מירס דורשת ממשרד התקשורת להשוות את מחיר הרישיון לזה של גולן טלקום
מפעילת התקשורת מירס, שניגשה למכרז מפעיל הסלולר הרביעי והחמישי, והציעה מחיר של 705 מיליון שקל תמורת הרישיון, שלחה לשר התקשורת וליו"ר ועדת המכרזים, ד"ר אסף כהן, באמצעות משרד עורכי הדין ניר כהן, מכתב בו היא מבקשת כי דמי הרישיון שעליה לשלם יורדו לסכום השווה לסכום שמשלמת קבוצת גולן טלקום (360 מיליון שקל), הקבוצה השנייה שזכתה במכרז למפעיל הסלולר החמישי.
בקשה זו של מירס היתה צפויה זה כבר, משום שמחיר הרישיון בסכום של 705 מיליון שקל הושג במהלך מכרז מחירים בו השתתפו שתי קבוצות נוספות (מרתון מובייל וסלקט), שמאוחר יותר התברר כי אינן עומדות בתנאי הסף של הפקדת ערבות של כ-700 מיליון שקל. אילו משרד התקשורת היה בודק מלכתחילה את יכולותיהן של המציעות לעמוד בהצעותיהן על פי כל כללי המכרז, הן לא הו ניגשות למכרז. במקרה כזה מירס היתה מתמודדת מול גולן טלקום שפרשה מהמכרז ברגע שהסכום עלה על 360 מיליון שקל.
נזכיר, כי ביום בו זכתה גולן טלקום במכרז (ב-18 ביולי) כתבנו כאן כי "עתה נותר להמתין ולראות האם מירס תמחה על העובדה שהיא משלמת מחיר כפול מזה של גולן טלקום עבור הרישיון. אילו משרד התקשורת היה בודק היטב את המתמודדים שנגשו למכרז יתכן שהוא לא היה מאפשר לסלקט ולמרתון להשתתף ולהציע מחירים שאינן יכולות לעמוד בהם. במקרה כזה, מירס היתה יכולה לזכות עם הצעה של 365 מיליון שקל (5 מיליון שקל מעל ההצעה של גולן טלקום)".
במכתב שכתבה מירס למשרד התקשורת היא מציינת כי העובדה שעבור אותם תדרים, תחת אותם תנאי רישיון, תשלם מירס 705 מיליון שקל, סכום הגבוה פי שניים מזה של גולן טלקום, יוצרת חוסר שיוויון וחוסר הוגנות מובהקים, ללא כל צידוק הגיוני.
לדברי מירס, כאשר משרד התקשורת בחר את גולן טלקום הוא החליט להתעלם מהצעותיהן של מרתון מובייל וסלקט תקשורת שנפסלו, לפיכך התעלמות זו צריכה לחול גם על מירס, משום שלולא ההצעות של מתמודדות פסולות אלו, לא היתה מירס מגיעה אל המחיר שהציעה. לא ניתן מצד אחד לא לתת תוקף להצעות הפסולות כדי לבחור בגולן וככל שזה נוגע למירס לתת להן תוקף.
"התוצאה שנוצרה מלאכותית לחלוטין", קובלת מירס, "משום שתנאי המכרז עוצבו כך שההצעות לגבי הרצועה הראשונה והשנייה יהיו צמודות וכללי התיחור הכספי יצרו פער גדול ביניהן".
לסיכום טוענת מירס כי משרד התקשורת לא היה מחוייב לבחור בהצעת גולן טלקום על פי כללי המכרז והחליט לפעול על פי שיקול דעת. אותו שיקול הדעת מחייב אותו להפחית את הצעת מירס כדי למנוע את העיוות שנוצר.
- 2.במירס הסתערו על הסחורה ועכשיו בוכים (ל"ת)חייכו אכלתם אותה 10/08/2011 07:41הגב לתגובה זו
- 1.בכיינים מירס האלה (ל"ת)מיקי 09/08/2011 15:49הגב לתגובה זו
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.53% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
