שוב לעצום עיניים? קופות הגמל וקרנות ההשתלמות נחתכות
הירידות החדות שתקפו את הבורסות ברחבי העולם במהלך חודש אוגוסט 2011והשפיעו על שווקי המניות והאג"חים, העלו אצל חלק מאיתנו את הזכרון הטרי כל כך של סוף שנת 2008 והמפולות שחוו אז שווקי העולם. גם עמיתי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות לא נשארו אדישים להתפתחויות אלו. אם עד סוף חודש יולי הניבו קופות הגמל הגדולות ממוצע תשואה של מינוס 1% למשקיע, הרי הירידות החדות שתפסו את קופות הגמל עם ממוצע החזקה של 30% במניות ועוד אחוז החזקה דומה באג"ח קונצרני, צפויות להביא לתשואות שליליות חדות נוספות גם בחודש אוגוסט.
מה לעשות?
תמיד לאחר הירידות, עולה השאלה מה לעשות עם קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, בעיקר אלו הנזילות? התשובה לכך כמובן אינה חד משמעית ודורשת התייעצות פרטנית לגבי כל מקרה ומקרה. ראשית, חשוב לציין כי בבתי ההשקעות אין דיווחים על היסטריה של מחזיקי קופות גמל כפי שנחזתה ב-2008.
משבר 2008 לימד אותנו כי בדרך כלל החיפזון מהשטן, וקבלת החלטות תחת לחץ אינה תמיד הדרך הנכונה לקבל החלטות. עמיתי קופות הגמל הגדולות אשר לא נבהלו ופדו את כספם או העבירו אותו למסלול שקלי במהלך המשבר, הצליחו במהלך שנת 2009 להחזיר את ההפסדים ואף להגדיל את הצבירה בקופה.
אם במהלך שנת 2008 איבדו הקופות בממוצע כ-20% הרי שבמהלך השנים 2009 ו-2010 חוו המשקיעים תשואה של כ-40% על יתרת כספם. ניתן להסיק מכך שמי שלא ביצע שינוי במהלך תקופה זו, לא רק שלא הפסיד כתוצאה מהמשבר אלא אף הרוויח על פני התקופה של 3 השנים האחרונות.
שנית, תמיד חשוב לזכור שקופות הגמל עדיין מהוות מקלט מס, שהתשואה עליהן (בדרך כלל) פטורה ממס רווחי הון וכי כל אפיק השקעה אלטרנטיבי אינו נהנה מהטבה זו. משיכת הכסף לצורך העברתו לאפיק אחר אינה תמיד פעולה כלכלית נכונה. כאמור, גם למי שרוצה להפחית סיכון במסגרת קופת גמל ניתן לעשות זאת על ידי מעבר למסלול סולידי יותר.
האם לא לעשות כלום?
לא בהכרח. חשוב לזכור כי אין משבר 2008 דומה לתיקון שחוינו ב-2011. האקלים הכלכלי אינו דומה, הריבית השוררת בשווקי העולם שונה וסיבת התנודתיות איננה זהה. לכן אין להקיש בהכרח ממשבר 2008 לגבי אוגוסט 2011. אין דינו של אדם בגיל 45 כדינו של אדם בגיל 60 אשר מתכוון לנצל את הכסף בטווח הזמן הקצר, ואין דינה של קרן השתלמות אשר מיועדת לרכישת דירה בעוד 3 חודשים לקרן השתלמות אשר בעליה מייעד אותה לגיל פרישה. כל אחד צריך להתאים כמובן את רמת הסיכון לטווח ולמטרת ההשקעה.
חשו לציין כי כיום, בעיקר בעקבות 2008, מפעילות רוב החברות קופות ברמות סיכון שונות. החל מקופות ללא מניות, עבור בקופות אשר אחוז המניות בהן מוגבל וכלה בקופות מנייתיות. בנוסף, מפרסמות היום החברות המנהלות באתרי האינטרנט את מדיניות ההשקעה הצפויה שלהן למהלך השנה, וטוב יעשו החוששים אם יכנסו ויבדקו מדיניות זו.
מה עם קרנות הפנסיה?
קיים הבדל ברמת הסיכון בין החוסכים בביטוח מנהלים ובקופת גמל לבין החוסכים בקרנות הפנסיה החדשות. ההבדל נובע מהעובדה שלקרנות הפנסיה קיימת הגנה על 30% מנכסיהן בדמות אג"ח מובטח נושא תשואה של 4.86%.
כך לדוגמא במשבר 2008 ירדו קרנות הפנסיה בשיעור של 11% בלבד ועלו במהלך השנים 2009-2010 ב-41%. כלומר אנו רואים כי עמיתי קרנות הפנסיה החדשות מוגנים יותר בפני ירידות אך גם בעליות הם אינם מפגרים מאחור.
לסיכום, הירידות החדות באוגוסט 2011 ואי הוודאות הנלווית מחייבים את קהל החוסכים לשוב ולבדוק את מצבם. בנוסף, עליהם להתאים את רמת הסיכון בהתאם לטווח החיסכון, היקפו, השימושים הצפויים לו ואופיו של החוסך.
**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו /או ייעוץ ו /או יעוץ משפטי מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעיל ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.**
- 5.מתי הם צריכים לשלוח דוחות רבעוניים? (ל"ת)מתעניין 24/08/2011 18:18הגב לתגובה זו
- 4.נילי 24/08/2011 16:06הגב לתגובה זואנחנו שאננים מדי. לדעתי צריך להתכונן לכל תרחיש .
- 3.משה 24/08/2011 13:29הגב לתגובה זוכדי שהציבור יהיה מעודכן ויוכל לפעול
- ממש, גאון... 24/08/2011 20:21הגב לתגובה זוכמו שוורן באפט אמר פעם: " שוק המניות הוא המכשיר היעיל ביותר בעולם להעברת הון מאנשים חסרי סבלנות לאנשים בעלי סבלנות..." . והמבין יבין. אתה שם מעלי ד" א בטח לא תבין.
- 2.לא אמר כלום (ל"ת)RI 24/08/2011 12:50הגב לתגובה זו
- 1.חשבון פשוט 24/08/2011 08:17הגב לתגובה זורשאית תודה - הכתבות שלך מעניינות תמיד למרות שהיום לא אמרת משהו חדש לצערי. שנית - לפי הנתונים הבסיסיים שלך התשואה על פני שלוש שנים 2008-2010 למי שלא נגע היא 12 אחוז (ירידה של 20 אחוז ועליה של 40 אחוז מנקודת הנפילה) וזה לפי חישובים שלי פחות מארבעה אחוז לשנה בריבית דריבית, שזה לא רע יחסית לפקדונות היום אבל כנראה לא מספיק כדי לשרת פנסיה שהצרכים של הפנסיונר עולים לפי מד מחירי בריאות ולא לפי מדדי מחירים כללים. כלומר בשלוש השנים האחרונות החוסך נדפק, ואם תוסיף את 2011 החוסך נדפק בגדול.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
