על תופעת הקופונים - ואיך העסק יכול להרוויח מכך
רוב מנהלי השיווק קמים בבוקר ופועלים בזירה תחרותית רווית מתחרים ומלחמות, מבלי יכולת אמיתית לנצח בקרב האבוד מראש. על פי תאוריית הניהול של פרופ' וו. צאן קים ופרופ' רנה מובורן, החברות האלו פועלות "באוקיינוס אדום". האוקיינוס האדום מכיל את רוב החברות במשק, אשר "שוחות" בתוך מציאות של מלחמות ומנהלות מאבקים אגרסיביים על ליבו של הצרכן הישראלי במטרה להגדיל את נתח השוק שלהן.
בספרם 'האוקיינוס הכחול' מציגים פרופ' צאן קים ופרופ' מובורן, דרך אחרת להתנהל בתוך האוקיינוס הזה. לטענתם כולנו חיים בתוך אוקיינוס גדול אחד... השאלה אם הוא אדום או כחול?
אסטרטגיית האוקיינוס הכחול מבוססת על חדשנות ערך שמשמעותה הפרקטית היא:
- יצירת נישת שוק ללא מתחרים והפיכת התחרות ללא רלוונטית
- יצירת ביקוש חדש
- הענקת ערך רב בעלות נמוכה לצרכן
- התאמת כל מערכת הפעילויות של החברה להשגת בידול בעלות נמוכה
אז נשאלת השאלה הגדולה איך יוצרים אוקיינוס כחול במציאות שלנו? בואו ניקח דוגמא מעניינית מהעת האחרונה. קוראים לה 'קופונים'.
קופונים...? אם היו אומרים לי את המילה הזאת לפני שנה, הייתי מסתכל בבוז ואומר: מי לעזאזל משתמש בקופונים? ואכן עד לפני כשנה, הצרכן הישראלי לא השתמש כלל בקופונים. לעומת זאת, תרבות הקופונים הייתה מאז ומתמיד חלק מההווי של החברה האמריקאית.
הצרכן האמריקאי נהג לממש במשך שנים את קופוני ההנחה שניתנו בעיתון לעסקים השכונתיים הקטנים - פיצריות, מספרות, מכולות, בתי קולנוע ועוד. מימוש הקופונים הלך וגדל בעקבות המשבר הכלכלי בארה"ב בשנים האחרונות. וכך גם פרצה מהפכת הקופונים האינטרנטיים באמריקה.
יוצרים שוק חדש - מהפכה בצרכנות בישראל
לפני כשנה, במארס 2010, הוקם 'גרופר', אתר הרכישות הקבוצתיות הראשון בישראל, על ידי 3 יזמים ישראלים, מתוך אמונה שאם בארה"ב זה עובד גם בישראל זה יעבוד. האתר הוקם בהשקעה מינימלית והציע בכל יום, מבצע לרכישה קבוצתית של קופונים עם הנחות של בין 50%-90% ללקוח בתחום הלייף סטייל: מסעדות, מסאג'ים, ספורט אתגרי ועוד.
לפי נתוני מימוש קופונים בעיתונים, היינו מצפים שמהפכת הקופונים האינטרנטיים באמצעות רכישה קבוצתית לא ינחלו הצלחה בישראל. הצרכן הישראלי הוא קפדן, חשדן וכזה שלא ממש אוהב להשאיר את פרטי האשראי שלו ברשת.
אבל כשהצרכן הישראלי שמע מחברים של חברים שקנו קופונים בהנחות משמעותיות וכשבדק בעצמו, הוא החל להבין שהקנייה באמצעות רכישה חברתית, משתלמת ולא מוציאה אותו פראייר!
מהר מאוד מבינה 'גרופון' העולמית את הפוטנציאל בשוק הישראלי ובמקום להתחרות ב'גרופר', החליטה לרכוש אותה. הסיפור זכה לכותרות ובקצב מסחרר התחילו לצוץ אתרי רכישות קבוצתיות רבים המציעים רכישות קבוצתיות משתלמות מידי יום: באליגם, buy 2,bigdeal, דיל היום, יממה, daydeals ועוד. ההצעות נשלחות למייל הלקוח ובכך בכל יום הוא מיודע על הדילים היומיים המשתלמים ביותר.
ואכן התוצאות מעידות על אחוזי מימוש גבוהים במיוחד, בין 90%-95% מימוש של קופונים שעלויות הרכישה שלהם גבוהות יחסית, ואחוזי מימוש נמוכים יותר של קופונים בעלות נמוכה (10 שקלים למשל).
חדשנות ערך: ערך רב בעלות נמוכה לצרכן הישראלי
הקמת 'גרופר' ורכישתה על ידי 'גרופון' מהווה "אוקיינוס כחול" ומעניקה לצרכן הישראלי חדשנות ערך:
- יצירת נישת שוק ללא מתחרים והפיכת התחרות ללא רלוונטית - רכישת 'גרופר בידי 'גרופון' מעידה על חשיבה עסקית והשתלטות של 'גרופון' על הנישה בישראל ונטרול המתחרים (בשלב ההתחלתי)
- יצירת ביקוש חדש- תופעת הקופונים ברשת, יצרה ביקוש של הצרכן הישראלי למוצר חדש, שלו מאפיינים שונים בתכלית ממה שהכרנו עד כה: קופונים אינטרנטיים לרכישת מוצרים בעלות משתלמת
- הענקת ערך רב בעלות נמוכה לצרכן - הקופונים מעניקים לצרכן ערך רב, בעלות מינימלית (בין 50%-90% הנחה)
- התאמת כל מערכת הפעילויות של החברה להשגת בידול וגם עלות נמוכה - התאמת המערכת להשגת הדיל המשתלם ביותר לצרכן
שימוש נכון בפלטפורה להמשך קשר עסקי עם הצרכן
אין ספק שמגמת הקופונים מייצגת חדשנות ערך עבור הצרכן הישראלי. האם המגמה תמשך? לשם כך, יש להסתכל על המטבע משני צדדיו. אם עסק מוכר מוצרים באמצעות קופונים אינטרנטיים בהנחה של בין 50% ל-90% (שלא מדובר ב-sale או בסוף עונה), האם יש לו רווח? אז זהו שלא! לעיתים הרווח הוא מינימלי ואפילו אפסי.
השאלה המרכזית היא מדוע משתלם לבית העסק להשתתף בעסקאות באתרי הקופונים למינהם? התשובה היא פשוטה - העסק מקבל תזרים מזומנים כמעט מיידי מאתר הקופונים המאפשר לו טיפה 'לנשום', במיוחד שמדובר בעסקים קטנים. אבל המפתח להצלחה הוא ב-up sale. באמצעות הקופונים, העסק מצליח לעשות מה שאף אמצעי אחר לא מצליח: לגרום לצרכן להכנס לבית העסק ולהנות מקופונים משתלמים במיוחד. החוכמה היא להעסיק צוות מוכרנים מיומן שיגרום לצרכן שלנו לרכוש עוד מוצרים שלנו או לחלופין לחזור אלינו ולא לעסק המתחרה. מגמת הקופונים תמשך רק במידה ובתי העסק ישכילו לעשות זאת ועל ידי כך יווצר מצב של winwin גם עבור העסק וגם עבור הלקוח.
ואנחנו נמשיך להינות מהקופונים המציעים מוצר איכותי וטוב בעלות נמוכה ומשתלמת.
- 3.עדי 08/08/2011 08:42הגב לתגובה זובתור צרכנית קופונים מכורה, אני יכולה להעיד שהתמכרתי בקלות. מאמר מעורר הזדהות...
- 2.ליאור 05/08/2011 15:36הגב לתגובה זומי שלא מבין שאתרי הקופונים הם למעשה לידים ללקוחות, לא מבין שהוא אמור להרוויח מהלקוחות שנכנסים ולייצר דטה בייס איכותי למכירת דברים נוספים.לגבי תזרים המזומנים זו טעות. מדובר עדיין בהוצאות ללא רווח לכן שם זו טעות.
- 1.ירון 02/08/2011 11:42הגב לתגובה זוהקופונים לא טובים לבתי העסק; מחקר מלפני שבוע מגלה ש60% מהעסקים לא ישתמשו שוב בקופון
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
