אין מה לדאוג למחאה הציבורית, עיתון 'הארץ' מחבק אותה חזק
אחת הבעיות המרכזית של מי שמבקש לנהל קמפיין תקשורתי היא כיצד לשמור במרכז סדר היום הציבורי את המאבק המנוהל.
הכרוניקה התקשורתית היא כמעט לרוב קבועה: בהתחלה מדווח הקמפיין בבחינת מידע הכרחי, לאחר מכן מגיע העת של הגימיקים התקשורתיים שתכליתם לשמור באוויר את הסוגיה ולבסוף כאשר מתגלה מידע רלוונטי הוא זוכה לפרסום. השלב האחרון, לרוב, הוא השלב שבו מתחיל הקמפיין לדעוך.
צרכן התקשורת הסביר תוהה בימים אלו של מאבק ציבורי, המדביק כמעט כל מגזר ציבורי, מתי הסוף. מתי מאבק רוטשילד, מאבק עגלות התינוקות, מאבק הפנסיונרים, יספיק לעניין את קבוצת עורכי כלי התקשורת האחראים על קביעת סדר היום הציבורי.
ישנה טענה הנשמעת כי בחודש ספטמבר עת יגיע השיח המדיני לשיא לאור הכוונות של הרשות הפלשתינית להכריז על מדינה יוחלף השיח החברתי בשיח מדיני. נשמעה כבר טענה נוספת כי הגשם הראשון יבריח את האוהלים מרחוב רוטשילד ועם התקפלות האוהל הראשון תתקפל גם המחאה. גם אלו הטוענים כי מהלכים המבטאים אי יציבות כלכלית בעולם יאפילו על התנהלות המפגינים ויסירו את מחאתם מסדר היום.
על כל הטענות הללו כולנו שמענו וחיכינו לראות מה ילד יום. הבוקר, כאשר הגיע לפתח דלתי עיתון 'הארץ' נתגלה הסוד. מחוללי המחאה החברתית יכולים להיות רגועים. העורכים של אמצעי התקשורת ישמרו על המחאה במרכז סדר היום התקשורתי-ציבורי.
איך הגעתי למסקנה? הבוקר בעמודו הראשון של הארץ הופיעה ידיעה על השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כי חבר הצוות להתמודדות עם יוקר המחייה בונה בית בסביון.
בגוף הכתבה מתוארים דברי רעיית השר ארדן על יוקר המחייה, וכי להם כזוג צעיר יש שלושה ילדים קטנים והמחירים בסופר בלתי נסבלים עוד מתואר בכתבה תפקידיו הציבוריים של ארדן שלכאורה לא מאפשרים לו לבנות דירה בסביון.
אני מבקש לומר כי מדובר בידיעה מרושעת. אולי השר ארדן קיבל ירושה ובזכותה הוא בונה את ביתו בסביון? אולי רעיית השר שידרגה את שכרה והדבר אפשר לשר ולרעייתו לבנות את ביתם החדש? ובכלל אישי ציבור במדינת ישראל מחויבים בהצהרת הון, אז מה לעזאזל פשר הכותרת הזאת?
אין מישהו בכל מאות האלפים שיצאו לרחוב שסובר שחייבים לחוות מצוקה בשביל לדעת כיצד להתמודד איתה. ברחוב אין כאלה, אך אולי ב'הארץ' יש מי שסובר שכן.
אגב, אני מבקש להפנות את ההיגיון שעמד בבסיס הכותרת הזאת לאחד משרי הרווחה המוצלחים שידעה מדינת ישראל יצחק הרצוג . מן המפורסמות הוא שח"כ הרצוג לא ידע מחסור בצעירותו, והדבר לא מנע ממנו מלהבין את צרכי הרווחה של מדינת ישראל לאשורם.
לסיום אומר כי השר ארדן הוא דוגמא מובהקת למי שבוחר לקיים שליחות ציבורית ראויה במסגרת פעילותו כשר להגנת הסביבה וזאת בעיקר לתועלת הדור הצעיר והעתיד שלנו בחלקה הקטנה פה, וזו בדיוק דאגת המפגינים. אז נכון היה שעורכי 'הארץ' יחפשו מישהו אחר 'להתלבש' עליו.
רועי לחמנוביץ' הוא יועץ שר הפנים לתקשורת ומרצה לתקשורת במכללה האקדמית 'ספיר'
- 8.לחמנוביץ יא צבוע 11/08/2011 15:33הגב לתגובה זואיך לעזאזל לדעתך בנאדם שקונה דירה בסביון קרוב להבין את המחאה הזאת ? הוא חלק מהבעיה. כדאי שתוציא את הראש שלך מאיפה שהוא נמצא תפסיק לצלם את עצמך בתמונות נרקסיסיות ותרד לעם. דוגמן אתה לא ד.א.
- 7.יודע כל 11/08/2011 10:51הגב לתגובה זוומה עם הדירה שקנה ארדן במסגרת קבוצת רכישה ברמת אביב ג' (שכונת מצוקה ידועה)?
- 6.11/08/2011 10:20הגב לתגובה זושכתם ברשא הכתבה לשים את הכותרת "מדור פרסומי"
- 5.משכר המינימום. 11/08/2011 10:01הגב לתגובה זועל מנת להבין את העם ולא ליצור פערים כל כך גדולים
- 4.הארץ רק ניסה להזדהות 11/08/2011 09:59הגב לתגובה זועיתון הארץ עיתון רציני, לא קשקשני ולא רכלני - ועוד ביחס לכל שאר העיתונים - כולם ככולם תת רמה. אבל הכתבה הזו באמת, מרוב שעיתון הארץ ניסה להיות מזוהה עם המחאה - קצת הגזים ונכנס לאנשים לכיס. לא חייבים לחיות כמו חורניים. ולכל האנשים שעובדים מגיע לחיות בכבוד ולהנות מהחיים. רק הבעיה היא שזה בלתי אפשרי במדינה כמו שלנו. ופה הבעיה.
- 3.צ 10/08/2011 22:49הגב לתגובה זוחשוב שיידעו שהשרים בונים בסביון כשהם שולחים ללוד. חשוב שיידעו שברק גר באקירוב, נתניהו גר בקיסריה ובעל עוד בתים, וגם אולמרט. זה תפקיד העיתונות לדווח על דברים כאלה. איך אנשים עם משכורות ממשלתיות קונים דירות כאלה.
- 2.שאכל? 10/08/2011 18:53הגב לתגובה זוזה לא נכתב בעיתון הארץ ומדובר במשהו הרבה יותר קטנוני- שליברמן אכל במסעדה בתל אביב ב-2,000 שקל.דווקא לשיטתו של ליברמן, מדובר בצעד כן וטבעי, משום שהוא לא מדבר על המצוקה ועל המפגינים, ולא "מחבק" אותם. אז כנראה שלא רק "הארץ" עושה את זה
- 1.אכבר 10/08/2011 17:44הגב לתגובה זוהארץ מפרגן רק למי שהוא חושק ביקרו..
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
