מירס דורשת ממשרד התקשורת להשוות את מחיר הרישיון לזה של גולן טלקום

מירס: "משרד התקשורת החליט להתעלם מהצעותיהן של מרתון מובייל וסלקט תקשורת שנפסלו, לפיכך התעלמות זו צריכה לחול גם על מירס"
הדס גייפמן | (2)

מפעילת התקשורת מירס, שניגשה למכרז מפעיל הסלולר הרביעי והחמישי, והציעה מחיר של 705 מיליון שקל תמורת הרישיון, שלחה לשר התקשורת וליו"ר ועדת המכרזים, ד"ר אסף כהן, באמצעות משרד עורכי הדין ניר כהן, מכתב בו היא מבקשת כי דמי הרישיון שעליה לשלם יורדו לסכום השווה לסכום שמשלמת קבוצת גולן טלקום (360 מיליון שקל), הקבוצה השנייה שזכתה במכרז למפעיל הסלולר החמישי.

בקשה זו של מירס היתה צפויה זה כבר, משום שמחיר הרישיון בסכום של 705 מיליון שקל הושג במהלך מכרז מחירים בו השתתפו שתי קבוצות נוספות (מרתון מובייל וסלקט), שמאוחר יותר התברר כי אינן עומדות בתנאי הסף של הפקדת ערבות של כ-700 מיליון שקל. אילו משרד התקשורת היה בודק מלכתחילה את יכולותיהן של המציעות לעמוד בהצעותיהן על פי כל כללי המכרז, הן לא הו ניגשות למכרז. במקרה כזה מירס היתה מתמודדת מול גולן טלקום שפרשה מהמכרז ברגע שהסכום עלה על 360 מיליון שקל.

נזכיר, כי ביום בו זכתה גולן טלקום במכרז (ב-18 ביולי) כתבנו כאן כי "עתה נותר להמתין ולראות האם מירס תמחה על העובדה שהיא משלמת מחיר כפול מזה של גולן טלקום עבור הרישיון. אילו משרד התקשורת היה בודק היטב את המתמודדים שנגשו למכרז יתכן שהוא לא היה מאפשר לסלקט ולמרתון להשתתף ולהציע מחירים שאינן יכולות לעמוד בהם. במקרה כזה, מירס היתה יכולה לזכות עם הצעה של 365 מיליון שקל (5 מיליון שקל מעל ההצעה של גולן טלקום)". האם מירס תמחה

במכתב שכתבה מירס למשרד התקשורת היא מציינת כי העובדה שעבור אותם תדרים, תחת אותם תנאי רישיון, תשלם מירס 705 מיליון שקל, סכום הגבוה פי שניים מזה של גולן טלקום, יוצרת חוסר שיוויון וחוסר הוגנות מובהקים, ללא כל צידוק הגיוני.

לדברי מירס, כאשר משרד התקשורת בחר את גולן טלקום הוא החליט להתעלם מהצעותיהן של מרתון מובייל וסלקט תקשורת שנפסלו, לפיכך התעלמות זו צריכה לחול גם על מירס, משום שלולא ההצעות של מתמודדות פסולות אלו, לא היתה מירס מגיעה אל המחיר שהציעה. לא ניתן מצד אחד לא לתת תוקף להצעות הפסולות כדי לבחור בגולן וככל שזה נוגע למירס לתת להן תוקף.

"התוצאה שנוצרה מלאכותית לחלוטין", קובלת מירס, "משום שתנאי המכרז עוצבו כך שההצעות לגבי הרצועה הראשונה והשנייה יהיו צמודות וכללי התיחור הכספי יצרו פער גדול ביניהן".

לסיכום טוענת מירס כי משרד התקשורת לא היה מחוייב לבחור בהצעת גולן טלקום על פי כללי המכרז והחליט לפעול על פי שיקול דעת. אותו שיקול הדעת מחייב אותו להפחית את הצעת מירס כדי למנוע את העיוות שנוצר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    במירס הסתערו על הסחורה ועכשיו בוכים (ל"ת)
    חייכו אכלתם אותה 10/08/2011 07:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בכיינים מירס האלה (ל"ת)
    מיקי 09/08/2011 15:49
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.