האם העליות מרמזות על מגמה חדשה?
אתמול (14.08) השווקים נשמו לרווחה, לאור העליות המרשימות שנרשמו במדדי המניות ובמדדי האג"ח הקונצרניות. עם זאת, עדיין מוקדם לקבוע האם מדובר בשינוי מגמה או בתיקון חד פעמי. מדדי התל בונד ה-20, 40 ו-60 עלו בשיעור דומה של 1.8% כל אחד.
בדומה לשוק המניות, גם באגרות החוב הקונצרניות, הטייקונים הם אלה שמשכו את המדדים כלפי מעלה. כך האג"ח של אי.די.בי פיתוח מסדרה ט' עלתה בכ-4% עם מחזור של 36 מיל' ש', אגרות החוב של כלל תעשיות מסדרה יג' עלו בכ-2%, אג"ח של אי.די.בי אחזקות מסדרה ד' עלו בכ-6% ועוד.
העלייה הבולטת ביותר נרשמה אתמול באגרת החוב של דלק נדל"ן מסדרה ה' בשליטתו של יצחק תשובה. האג"ח עלתה אתמול בכ-14% בעקבות ההודעה שפרסמה החברה כי תשובה מנהל משא ומתן עם קרן השקעות זרה על מכירת השליטה בה. על פי ההסכם המתגבש, אמורה הקרן הזרה להזרים לחברה הלוואת בעלים של כ-500 מיליון שקל שתהיה נחותה מאגרות החוב של החברה.
כמו כן, אמור תשובה להזרים כ-100 מיליון שקל נוספים כהלוואת בעלים הנחותה הן מאגרות החוב של החברה והן מההלוואה שתעניק הקרן הזרה. בנוסף, מוותר תשובה על חוב של 120 מיליון שקל בגין הלוואה שנתן לחברה. נראה כי תשובה מצא פתרון קסם לבעלי החוב ודרך להיפרד מהשליטה בדלק נדל"ן עם פגיעה יחסית מינורית בשמו ובכיסו.
עם זאת, עדיין קיימות שאלות רבות לגבי ההסכם, כגון זהותה של הקרן הזרה? מה יישאר חלקו של תשובה בחברה? מה הפוטנציאל והרציונל שעומד מאחורי ההשקעה של הקרן הזרה בחברה בעלת חוב אדיר של כ- 2.2 מיליארד שקל וגירעון עמוק בהון העצמי? וכמובן השאלה החשובה האם מדובר בחבל הצלה אמיתי לבעלי החוב או שזהו ספין בכדי להרוויח זמן? כלומר, ההסכם נכון לעכשיו עטוף בערפל כבד. בכל אופן, הוא אמור קודם לעבור את האישור של האסיפה הכללית של בעלי האג"ח, בכדי לצאת לפועל.
בשוק אגרות החוב הממשלתיות נרשמה אתמול מגמה מעורבת, כאשר מדד השחרים רשם ירידה של 0.11%, מדד הגילונים הוסיף לערכו 0.19% ומדד הגלילים ירד בכ-0.25%. היום עתיד להתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי. להערכתנו המדד יעלה בכ-0.1%-0.3% בכפוף לממוצע הרב שנתי. הירידה אתמול באפיק הממשלתי הצמוד, מרמזת על כך שהמשקיעים צופים שהמדד שיפורסם היום נמוך מהציפיות. עם זאת, כדאי לשים לב שלמרות המחאה החברתית עדיין לא נצפית במשק ירידת מחירים גורפת.
רוס קרוטקין, דסק אג"ח, יובנק קרנות נאמנות
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
