אין מה לדאוג למחאה הציבורית, עיתון 'הארץ' מחבק אותה חזק
אחת הבעיות המרכזית של מי שמבקש לנהל קמפיין תקשורתי היא כיצד לשמור במרכז סדר היום הציבורי את המאבק המנוהל.
הכרוניקה התקשורתית היא כמעט לרוב קבועה: בהתחלה מדווח הקמפיין בבחינת מידע הכרחי, לאחר מכן מגיע העת של הגימיקים התקשורתיים שתכליתם לשמור באוויר את הסוגיה ולבסוף כאשר מתגלה מידע רלוונטי הוא זוכה לפרסום. השלב האחרון, לרוב, הוא השלב שבו מתחיל הקמפיין לדעוך.
צרכן התקשורת הסביר תוהה בימים אלו של מאבק ציבורי, המדביק כמעט כל מגזר ציבורי, מתי הסוף. מתי מאבק רוטשילד, מאבק עגלות התינוקות, מאבק הפנסיונרים, יספיק לעניין את קבוצת עורכי כלי התקשורת האחראים על קביעת סדר היום הציבורי.
ישנה טענה הנשמעת כי בחודש ספטמבר עת יגיע השיח המדיני לשיא לאור הכוונות של הרשות הפלשתינית להכריז על מדינה יוחלף השיח החברתי בשיח מדיני. נשמעה כבר טענה נוספת כי הגשם הראשון יבריח את האוהלים מרחוב רוטשילד ועם התקפלות האוהל הראשון תתקפל גם המחאה. גם אלו הטוענים כי מהלכים המבטאים אי יציבות כלכלית בעולם יאפילו על התנהלות המפגינים ויסירו את מחאתם מסדר היום.
על כל הטענות הללו כולנו שמענו וחיכינו לראות מה ילד יום. הבוקר, כאשר הגיע לפתח דלתי עיתון 'הארץ' נתגלה הסוד. מחוללי המחאה החברתית יכולים להיות רגועים. העורכים של אמצעי התקשורת ישמרו על המחאה במרכז סדר היום התקשורתי-ציבורי.
איך הגעתי למסקנה? הבוקר בעמודו הראשון של הארץ הופיעה ידיעה על השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כי חבר הצוות להתמודדות עם יוקר המחייה בונה בית בסביון.
בגוף הכתבה מתוארים דברי רעיית השר ארדן על יוקר המחייה, וכי להם כזוג צעיר יש שלושה ילדים קטנים והמחירים בסופר בלתי נסבלים עוד מתואר בכתבה תפקידיו הציבוריים של ארדן שלכאורה לא מאפשרים לו לבנות דירה בסביון.
אני מבקש לומר כי מדובר בידיעה מרושעת. אולי השר ארדן קיבל ירושה ובזכותה הוא בונה את ביתו בסביון? אולי רעיית השר שידרגה את שכרה והדבר אפשר לשר ולרעייתו לבנות את ביתם החדש? ובכלל אישי ציבור במדינת ישראל מחויבים בהצהרת הון, אז מה לעזאזל פשר הכותרת הזאת?
אין מישהו בכל מאות האלפים שיצאו לרחוב שסובר שחייבים לחוות מצוקה בשביל לדעת כיצד להתמודד איתה. ברחוב אין כאלה, אך אולי ב'הארץ' יש מי שסובר שכן.
אגב, אני מבקש להפנות את ההיגיון שעמד בבסיס הכותרת הזאת לאחד משרי הרווחה המוצלחים שידעה מדינת ישראל יצחק הרצוג . מן המפורסמות הוא שח"כ הרצוג לא ידע מחסור בצעירותו, והדבר לא מנע ממנו מלהבין את צרכי הרווחה של מדינת ישראל לאשורם.
לסיום אומר כי השר ארדן הוא דוגמא מובהקת למי שבוחר לקיים שליחות ציבורית ראויה במסגרת פעילותו כשר להגנת הסביבה וזאת בעיקר לתועלת הדור הצעיר והעתיד שלנו בחלקה הקטנה פה, וזו בדיוק דאגת המפגינים. אז נכון היה שעורכי 'הארץ' יחפשו מישהו אחר 'להתלבש' עליו.
רועי לחמנוביץ' הוא יועץ שר הפנים לתקשורת ומרצה לתקשורת במכללה האקדמית 'ספיר'
- 8.לחמנוביץ יא צבוע 11/08/2011 15:33הגב לתגובה זואיך לעזאזל לדעתך בנאדם שקונה דירה בסביון קרוב להבין את המחאה הזאת ? הוא חלק מהבעיה. כדאי שתוציא את הראש שלך מאיפה שהוא נמצא תפסיק לצלם את עצמך בתמונות נרקסיסיות ותרד לעם. דוגמן אתה לא ד.א.
- 7.יודע כל 11/08/2011 10:51הגב לתגובה זוומה עם הדירה שקנה ארדן במסגרת קבוצת רכישה ברמת אביב ג' (שכונת מצוקה ידועה)?
- 6.11/08/2011 10:20הגב לתגובה זושכתם ברשא הכתבה לשים את הכותרת "מדור פרסומי"
- 5.משכר המינימום. 11/08/2011 10:01הגב לתגובה זועל מנת להבין את העם ולא ליצור פערים כל כך גדולים
- 4.הארץ רק ניסה להזדהות 11/08/2011 09:59הגב לתגובה זועיתון הארץ עיתון רציני, לא קשקשני ולא רכלני - ועוד ביחס לכל שאר העיתונים - כולם ככולם תת רמה. אבל הכתבה הזו באמת, מרוב שעיתון הארץ ניסה להיות מזוהה עם המחאה - קצת הגזים ונכנס לאנשים לכיס. לא חייבים לחיות כמו חורניים. ולכל האנשים שעובדים מגיע לחיות בכבוד ולהנות מהחיים. רק הבעיה היא שזה בלתי אפשרי במדינה כמו שלנו. ופה הבעיה.
- 3.צ 10/08/2011 22:49הגב לתגובה זוחשוב שיידעו שהשרים בונים בסביון כשהם שולחים ללוד. חשוב שיידעו שברק גר באקירוב, נתניהו גר בקיסריה ובעל עוד בתים, וגם אולמרט. זה תפקיד העיתונות לדווח על דברים כאלה. איך אנשים עם משכורות ממשלתיות קונים דירות כאלה.
- 2.שאכל? 10/08/2011 18:53הגב לתגובה זוזה לא נכתב בעיתון הארץ ומדובר במשהו הרבה יותר קטנוני- שליברמן אכל במסעדה בתל אביב ב-2,000 שקל.דווקא לשיטתו של ליברמן, מדובר בצעד כן וטבעי, משום שהוא לא מדבר על המצוקה ועל המפגינים, ולא "מחבק" אותם. אז כנראה שלא רק "הארץ" עושה את זה
- 1.אכבר 10/08/2011 17:44הגב לתגובה זוהארץ מפרגן רק למי שהוא חושק ביקרו..
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
