המכשול האחרון הוסר? אחרי וואלה, גם אתר ynet מצטרף למדידת הרייטינג
האם המכשול האחרון בדרך להשקת מדידת הרייטינג של וועדת המדרוג הוסר? כך זה נראה היום (יום ה') עם הצטרפותו הרשמית של ynet, מקבוצת ידיעות אחרונות לקבוצת האתרים הנמדדים.
יוזכר כי מאז החלו ההכנות הראשוניות אי שם לפני כ-3 שנים ועד לחודשים האחרונים 2 האתרים הגדולים בישראל מבחינת תנועות גולשים הדירו רגליהם ממדידת הרייטינג של וועדת המדרוג. בחודשים האחרונים ועם מעבר המדידה לשלב יותר פרקטי היה זה וואלה הראשון מבין 2 האתרים הגדולים שהביע הסכמתו להימדד וכעת כאמור מצטרף למדידה ynet במה שמעניק לוועדה משנה תוקף והכרה מקצועית שהייתה חסרה לו ללא שני האתרים.
בשבועות האחרונים שתלה הוועדה סקרי גולשים במספר אתרים לטובת מיפוי דמוגראפי. בשלב זה נשאלו כבר למעלה מ-10,000 גולשים. בנוסף מתבקשים הגולשים להתקין על המחשבים אפליקצייה של הוועדה לאיסוף נתונים על העדפות ואופי הגלישה. זו אמורה להיות מותקנת במחשבים בכ-4,500 בתי אב.
את המגעים למדידה שנתוניה עתידים להתפרסם בקרוב ניהל עם ynet שגיא סטוניס, מנכ"ל הוועדה. אבי בן טל, מנכ"ל ynet, מסר: "אין ספק שהצטרפות ynet מאפשרת השקה חלקה של המדידה. השקיפות עבור המפרסם והפרסומאי, לצד יצירת מערכת מידע סטנדרטית שמספקת את הנתונים, מהווים סממנים חיוביים לבשלות המסחרית של שוק האינטרנט".
עוד אמר בן טל כי "אנו מאוד מקווים כי המערכת שנבחרה אכן תוכל להוות סטנדרט שמייצג נאמנה את הגודל האמיתי של האתרים בכל המדדים הרלוונטיים: מספר הגולשים הייחודיים, הדפים הנצפים, זמן הגלישה, פילוח הגלישה וכמובן הפרופיל הדמוגרפי".
שגיא סטוניס, מנכ"ל הוועדה: "ברצוני להודות לאבי בן טל והנהלת ynet על הנחישות והמחויבות שאיפשרו למהלך זה להתרחש. אני בטוח ש-ynet יתרום רבות למקצועיות הוועדה ולביסוס כלים, מידע ומתודולוגיה שיאפשרו לנו ליצור פלח שוק מקצועי ולהגדיל את נתחי הפרסום".
צירוף וואלה וynet הוא למעשה הישג רב משמעות עבור הוועדה. להבדיל משאר האתרים שלא הקשו על הוועדה ונאותו להצטרף היו אלו 2 האתרים שיצאו נגד מבנה העבודה של הוועדה. אחת הטענות שהועלו הייתה שוואלה וynet 'לא מוכנים לממן את הוועדה' שכן האתרים הנמדדים מפרישים לוועדה מידי חודש סכום קבוע בתאם לגודלם היחסי.
גורמים בוועדה שללו בעבר טענות כספיות אלו ובמקביל הועלו ההשערות הטבעיות שynet ווואלה מעוניינות לשמר את כוחם על ידי המשך העמימות סביב נתוני תנועת הגולשים שכן סקרים אחרים שמתפרסמים מידי תקופה מציגים אותם כאתרים המובילים וזאת מעבר לעובדה שהתפיסה התדמיתית שהתגבשה בקרב קהל המפרסמים, הפרסומאים ואנשי המדיה היא שתרים אלו שולטים ללא עוררין, מה שבא לידי ביטוי גם בזרימת כספי המפרסמים.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.07% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
