שוב לעצום עיניים? קופות הגמל וקרנות ההשתלמות נחתכות
הירידות החדות שתקפו את הבורסות ברחבי העולם במהלך חודש אוגוסט 2011והשפיעו על שווקי המניות והאג"חים, העלו אצל חלק מאיתנו את הזכרון הטרי כל כך של סוף שנת 2008 והמפולות שחוו אז שווקי העולם. גם עמיתי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות לא נשארו אדישים להתפתחויות אלו. אם עד סוף חודש יולי הניבו קופות הגמל הגדולות ממוצע תשואה של מינוס 1% למשקיע, הרי הירידות החדות שתפסו את קופות הגמל עם ממוצע החזקה של 30% במניות ועוד אחוז החזקה דומה באג"ח קונצרני, צפויות להביא לתשואות שליליות חדות נוספות גם בחודש אוגוסט.
מה לעשות?
תמיד לאחר הירידות, עולה השאלה מה לעשות עם קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, בעיקר אלו הנזילות? התשובה לכך כמובן אינה חד משמעית ודורשת התייעצות פרטנית לגבי כל מקרה ומקרה. ראשית, חשוב לציין כי בבתי ההשקעות אין דיווחים על היסטריה של מחזיקי קופות גמל כפי שנחזתה ב-2008.
משבר 2008 לימד אותנו כי בדרך כלל החיפזון מהשטן, וקבלת החלטות תחת לחץ אינה תמיד הדרך הנכונה לקבל החלטות. עמיתי קופות הגמל הגדולות אשר לא נבהלו ופדו את כספם או העבירו אותו למסלול שקלי במהלך המשבר, הצליחו במהלך שנת 2009 להחזיר את ההפסדים ואף להגדיל את הצבירה בקופה.
אם במהלך שנת 2008 איבדו הקופות בממוצע כ-20% הרי שבמהלך השנים 2009 ו-2010 חוו המשקיעים תשואה של כ-40% על יתרת כספם. ניתן להסיק מכך שמי שלא ביצע שינוי במהלך תקופה זו, לא רק שלא הפסיד כתוצאה מהמשבר אלא אף הרוויח על פני התקופה של 3 השנים האחרונות.
שנית, תמיד חשוב לזכור שקופות הגמל עדיין מהוות מקלט מס, שהתשואה עליהן (בדרך כלל) פטורה ממס רווחי הון וכי כל אפיק השקעה אלטרנטיבי אינו נהנה מהטבה זו. משיכת הכסף לצורך העברתו לאפיק אחר אינה תמיד פעולה כלכלית נכונה. כאמור, גם למי שרוצה להפחית סיכון במסגרת קופת גמל ניתן לעשות זאת על ידי מעבר למסלול סולידי יותר.
האם לא לעשות כלום?
לא בהכרח. חשוב לזכור כי אין משבר 2008 דומה לתיקון שחוינו ב-2011. האקלים הכלכלי אינו דומה, הריבית השוררת בשווקי העולם שונה וסיבת התנודתיות איננה זהה. לכן אין להקיש בהכרח ממשבר 2008 לגבי אוגוסט 2011. אין דינו של אדם בגיל 45 כדינו של אדם בגיל 60 אשר מתכוון לנצל את הכסף בטווח הזמן הקצר, ואין דינה של קרן השתלמות אשר מיועדת לרכישת דירה בעוד 3 חודשים לקרן השתלמות אשר בעליה מייעד אותה לגיל פרישה. כל אחד צריך להתאים כמובן את רמת הסיכון לטווח ולמטרת ההשקעה.
חשו לציין כי כיום, בעיקר בעקבות 2008, מפעילות רוב החברות קופות ברמות סיכון שונות. החל מקופות ללא מניות, עבור בקופות אשר אחוז המניות בהן מוגבל וכלה בקופות מנייתיות. בנוסף, מפרסמות היום החברות המנהלות באתרי האינטרנט את מדיניות ההשקעה הצפויה שלהן למהלך השנה, וטוב יעשו החוששים אם יכנסו ויבדקו מדיניות זו.
מה עם קרנות הפנסיה?
קיים הבדל ברמת הסיכון בין החוסכים בביטוח מנהלים ובקופת גמל לבין החוסכים בקרנות הפנסיה החדשות. ההבדל נובע מהעובדה שלקרנות הפנסיה קיימת הגנה על 30% מנכסיהן בדמות אג"ח מובטח נושא תשואה של 4.86%.
כך לדוגמא במשבר 2008 ירדו קרנות הפנסיה בשיעור של 11% בלבד ועלו במהלך השנים 2009-2010 ב-41%. כלומר אנו רואים כי עמיתי קרנות הפנסיה החדשות מוגנים יותר בפני ירידות אך גם בעליות הם אינם מפגרים מאחור.
לסיכום, הירידות החדות באוגוסט 2011 ואי הוודאות הנלווית מחייבים את קהל החוסכים לשוב ולבדוק את מצבם. בנוסף, עליהם להתאים את רמת הסיכון בהתאם לטווח החיסכון, היקפו, השימושים הצפויים לו ואופיו של החוסך.
**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו /או ייעוץ ו /או יעוץ משפטי מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעיל ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.**
- 5.מתי הם צריכים לשלוח דוחות רבעוניים? (ל"ת)מתעניין 24/08/2011 18:18הגב לתגובה זו
- 4.נילי 24/08/2011 16:06הגב לתגובה זואנחנו שאננים מדי. לדעתי צריך להתכונן לכל תרחיש .
- 3.משה 24/08/2011 13:29הגב לתגובה זוכדי שהציבור יהיה מעודכן ויוכל לפעול
- ממש, גאון... 24/08/2011 20:21הגב לתגובה זוכמו שוורן באפט אמר פעם: " שוק המניות הוא המכשיר היעיל ביותר בעולם להעברת הון מאנשים חסרי סבלנות לאנשים בעלי סבלנות..." . והמבין יבין. אתה שם מעלי ד" א בטח לא תבין.
- 2.לא אמר כלום (ל"ת)RI 24/08/2011 12:50הגב לתגובה זו
- 1.חשבון פשוט 24/08/2011 08:17הגב לתגובה זורשאית תודה - הכתבות שלך מעניינות תמיד למרות שהיום לא אמרת משהו חדש לצערי. שנית - לפי הנתונים הבסיסיים שלך התשואה על פני שלוש שנים 2008-2010 למי שלא נגע היא 12 אחוז (ירידה של 20 אחוז ועליה של 40 אחוז מנקודת הנפילה) וזה לפי חישובים שלי פחות מארבעה אחוז לשנה בריבית דריבית, שזה לא רע יחסית לפקדונות היום אבל כנראה לא מספיק כדי לשרת פנסיה שהצרכים של הפנסיונר עולים לפי מד מחירי בריאות ולא לפי מדדי מחירים כללים. כלומר בשלוש השנים האחרונות החוסך נדפק, ואם תוסיף את 2011 החוסך נדפק בגדול.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
