מירס דורשת ממשרד התקשורת להשוות את מחיר הרישיון לזה של גולן טלקום
מפעילת התקשורת מירס, שניגשה למכרז מפעיל הסלולר הרביעי והחמישי, והציעה מחיר של 705 מיליון שקל תמורת הרישיון, שלחה לשר התקשורת וליו"ר ועדת המכרזים, ד"ר אסף כהן, באמצעות משרד עורכי הדין ניר כהן, מכתב בו היא מבקשת כי דמי הרישיון שעליה לשלם יורדו לסכום השווה לסכום שמשלמת קבוצת גולן טלקום (360 מיליון שקל), הקבוצה השנייה שזכתה במכרז למפעיל הסלולר החמישי.
בקשה זו של מירס היתה צפויה זה כבר, משום שמחיר הרישיון בסכום של 705 מיליון שקל הושג במהלך מכרז מחירים בו השתתפו שתי קבוצות נוספות (מרתון מובייל וסלקט), שמאוחר יותר התברר כי אינן עומדות בתנאי הסף של הפקדת ערבות של כ-700 מיליון שקל. אילו משרד התקשורת היה בודק מלכתחילה את יכולותיהן של המציעות לעמוד בהצעותיהן על פי כל כללי המכרז, הן לא הו ניגשות למכרז. במקרה כזה מירס היתה מתמודדת מול גולן טלקום שפרשה מהמכרז ברגע שהסכום עלה על 360 מיליון שקל.
נזכיר, כי ביום בו זכתה גולן טלקום במכרז (ב-18 ביולי) כתבנו כאן כי "עתה נותר להמתין ולראות האם מירס תמחה על העובדה שהיא משלמת מחיר כפול מזה של גולן טלקום עבור הרישיון. אילו משרד התקשורת היה בודק היטב את המתמודדים שנגשו למכרז יתכן שהוא לא היה מאפשר לסלקט ולמרתון להשתתף ולהציע מחירים שאינן יכולות לעמוד בהם. במקרה כזה, מירס היתה יכולה לזכות עם הצעה של 365 מיליון שקל (5 מיליון שקל מעל ההצעה של גולן טלקום)".
במכתב שכתבה מירס למשרד התקשורת היא מציינת כי העובדה שעבור אותם תדרים, תחת אותם תנאי רישיון, תשלם מירס 705 מיליון שקל, סכום הגבוה פי שניים מזה של גולן טלקום, יוצרת חוסר שיוויון וחוסר הוגנות מובהקים, ללא כל צידוק הגיוני.
לדברי מירס, כאשר משרד התקשורת בחר את גולן טלקום הוא החליט להתעלם מהצעותיהן של מרתון מובייל וסלקט תקשורת שנפסלו, לפיכך התעלמות זו צריכה לחול גם על מירס, משום שלולא ההצעות של מתמודדות פסולות אלו, לא היתה מירס מגיעה אל המחיר שהציעה. לא ניתן מצד אחד לא לתת תוקף להצעות הפסולות כדי לבחור בגולן וככל שזה נוגע למירס לתת להן תוקף.
"התוצאה שנוצרה מלאכותית לחלוטין", קובלת מירס, "משום שתנאי המכרז עוצבו כך שההצעות לגבי הרצועה הראשונה והשנייה יהיו צמודות וכללי התיחור הכספי יצרו פער גדול ביניהן".
לסיכום טוענת מירס כי משרד התקשורת לא היה מחוייב לבחור בהצעת גולן טלקום על פי כללי המכרז והחליט לפעול על פי שיקול דעת. אותו שיקול הדעת מחייב אותו להפחית את הצעת מירס כדי למנוע את העיוות שנוצר.
- 2.במירס הסתערו על הסחורה ועכשיו בוכים (ל"ת)חייכו אכלתם אותה 10/08/2011 07:41הגב לתגובה זו
- 1.בכיינים מירס האלה (ל"ת)מיקי 09/08/2011 15:49הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
