיות של פז כתוצאה משיפור הפעילות של פזגז, פזקר ופז שמנים וכימיקלים, ששמרה על יציבות.
"על אף הירידה ברווח התפעולי של חטיבת הזיקוק, אמר פוגל, "התוצאות בולטות לטובה על רקע סביבת מרווחי הזיקוק הנמוכים ותוצאות בתי הזיקוק באגן הים התיכון. הללו הושפעו מעלייה חדה במחירי הנפט הגולמי ומהאירועים במזרח התיכון בפרט בלוב".
החברה מדווחת כי על רקע ההאטה בכלכלה העולמית, שהביאה לירידה בביקושים ובמחירי התזקיקים, ביצע בית הזיקוק תהליך של אופטימזציה בייצור שהוביל למקסום הרווח בתפוקות נמוכות יותר.
"במהלך הרבעון התקדמנו בביצוע תוכנית ההשקעות האסטרטגית בפז"א, שצפויה לשפר את הרווחיות התפעולית בסוף 2012", אמר פוגל. "מתקן האלקילציה, בו מושקעים כ-75 מיליון דולר, נמצא בשלבי הקמה מתקדמים וצפוי להניב עם הפעלתו בסוף 2012 תוספת של כ-20 מיליון דולר לרווח התפעולי מדי שנה. גם שאר הפרויקטים מתקדמים בהתאם לתכנון".
לסיכום אמר פוגל, כי "ההשקעות בפרויקטים בבית הזיקוק מסתכמות בכ-290 מיליון דולר וצפויות להניב תוספת שנתית של כ-80 מיליון דולר לרווח התפעולי. ההשקעות ממומנות מתוך התזרים החופשי".
- 1.יובל 24/08/2011 16:10הגב לתגובה זוהקונים פשוט עברו לתחנות זולות יותר, תסתכלו על דוחות טן, החברה המוזלת, ותראו עליה מכירות הדלקים
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
