לקראת דו"חות אורמת: בפסגות צופים רווח אפסי בצל אי וודאות לגביי ההכנסות

מעריכים עלייה בחטיבת החשמל וירידה בחטיבת המוצרים ובסך הכל עלייה של כ-4% ברווח ל-100 מיליון דולר כשתיתכן סטייה משמעותית מהתחזיות
רקפת גלילי | (10)

אורמת טכנולוגיות צפויה לפרסם את דו"חותיה לרבעון השני ביום רביעי ה-3 לאוגוסט לאחר המסחר. טל שיריזלי מפסגות מתייחס היום לתוצאות וצופה עלייה בחטיבת החשמל וירידה בחטיבת המוצרים ומעניק המלצת 'החזק' עם מחיר יעד של 21.1 שקלים. בפסגות אומדים רווח מאופס למניה לעומת הקונצנזוס לפי בלומברג העומד על הפסד של 4 סנטים.

לפי פסגות, במגזר החשמל צופים עלייה של הכנסות 79 מיליון דולרים לעומת 68 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בעוד בחטיבת המוצרים צופים ירידה ורווח של 21 מיליון לעומת 27 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. בסך הכל צופים עלייה בהכנסות של כ-4% מ-96 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ל-100 מיליון דולר ברבעון.

מבחינת הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות צופים בפסגות מעבר לרווחים של 77,000 דולר בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד בו נרשם הפסד של 1.4 מיליון דולר. עוד מדגישים כי תיתכן סטייה משמעותית לחיוב או לשלילה של התוצאות בפועל מהתחזיות.

תחנת הכוח בנורת' בראולי, יחידת הכוח הניסויית, אשר פותחה עבור מתקן אידוי גז טבעי בספרד תרכז עניין ברקע לשאלה האם תוכר כהכנסה. "במונחי רווח למניה צפויה הכרה בהכנסות בגין יחידת הכוח להוביל לרווח כולל של כ 0.27 דולר למניה ואילו אי הכרה להפסד של 0.1 דולר למניה וזאת מול תחזית קונצנזוס להפסד של 0.04 דולר למניה".

צויין כי כישלון יהא כרוך בעלויות פירוק אשר עלולות להחריף את ההפסד. נוכח אי הודאות, העריכו בפסגות הכרה חלקית בהכנסות בהיקף של כ-4 מיליון דולר (מתוך 15 מ"ד) שישורשרו במלואן לרווח התפעולי.

בין האירועים המשמעותיים לחברה ברבעון השני מנו בפסגות את חתימתה על חוזים:

1.לאספקה והקמת תחנת כוח בניו זילנד בהיקף של כ-130 מיליון דולר

2. להקמת תחנת כוח בניו זילנד בהיקף של כ-20 מיליון דולר .

3. בניו זילנד הכולל פיתוח מאגר גיאותרמי, הקמת תחנת כוח בהספק של 45 מגוואט ושירותי הפעלה למשך 14 שנים מיום ההפעלה המסחרית.

בנוסף חתימה על פרוייקטים מהותיים במהלך הרבעון צפויה להוביל לשיפור עתידי בתוצאות מגזר המוצרים.

נציין כי מניית אורמת צנחה השנה בכ-27%.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    טל ש 31/07/2011 14:58
    הגב לתגובה זו
    החברה בבעיות גדולות רק כאב לב לכל המשקיעים אל תתכחשו לזה
  • אזרח 31/07/2011 17:47
    הגב לתגובה זו
    פעם חשבתי שהמנייה הזאת בעלת פוטנציאל ענק, ח ב ל . אבל אני לא ימכור במחיר כזה. מעדיף שתרקב אצלי.
  • 5.
    קובי 31/07/2011 14:54
    הגב לתגובה זו
    חותמת על הרבה חוזים לאחרונה עם מדינות. יש לה פוטנציאל גדול ונראה זאת בדוחות הקרובים. בתי ההשקעות סתם מנסים להוריד את המניה לצורך איסוף בזול
  • 4.
    משקיע באורמת 31/07/2011 14:34
    הגב לתגובה זו
    חבל שאת לא קוראת את דף המניה באתר של ביזפורטל. החברה הישראלית היא אורמת תעשיות ולפי נתונים שלכם עצמכם הירידה בשנה האחרונה היא של 20%. החברה הנסחרת בארהב היא אורמת טכנולוגיות והיא אכן ירדה בעשרים ושישה אחוז בשנה האחרונה.
  • עמית 31/07/2011 14:49
    הגב לתגובה זו
    אורמת- תשואות מתחילת השנה -25% כולל היום זה 27%-
  • 3.
    קורא זהיר 31/07/2011 14:27
    הגב לתגובה זו
    " תיתכן סטייה משמעותית לחיוב או לשלילה בהתאם לדו" ח..." אתה הבנת את זה ברוך? האנאליסטים אומרים לנו שאין להם מושג ירוק ממה שהולך להיות בדו" חות!
  • כן... מראה מה הם שווים (ל"ת)
    שלומי 31/07/2011 16:28
    הגב לתגובה זו
  • ממש ככה (ל"ת)
    תקוע עם אורמת 31/07/2011 14:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שי 31/07/2011 14:03
    הגב לתגובה זו
    עכשיו אורמת לא מעניינת אף אחד
  • 1.
    המנייה היא פח זבל (ל"ת)
    רק הפסדים 31/07/2011 13:59
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.