דעה

אין מה לדאוג למחאה הציבורית, עיתון 'הארץ' מחבק אותה חזק

רועי לחמנוביץ' סבור שהכתבה שפורסמה בעיתון 'הארץ' משרתת היטב את המאבק החברתי אבל במחיר של עוול כלפי השר להגנת הסביבה גלעד ארדן

אחת הבעיות המרכזית של מי שמבקש לנהל קמפיין תקשורתי היא כיצד לשמור במרכז סדר היום הציבורי את המאבק המנוהל.

הכרוניקה התקשורתית היא כמעט לרוב קבועה: בהתחלה מדווח הקמפיין בבחינת מידע הכרחי, לאחר מכן מגיע העת של הגימיקים התקשורתיים שתכליתם לשמור באוויר את הסוגיה ולבסוף כאשר מתגלה מידע רלוונטי הוא זוכה לפרסום. השלב האחרון, לרוב, הוא השלב שבו מתחיל הקמפיין לדעוך.

צרכן התקשורת הסביר תוהה בימים אלו של מאבק ציבורי, המדביק כמעט כל מגזר ציבורי, מתי הסוף. מתי מאבק רוטשילד, מאבק עגלות התינוקות, מאבק הפנסיונרים, יספיק לעניין את קבוצת עורכי כלי התקשורת האחראים על קביעת סדר היום הציבורי.

ישנה טענה הנשמעת כי בחודש ספטמבר עת יגיע השיח המדיני לשיא לאור הכוונות של הרשות הפלשתינית להכריז על מדינה יוחלף השיח החברתי בשיח מדיני. נשמעה כבר טענה נוספת כי הגשם הראשון יבריח את האוהלים מרחוב רוטשילד ועם התקפלות האוהל הראשון תתקפל גם המחאה. גם אלו הטוענים כי מהלכים המבטאים אי יציבות כלכלית בעולם יאפילו על התנהלות המפגינים ויסירו את מחאתם מסדר היום.

על כל הטענות הללו כולנו שמענו וחיכינו לראות מה ילד יום. הבוקר, כאשר הגיע לפתח דלתי עיתון 'הארץ' נתגלה הסוד. מחוללי המחאה החברתית יכולים להיות רגועים. העורכים של אמצעי התקשורת ישמרו על המחאה במרכז סדר היום התקשורתי-ציבורי.

איך הגעתי למסקנה? הבוקר בעמודו הראשון של הארץ הופיעה ידיעה על השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כי חבר הצוות להתמודדות עם יוקר המחייה בונה בית בסביון.

בגוף הכתבה מתוארים דברי רעיית השר ארדן על יוקר המחייה, וכי להם כזוג צעיר יש שלושה ילדים קטנים והמחירים בסופר בלתי נסבלים עוד מתואר בכתבה תפקידיו הציבוריים של ארדן שלכאורה לא מאפשרים לו לבנות דירה בסביון.

אני מבקש לומר כי מדובר בידיעה מרושעת. אולי השר ארדן קיבל ירושה ובזכותה הוא בונה את ביתו בסביון? אולי רעיית השר שידרגה את שכרה והדבר אפשר לשר ולרעייתו לבנות את ביתם החדש? ובכלל אישי ציבור במדינת ישראל מחויבים בהצהרת הון, אז מה לעזאזל פשר הכותרת הזאת?

אין מישהו בכל מאות האלפים שיצאו לרחוב שסובר שחייבים לחוות מצוקה בשביל לדעת כיצד להתמודד איתה. ברחוב אין כאלה, אך אולי ב'הארץ' יש מי שסובר שכן.

אגב, אני מבקש להפנות את ההיגיון שעמד בבסיס הכותרת הזאת לאחד משרי הרווחה המוצלחים שידעה מדינת ישראל יצחק הרצוג . מן המפורסמות הוא שח"כ הרצוג לא ידע מחסור בצעירותו, והדבר לא מנע ממנו מלהבין את צרכי הרווחה של מדינת ישראל לאשורם.

לסיום אומר כי השר ארדן הוא דוגמא מובהקת למי שבוחר לקיים שליחות ציבורית ראויה במסגרת פעילותו כשר להגנת הסביבה וזאת בעיקר לתועלת הדור הצעיר והעתיד שלנו בחלקה הקטנה פה, וזו בדיוק דאגת המפגינים. אז נכון היה שעורכי 'הארץ' יחפשו מישהו אחר 'להתלבש' עליו.

רועי לחמנוביץ' הוא יועץ שר הפנים לתקשורת ומרצה לתקשורת במכללה האקדמית 'ספיר'

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לחמנוביץ יא צבוע 11/08/2011 15:33
    הגב לתגובה זו
    איך לעזאזל לדעתך בנאדם שקונה דירה בסביון קרוב להבין את המחאה הזאת ? הוא חלק מהבעיה. כדאי שתוציא את הראש שלך מאיפה שהוא נמצא תפסיק לצלם את עצמך בתמונות נרקסיסיות ותרד לעם. דוגמן אתה לא ד.א.
  • 7.
    יודע כל 11/08/2011 10:51
    הגב לתגובה זו
    ומה עם הדירה שקנה ארדן במסגרת קבוצת רכישה ברמת אביב ג' (שכונת מצוקה ידועה)?
  • 6.
    11/08/2011 10:20
    הגב לתגובה זו
    שכתם ברשא הכתבה לשים את הכותרת "מדור פרסומי"
  • 5.
    משכר המינימום. 11/08/2011 10:01
    הגב לתגובה זו
    על מנת להבין את העם ולא ליצור פערים כל כך גדולים
  • 4.
    הארץ רק ניסה להזדהות 11/08/2011 09:59
    הגב לתגובה זו
    עיתון הארץ עיתון רציני, לא קשקשני ולא רכלני - ועוד ביחס לכל שאר העיתונים - כולם ככולם תת רמה. אבל הכתבה הזו באמת, מרוב שעיתון הארץ ניסה להיות מזוהה עם המחאה - קצת הגזים ונכנס לאנשים לכיס. לא חייבים לחיות כמו חורניים. ולכל האנשים שעובדים מגיע לחיות בכבוד ולהנות מהחיים. רק הבעיה היא שזה בלתי אפשרי במדינה כמו שלנו. ופה הבעיה.
  • 3.
    צ 10/08/2011 22:49
    הגב לתגובה זו
    חשוב שיידעו שהשרים בונים בסביון כשהם שולחים ללוד. חשוב שיידעו שברק גר באקירוב, נתניהו גר בקיסריה ובעל עוד בתים, וגם אולמרט. זה תפקיד העיתונות לדווח על דברים כאלה. איך אנשים עם משכורות ממשלתיות קונים דירות כאלה.
  • 2.
    שאכל? 10/08/2011 18:53
    הגב לתגובה זו
    זה לא נכתב בעיתון הארץ ומדובר במשהו הרבה יותר קטנוני- שליברמן אכל במסעדה בתל אביב ב-2,000 שקל.דווקא לשיטתו של ליברמן, מדובר בצעד כן וטבעי, משום שהוא לא מדבר על המצוקה ועל המפגינים, ולא "מחבק" אותם. אז כנראה שלא רק "הארץ" עושה את זה
  • 1.
    אכבר 10/08/2011 17:44
    הגב לתגובה זו
    הארץ מפרגן רק למי שהוא חושק ביקרו..
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.