פרטנר קרסה: דיווחה על רווח של 205 מיליון ש' אך עצרה את חלוקת הדיבידנד
חברת פרטנר פרסמה היום תוצאות כספיות חלשות למשקיעים עם רווח נקי של 205 מיליון שקל, זאת לאור הפחתת דמי הקישוריות והרגולציה הנוקשה. עם זאת, הדבר המעניין מבחינת של המשקיעים הוא שהחברה החליטה שלא לחלק הרבעון את רווחיה כדיבידנד למשקיעים, דהיינו לחברת סקיילקס של אילן בן דב.
מנכ"ל החברה יעקב גלברד הסביר זאת וציין: "דירקטוריון החברה החליט לא לחלק דיבידנד בעת הזו, לאור העליה המשמעותית ברמת אי הודאות בכלכלה העולמית ובכלכלת ישראל והתמורות בשוק התקשורת בישראל והשפעת כל אלה על פרטנר". גלברד הוסיף כי "אנו מאמינים כי ההחלטה לא לחלק דיבידנד בעת הזו הינה מהלך זהיר שנועד לשמר את איתנותה הפיננסית ומובילותה של פרטנר".
את הרבעון הראשון חתמה החברה עם עלייה של 13% במכירות לרמה של 13% לרמה של 1.89 מיליארד שקל. ההכנסות של פרטנר משירותים ירדו ב-4% לרמה של 1.36 מיליארד שקל. ההכנסות מציוד זינקו פי 2 והגיעו ל-527 מיליון שקל.
ברבעון שחלף בסיסי מנויי הסלולר של החברה גדל ב-26,000 והגיע לרמה של 3.175 מיליון. ברבעון שחלף השימוש הממוצע בקרב המנויים עלה ב-7.6% מ-368 דקות בחודש לרמה של 396 דקות. מנגד, ההכנסה הממוצע למנוי ירדה ב-9% מ-123 שקלים בחודש ל-112 שקלים.
הרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) של פרטנר ברבעון הסתכם ב-586 מיליון שקל, ירידה של 9% לעומת הרבעון המקביל. תזרים המזומנים החופשי צנח ב-55% והסתכם ב-158 מיליון שקל והרווח הנקי נשחק ב-30% לרמה של 205 מיליון שקל.
לגבי המשך השנה צופה החברה שהרווח הנקי למחצית השנייה של השנה יהיה נמוך משמעותית מאשר המחצית השנייה של שנת 2010. ברבעון שחלף נקטה החברה במספר צעדים לשיפור תזרים המזומנים והיא מעריכה שהתזרים החופשי יבוא לידי ביטוי ברבעון השלישי והרביעי של השנה.
- 14.ליף 10/08/2011 23:04הגב לתגובה זוהרווח לא משמעותי כי אם ניקח כ 2.5 מליון מנויים מדובר כי לקחו מכל אחד רק 100 ש" ח לרבעון שזה בסה" כ 50% מחשבון ממוצע חודשי..אז מה קרה? מה זה 100 ש" ח לרבעון מטל של הילד?
- 13.ליף 10/08/2011 23:00הגב לתגובה זוהמרי האזרחי היפה והשקט אמור להדאיג את הכלכלה.ילדי הפרחים שהבטיחו להם יונה עם על של זיית עוד לא הבינו את כוחם. אם אותה בחורה צעירה תצא בקריא לכל ביית בישראל למכור רק 5% מתיק המניות שלו.. מעניין מה יקרה.יש לה כוח אדיר היא רק עוד לא הפנימה זאת.
- 12.עזרא 10/08/2011 19:08הגב לתגובה זוככה זה שגובים כסףשלא מגיע....בניידים ומטרטרים אותך ולא מחזירים
- 11.אבי 10/08/2011 15:59הגב לתגובה זובקרוב חברות הסלולר יימחכו ממפת התיקשורת
- 10.אבישי 10/08/2011 15:58הגב לתגובה זוהרגילו אותנו לצמיחה באחוזים גבוהים של החברות , על חשבון הצרכנים!!
- 9.שילכו לח" כ כחלון חחחח (ל"ת)דניאל רייש 10/08/2011 15:44הגב לתגובה זו
- 8.דניאל רייש 10/08/2011 15:43הגב לתגובה זודיווח אמת כיוון שלא הוכנסו הוצאות שפרטנר מחוייבים לשלם לי ולמדינה
- 7.אבי 10/08/2011 15:41הגב לתגובה זולפי מס' האנשים שמצהירים חברות הסלולריות יש לפחות 20,000,000 איש במדינה.
- 6.דניאל רייש 10/08/2011 15:39הגב לתגובה זושני שנים מיליוני דולרים על שימוש בריק .
- 5.עמית 10/08/2011 15:28הגב לתגובה זוחברה " דרק"
- 4.יש נפט בגבריאלה {מודיעין} (ל"ת)עזבו אותכם מפרטנר 10/08/2011 14:49הגב לתגובה זו
- 3.1 10/08/2011 14:44הגב לתגובה זושיטת ה" מצליח" לא עבדה הפעם. הורידו 300 ש" ח ללא הצדקה, בניגוד להסכם איתם. כשהתקשרתי, הודו מיד בטעות וטענו שהכסף יוחזר " תוך 72 שעות" . בסופו של דבר , הוחזר לאחר חודש וחצי לאחר שנדנדתי להם מס' פעמים. מסקנה: לבדוק כל חשבון שלהם או של כל חברת תקשורת אחרת בשבע עיניים. אין אף צדיק בין חברות התקשורת. הכחלון הזה עושה להם כאב ראש והוא " עלה" להם מאות מיליוני שקלים. הם בטח מתגעגעים לדליה איציק ממפלגת קדימה.
- 2.חזי 10/08/2011 14:43הגב לתגובה זוחברות הסלולר יחזרו למקום שבו הן צריכות להיות-נותנות שרותי תקשורת אלחוטית...
- 1.חוצפה לא להחזיק במניה (ל"ת)יעל 10/08/2011 14:30הגב לתגובה זו

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
