דעה

אין מה לדאוג למחאה הציבורית, עיתון 'הארץ' מחבק אותה חזק

רועי לחמנוביץ' סבור שהכתבה שפורסמה בעיתון 'הארץ' משרתת היטב את המאבק החברתי אבל במחיר של עוול כלפי השר להגנת הסביבה גלעד ארדן

אחת הבעיות המרכזית של מי שמבקש לנהל קמפיין תקשורתי היא כיצד לשמור במרכז סדר היום הציבורי את המאבק המנוהל.

הכרוניקה התקשורתית היא כמעט לרוב קבועה: בהתחלה מדווח הקמפיין בבחינת מידע הכרחי, לאחר מכן מגיע העת של הגימיקים התקשורתיים שתכליתם לשמור באוויר את הסוגיה ולבסוף כאשר מתגלה מידע רלוונטי הוא זוכה לפרסום. השלב האחרון, לרוב, הוא השלב שבו מתחיל הקמפיין לדעוך.

צרכן התקשורת הסביר תוהה בימים אלו של מאבק ציבורי, המדביק כמעט כל מגזר ציבורי, מתי הסוף. מתי מאבק רוטשילד, מאבק עגלות התינוקות, מאבק הפנסיונרים, יספיק לעניין את קבוצת עורכי כלי התקשורת האחראים על קביעת סדר היום הציבורי.

ישנה טענה הנשמעת כי בחודש ספטמבר עת יגיע השיח המדיני לשיא לאור הכוונות של הרשות הפלשתינית להכריז על מדינה יוחלף השיח החברתי בשיח מדיני. נשמעה כבר טענה נוספת כי הגשם הראשון יבריח את האוהלים מרחוב רוטשילד ועם התקפלות האוהל הראשון תתקפל גם המחאה. גם אלו הטוענים כי מהלכים המבטאים אי יציבות כלכלית בעולם יאפילו על התנהלות המפגינים ויסירו את מחאתם מסדר היום.

על כל הטענות הללו כולנו שמענו וחיכינו לראות מה ילד יום. הבוקר, כאשר הגיע לפתח דלתי עיתון 'הארץ' נתגלה הסוד. מחוללי המחאה החברתית יכולים להיות רגועים. העורכים של אמצעי התקשורת ישמרו על המחאה במרכז סדר היום התקשורתי-ציבורי.

איך הגעתי למסקנה? הבוקר בעמודו הראשון של הארץ הופיעה ידיעה על השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כי חבר הצוות להתמודדות עם יוקר המחייה בונה בית בסביון.

בגוף הכתבה מתוארים דברי רעיית השר ארדן על יוקר המחייה, וכי להם כזוג צעיר יש שלושה ילדים קטנים והמחירים בסופר בלתי נסבלים עוד מתואר בכתבה תפקידיו הציבוריים של ארדן שלכאורה לא מאפשרים לו לבנות דירה בסביון.

אני מבקש לומר כי מדובר בידיעה מרושעת. אולי השר ארדן קיבל ירושה ובזכותה הוא בונה את ביתו בסביון? אולי רעיית השר שידרגה את שכרה והדבר אפשר לשר ולרעייתו לבנות את ביתם החדש? ובכלל אישי ציבור במדינת ישראל מחויבים בהצהרת הון, אז מה לעזאזל פשר הכותרת הזאת?

אין מישהו בכל מאות האלפים שיצאו לרחוב שסובר שחייבים לחוות מצוקה בשביל לדעת כיצד להתמודד איתה. ברחוב אין כאלה, אך אולי ב'הארץ' יש מי שסובר שכן.

אגב, אני מבקש להפנות את ההיגיון שעמד בבסיס הכותרת הזאת לאחד משרי הרווחה המוצלחים שידעה מדינת ישראל יצחק הרצוג . מן המפורסמות הוא שח"כ הרצוג לא ידע מחסור בצעירותו, והדבר לא מנע ממנו מלהבין את צרכי הרווחה של מדינת ישראל לאשורם.

לסיום אומר כי השר ארדן הוא דוגמא מובהקת למי שבוחר לקיים שליחות ציבורית ראויה במסגרת פעילותו כשר להגנת הסביבה וזאת בעיקר לתועלת הדור הצעיר והעתיד שלנו בחלקה הקטנה פה, וזו בדיוק דאגת המפגינים. אז נכון היה שעורכי 'הארץ' יחפשו מישהו אחר 'להתלבש' עליו.

רועי לחמנוביץ' הוא יועץ שר הפנים לתקשורת ומרצה לתקשורת במכללה האקדמית 'ספיר'

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לחמנוביץ יא צבוע 11/08/2011 15:33
    הגב לתגובה זו
    איך לעזאזל לדעתך בנאדם שקונה דירה בסביון קרוב להבין את המחאה הזאת ? הוא חלק מהבעיה. כדאי שתוציא את הראש שלך מאיפה שהוא נמצא תפסיק לצלם את עצמך בתמונות נרקסיסיות ותרד לעם. דוגמן אתה לא ד.א.
  • 7.
    יודע כל 11/08/2011 10:51
    הגב לתגובה זו
    ומה עם הדירה שקנה ארדן במסגרת קבוצת רכישה ברמת אביב ג' (שכונת מצוקה ידועה)?
  • 6.
    11/08/2011 10:20
    הגב לתגובה זו
    שכתם ברשא הכתבה לשים את הכותרת "מדור פרסומי"
  • 5.
    משכר המינימום. 11/08/2011 10:01
    הגב לתגובה זו
    על מנת להבין את העם ולא ליצור פערים כל כך גדולים
  • 4.
    הארץ רק ניסה להזדהות 11/08/2011 09:59
    הגב לתגובה זו
    עיתון הארץ עיתון רציני, לא קשקשני ולא רכלני - ועוד ביחס לכל שאר העיתונים - כולם ככולם תת רמה. אבל הכתבה הזו באמת, מרוב שעיתון הארץ ניסה להיות מזוהה עם המחאה - קצת הגזים ונכנס לאנשים לכיס. לא חייבים לחיות כמו חורניים. ולכל האנשים שעובדים מגיע לחיות בכבוד ולהנות מהחיים. רק הבעיה היא שזה בלתי אפשרי במדינה כמו שלנו. ופה הבעיה.
  • 3.
    צ 10/08/2011 22:49
    הגב לתגובה זו
    חשוב שיידעו שהשרים בונים בסביון כשהם שולחים ללוד. חשוב שיידעו שברק גר באקירוב, נתניהו גר בקיסריה ובעל עוד בתים, וגם אולמרט. זה תפקיד העיתונות לדווח על דברים כאלה. איך אנשים עם משכורות ממשלתיות קונים דירות כאלה.
  • 2.
    שאכל? 10/08/2011 18:53
    הגב לתגובה זו
    זה לא נכתב בעיתון הארץ ומדובר במשהו הרבה יותר קטנוני- שליברמן אכל במסעדה בתל אביב ב-2,000 שקל.דווקא לשיטתו של ליברמן, מדובר בצעד כן וטבעי, משום שהוא לא מדבר על המצוקה ועל המפגינים, ולא "מחבק" אותם. אז כנראה שלא רק "הארץ" עושה את זה
  • 1.
    אכבר 10/08/2011 17:44
    הגב לתגובה זו
    הארץ מפרגן רק למי שהוא חושק ביקרו..
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מענק עבודה הוקדם ליום חמישי הקרוב - האם מגיע לכם?

כ-266 אלף אנשים זכאים למענק עבודה - ממוצע התקבול - 2,256 שקלים

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מענק עבודה

הפעימה השלישית של מענק עבודה לשנת 2024 הוקדמה ליום חמישי הקרוב: כ-600  מיליון שקל יועברו ל-266 אלף זכאים. 

 

רשות המסים תעביר לפני חג החנוכה, ל-266,874 איש, תשלום השלישי בגין שנת הזכאות 2024. הסכום הכולל שיועבר מסתכם בכ-600 מיליון שקל - ומכאן שהממוצע לאיש הוא כ-2256 שקלים. יהיו כאלו שיקבלו יותר, אך לא הרבה מעבר לכך.

 מענק עבודה משולם על ידי הרשות ישירות לחשבונות הבנק של הזכאים, העומדים בתנאים הקבועים בחוקומטרתו לשפר את מצבם הכלכלי של העובדים ברמות השכר הנמוכות, לצמצם פערים כלכליים-חברתיים ולהוות תמריץ להשתלבותם בשוק העבודה. הגשת הבקשה למענק היא פשוטה וקלה וניתנת להגשה באופן מקוון באתר רשות המסים. המענק משולם בארבע פעימות, כאשר הפעימה השלישית משולמת ב-15 בדצמבר של שנת הזכאות. בשל חג החנוכה, השנה הוחלט להקדים את הפעימה במספר ימים.

 למענק זכאים שכירים ועצמאיים מגיל 21 ומעלה שהם הורים לילדים או מגיל 55 ומעלה גם ללא ילדים שהכנסתם עומדת בקריטריונים. בקשות למענק עבודה עבור שנת 2023 באופן מקוון באמצעות אתר רשות המסים, עד סוף דצמבר 2025.

מענק עבודה - מה זה בכלל ולמי מגיע? 

מענק עבודה, המכונה גם מענק הכנסה או מס הכנסה שלילי, הוא תוספת הכנסה שנתית מרשות המסים לשכירים ועצמאים בעלי שכר נמוך. המענק מעודד תעסוקה ומפחית פערים כלכליים. בשנת 2024 שולמו כ-1.8 מיליארד שקלים לכ-500 אלף זכאים, עם ממוצע של כ-4,600 שקלים לזכאי. בנובמבר 2025 הועברה פעימה של 365 מיליון שקלים ל-244 אלף זכאים, בממוצע 4,800 שקלים. הפעימה האחרונה לשנת 2024 תהיה כאמור ביום חמישי והאחרונה בפברואר 2026.

זכאות נקבעת לפי גיל, הכנסה ממוצעת חודשית, מספר ילדים ומצב משפחתי. זכאים: מגיל 21 עם ילד אחד לפחות (עד גיל 19), או מגיל 55 ללא ילדים. טווחי הכנסה לשנת 2024: להורים ל-1-2 ילדים – 2,390 עד 7,220 שקלים חודשיים; ל-3 ילדים ומעלה – עד 7,910 שקלים. הורים יחידים: 1,470 עד 10,930 שקלים ל-1-2 ילדים, עד 13,340 שקלים ל-3 ומעלה. ללא ילדים מגיל 55: 2,390 עד 7,220 שקלים. נשים בגיל 60-64 זכאיות בטווח מורחב: 900 עד 8,720 שקלים. החישוב כולל חודשי עבודה בפועל, כולל חופשות ולידה, ללא דמי אבטלה.