דוחות

גידול של 41% בהכנסות לאזורים: מכרה 358 יח"ד במחצית הראשונה בהיקף של כ-395 מיליון שקל

חברת הבנייה, שעברה הרבעון לשליטתו של איש העסקים הרשי פרידמן, עברה הרבעון לרווח של 26 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-79 מיליון שקל אשתקד
לירן סהר |

חברת אזורים מסכמת את הרבעון השני של השנה עם רווח נקי של כ-26 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-79 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הכנסות החברה הרבעון הסתכמו בכ-130.7 מיליון שקל, זאת לעומת כ-92 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר ההכנסות נובעות ממכירת בניינים וקרקעות שהסתכמו בכ-127.4 מיליון שקל, זאת לעומת כ-88 מיליון שקל אשתקד. נזכיר כי בשבוע שעבר רכשה קבוצת עזריאלי (עזריאלי קבוצה) את חלקה של החברה בקניון עיר ימים בנתניה ב-350 מיליון שקל, כאשר שיכון ובינוי הינה השותפה השנייה בקניון.

יצוין כי במחצית הראשונה ביצעה החברה התקשרויות למכירת כ-358 יחידות דיור בישראל (כולל שותפים) בהיקף כספי כולל של כ-395 מליון שקל (חלקה של החברה), לעומת כ-345 יחידות דיור בהיקף כספי של כ- 290 מיליון שקל אשתקד.

החברה ממשיכה ביישום האסטרטגיה החדשה שגובשה עם כניסתו של הרשי פרידמן כבעל שליטה באזורים. אסטרטגיה זו, חותרת להתמקדות בליבת העסקים בתחום המגורים בישראל כאשר הידע, הניסיון והמותג של אזורים מתורגמים ליתרון משמעותי בענף. כמו-כן, במסגרת אסטרטגיה זו, תמשיך החברה לממש נכסים אשר אינם בליבה העסקית כפי שהוגדרה, וכן תמשיך בתכניתה לחיזוק בסיס ההון ושיפור מבנה המאזן של החברה באופן עקבי כפי שעשתה עד כה.

להערכת הנהלת החברה, תעמוד החברה בצרכי המזומנים הצפויים שלה עד לתום חודש ספטמבר 2012. לתקופה של תשעה חודשי מחודש אוקטובר 2012 ועד לחודש יוני 2013 לחברה צרכי מזומנים צפויים נוספים בסך של כ-280 מיליון שקל, מתוכם לחברה התחייבות לפירעון תשלומים למחזיקי אגרות חוב בסך של כ-257 מיליון שקל, אשר עיקרן הינו סך של כ-174 מיליון שקל למחזיקי אגרות חוב (סדרה 7) אשר מועד תשלומן קבוע ליום 9 במארס 2013.

אופיר גרינברג, מנכ"ל החברה מסר "המיקוד בבנייה למגורים, שהיא פעילות הליבה של החברה, תוך שיפור היעילות וחיזוק מבנה ההון ידגישו את היתרון היחסי של אזורים בענף". גרינברג הוסיף כי "עם כ- 1,000 יחידות דיור הפרוסות לאורכה ולרוחבה של ישראל ועוד 1,000 יחידות דיור נוספות המתוכננות לשנה הבאה, אזורים מתמצבת עם היצע אטרקטיבי בפריסה נכונה ובעיתוי בו סדרי העדיפויות הלאומי נוטה לעידוד הביקושים מחוץ לגוש דן".

כזכור, בחודש יוני, השלימה החברה בהצלחה הנפקת זכויות של מניות, וגייסה כ- 100 מיליון שקל. זהו הגיוס הראשון של החברה מאז עברה לבעלותו של איש העסקים הרשי פרידמן, כאשר כ- 64 מיליון שקל הוזרמו על ידי בעל השליטה החדש. החברה הציעה לבעלי מניותיה, בדרך של זכויות, 19,951,266 מניות רגילות, רשומות על שם, בנות 1 שקל כל אחת. במסגרת ההנפקה נוצלו זכויות לרכישת 19,940,853 מניות, המהוות כ-99.9% מהיקף הגיוס שתוכנן.

בנוסף הודיעה החברה ביוני כי חברה נכדה בבעלותה המלאה, התקשרה בהסכם למכירת זכויותיה בקרקע בטורונטו, בקנדה, בתמורת כ- 90 מליון שקל. סך של כ-45 מיליון שקל מתמורת המכירה תשמש לפירעון הלוואה שנטלה החברה האמורה מבנק מקומי עבור הקרקע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.