דעה

אין מה לדאוג למחאה הציבורית, עיתון 'הארץ' מחבק אותה חזק

רועי לחמנוביץ' סבור שהכתבה שפורסמה בעיתון 'הארץ' משרתת היטב את המאבק החברתי אבל במחיר של עוול כלפי השר להגנת הסביבה גלעד ארדן

אחת הבעיות המרכזית של מי שמבקש לנהל קמפיין תקשורתי היא כיצד לשמור במרכז סדר היום הציבורי את המאבק המנוהל.

הכרוניקה התקשורתית היא כמעט לרוב קבועה: בהתחלה מדווח הקמפיין בבחינת מידע הכרחי, לאחר מכן מגיע העת של הגימיקים התקשורתיים שתכליתם לשמור באוויר את הסוגיה ולבסוף כאשר מתגלה מידע רלוונטי הוא זוכה לפרסום. השלב האחרון, לרוב, הוא השלב שבו מתחיל הקמפיין לדעוך.

צרכן התקשורת הסביר תוהה בימים אלו של מאבק ציבורי, המדביק כמעט כל מגזר ציבורי, מתי הסוף. מתי מאבק רוטשילד, מאבק עגלות התינוקות, מאבק הפנסיונרים, יספיק לעניין את קבוצת עורכי כלי התקשורת האחראים על קביעת סדר היום הציבורי.

ישנה טענה הנשמעת כי בחודש ספטמבר עת יגיע השיח המדיני לשיא לאור הכוונות של הרשות הפלשתינית להכריז על מדינה יוחלף השיח החברתי בשיח מדיני. נשמעה כבר טענה נוספת כי הגשם הראשון יבריח את האוהלים מרחוב רוטשילד ועם התקפלות האוהל הראשון תתקפל גם המחאה. גם אלו הטוענים כי מהלכים המבטאים אי יציבות כלכלית בעולם יאפילו על התנהלות המפגינים ויסירו את מחאתם מסדר היום.

על כל הטענות הללו כולנו שמענו וחיכינו לראות מה ילד יום. הבוקר, כאשר הגיע לפתח דלתי עיתון 'הארץ' נתגלה הסוד. מחוללי המחאה החברתית יכולים להיות רגועים. העורכים של אמצעי התקשורת ישמרו על המחאה במרכז סדר היום התקשורתי-ציבורי.

איך הגעתי למסקנה? הבוקר בעמודו הראשון של הארץ הופיעה ידיעה על השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כי חבר הצוות להתמודדות עם יוקר המחייה בונה בית בסביון.

בגוף הכתבה מתוארים דברי רעיית השר ארדן על יוקר המחייה, וכי להם כזוג צעיר יש שלושה ילדים קטנים והמחירים בסופר בלתי נסבלים עוד מתואר בכתבה תפקידיו הציבוריים של ארדן שלכאורה לא מאפשרים לו לבנות דירה בסביון.

אני מבקש לומר כי מדובר בידיעה מרושעת. אולי השר ארדן קיבל ירושה ובזכותה הוא בונה את ביתו בסביון? אולי רעיית השר שידרגה את שכרה והדבר אפשר לשר ולרעייתו לבנות את ביתם החדש? ובכלל אישי ציבור במדינת ישראל מחויבים בהצהרת הון, אז מה לעזאזל פשר הכותרת הזאת?

אין מישהו בכל מאות האלפים שיצאו לרחוב שסובר שחייבים לחוות מצוקה בשביל לדעת כיצד להתמודד איתה. ברחוב אין כאלה, אך אולי ב'הארץ' יש מי שסובר שכן.

אגב, אני מבקש להפנות את ההיגיון שעמד בבסיס הכותרת הזאת לאחד משרי הרווחה המוצלחים שידעה מדינת ישראל יצחק הרצוג . מן המפורסמות הוא שח"כ הרצוג לא ידע מחסור בצעירותו, והדבר לא מנע ממנו מלהבין את צרכי הרווחה של מדינת ישראל לאשורם.

לסיום אומר כי השר ארדן הוא דוגמא מובהקת למי שבוחר לקיים שליחות ציבורית ראויה במסגרת פעילותו כשר להגנת הסביבה וזאת בעיקר לתועלת הדור הצעיר והעתיד שלנו בחלקה הקטנה פה, וזו בדיוק דאגת המפגינים. אז נכון היה שעורכי 'הארץ' יחפשו מישהו אחר 'להתלבש' עליו.

רועי לחמנוביץ' הוא יועץ שר הפנים לתקשורת ומרצה לתקשורת במכללה האקדמית 'ספיר'

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לחמנוביץ יא צבוע 11/08/2011 15:33
    הגב לתגובה זו
    איך לעזאזל לדעתך בנאדם שקונה דירה בסביון קרוב להבין את המחאה הזאת ? הוא חלק מהבעיה. כדאי שתוציא את הראש שלך מאיפה שהוא נמצא תפסיק לצלם את עצמך בתמונות נרקסיסיות ותרד לעם. דוגמן אתה לא ד.א.
  • 7.
    יודע כל 11/08/2011 10:51
    הגב לתגובה זו
    ומה עם הדירה שקנה ארדן במסגרת קבוצת רכישה ברמת אביב ג' (שכונת מצוקה ידועה)?
  • 6.
    11/08/2011 10:20
    הגב לתגובה זו
    שכתם ברשא הכתבה לשים את הכותרת "מדור פרסומי"
  • 5.
    משכר המינימום. 11/08/2011 10:01
    הגב לתגובה זו
    על מנת להבין את העם ולא ליצור פערים כל כך גדולים
  • 4.
    הארץ רק ניסה להזדהות 11/08/2011 09:59
    הגב לתגובה זו
    עיתון הארץ עיתון רציני, לא קשקשני ולא רכלני - ועוד ביחס לכל שאר העיתונים - כולם ככולם תת רמה. אבל הכתבה הזו באמת, מרוב שעיתון הארץ ניסה להיות מזוהה עם המחאה - קצת הגזים ונכנס לאנשים לכיס. לא חייבים לחיות כמו חורניים. ולכל האנשים שעובדים מגיע לחיות בכבוד ולהנות מהחיים. רק הבעיה היא שזה בלתי אפשרי במדינה כמו שלנו. ופה הבעיה.
  • 3.
    צ 10/08/2011 22:49
    הגב לתגובה זו
    חשוב שיידעו שהשרים בונים בסביון כשהם שולחים ללוד. חשוב שיידעו שברק גר באקירוב, נתניהו גר בקיסריה ובעל עוד בתים, וגם אולמרט. זה תפקיד העיתונות לדווח על דברים כאלה. איך אנשים עם משכורות ממשלתיות קונים דירות כאלה.
  • 2.
    שאכל? 10/08/2011 18:53
    הגב לתגובה זו
    זה לא נכתב בעיתון הארץ ומדובר במשהו הרבה יותר קטנוני- שליברמן אכל במסעדה בתל אביב ב-2,000 שקל.דווקא לשיטתו של ליברמן, מדובר בצעד כן וטבעי, משום שהוא לא מדבר על המצוקה ועל המפגינים, ולא "מחבק" אותם. אז כנראה שלא רק "הארץ" עושה את זה
  • 1.
    אכבר 10/08/2011 17:44
    הגב לתגובה זו
    הארץ מפרגן רק למי שהוא חושק ביקרו..
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.