המטרה הבאה: קבוצה בפייסבוק קוראת למשיכה המונית של כספים מהבנקים

יוזמי המחאה קוראים לציבור לגשת לבנקים ב-8.8 ולהוציא את הכסף מהעו"ש. המארגנים מקווים לחולל שינוי צרכני בדומה לזה שגרם חרם הקוטג'
ג'וש דוקרקר | (31)

המחאה החברתית יורה לכל עבר והפעם בוחרת במטרות שמעצבנות במיוחד את הציבור הישראלי. קבוצה חדשה בפייסבוק קוראת למשיכה המונית של כספים מהבנקים השונים במטרה להוריד את העמלות. יוזמי דף המחאה קוראים לציבור למשוך "סכום משמעותי כלשהו מחשבון העו"ש שלנו" ב-.8.8, להתנהל במזומן תוך כדי "התנזרות מכרטיס האשראי" בתקופה הקרובה. מקימי הדף יודעים כי כי משיכת הכספים לא תגרום לקריסה של הבנקים אך מקוים כי תהווה הפגנת כח צרכני גם בתחום זה. "זה יראה שאנחנו יכולים לפעול כגוף צרכנים מאוחד כנגדם וזה מספיק כדי לייצר שיח ציבורי והתנעת תהליך להפחתת העמלות. ככל שנהיה רבים יותר כך המחאה תהיה אפקטיבית יותר והפגיעה מוחשית יותר", כתבו שם. הבנקים בישראל מוחזקים בעיקר על ידי מספר משפחות מצומצם חלקם מוגדרים בציבור כ'טייקונים'. הבנק הגדול ביותר, בנק הפועלי נשלט על ידי שרי אריסון. בנק דיסקונט נשלט על ידי משפחת ברונפמן, בנק הבינלאומי שנלט על ידי צדיק בינו, בנק מזרחי טפחות מוחזק על ידי מוזי ורטהיימר ומשפחת עופר ובנק לאומי מוחזק על ידי המדינה. נזכיר כי להקמת קבוצות המחאה בפייסבוק, חלק מרכזי בזרימת ההמונים לרחובות בהפגנות הגדולות שהתקיימו במוצאי שבת האחרונה ובשבוע שעבר. קבוצות מחאה מוקמות בכל נושא ומשקפות את המרמור בציבור הישראלי.

תגובות לכתבה(31):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    אחד חכם! 31/07/2011 16:31
    הגב לתגובה זו
    לא ייקרה לכם כלום רק תרוויחו מי זה בעתיד הקרוב ותראו איך יינשקו לכם את הרגליים שתבואו להכיר חדר בת" א שדומה לחדר סגור בבית סוהר בהודו!!!!
  • 17.
    דובי 31/07/2011 16:08
    הגב לתגובה זו
    חוסר אחריות ממדרגה ראשונה. כך נוצרת אנרכיה
  • 16.
    אישקטן 31/07/2011 15:48
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף יזכה אמון הצרכנים בהתנהגות של נאמן מצד הבנקים באם לאו יש לסחור רק במזומן ובכך לחסוך ולנהל משק הבית בתבונה ללא עלוקה.
  • YOSSI 31/07/2011 16:14
    הגב לתגובה זו
    זה יכול לגרום לפשיטת רגל ומהפכה אלימה מיכוון שלבנקים אין מזומן לספק לכולם זה כל המשחק של הכלכלה זה מפחיד
  • 15.
    תל אביבית לשעבר 31/07/2011 15:37
    הגב לתגובה זו
    לנו להלוות להם כסף.
  • 14.
    צעד, צעד.. לא בבת אחת כי לא יהיה לכך ערך. (ל"ת)
    נורית 31/07/2011 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    החושב 31/07/2011 15:01
    הגב לתגובה זו
    נגיד ומשכנו כספים מהחשבון. יופי, בכספומטים לא יהיה כסף, נו ומי ידפק בסוף ? אלה שלא משכו כסף. הדבר הכי גרוע שיקרה זה שלא יהיה כסף בכספומטים. הבנקים משומנים מספיק בכדי לא להרגיש את המשיכות. מי שנידפק זה האזרח הקטן שימשוך את הכסף במזומן, וכשיראה שיש לו כסף מזומן, הוא יבזבז אותו וכמובן ישלם את העמלות במשיכת הכספים. פשוט רעיון מטומטם.
  • 12.
    דג 31/07/2011 14:25
    הגב לתגובה זו
    אני מציע שכול השוכרים הצעירים בת" א ובשאר המקומות המטורפים יפסיקו את השכירות יחזרו לזמן מה לגור בבית ההורים ואז נראה את בעלי הבתים מתחננים שיחזרו בשכר דירה מופחת בעשרות אחוזים . שהדירות יעמדו ריקות מספר חודשים השוק חייב להשתנות אסור לוותר חייבים לחזור לשפיות
  • מתקרבת 31/07/2011 16:34
    הגב לתגובה זו
    חחחחחחחחחחחחח
  • מי יהיה מוכן לגור אצל אבא ואמא? (ל"ת)
    קובי 31/07/2011 15:40
    הגב לתגובה זו
  • למה? להורים שלנו לא מגיע לחיות קצת בנחת עד (ל"ת)
    שסוף סוף עזבנו אותם? 31/07/2011 15:39
    הגב לתגובה זו
  • אחד 31/07/2011 14:41
    הגב לתגובה זו
    האם ניתן לבצע דבר כזה באמת? הלוואי
  • 11.
    למשוך את הכל ולקנות מניה בשם מודעין ייש נפט (ל"ת)
    אדם 31/07/2011 14:17
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    george 31/07/2011 14:15
    הגב לתגובה זו
    SHOPPING?
  • 9.
    george 31/07/2011 14:14
    הגב לתגובה זו
    SHOPPING?
  • מתקרבת 31/07/2011 16:33
    הגב לתגובה זו
    על הכסף!! לא?
  • 8.
    קוקו 31/07/2011 14:02
    הגב לתגובה זו
    והעמלות הגבוהות,אך אסור לעשות שטויות כמו משיכת העו" ש.
  • 7.
    עופר 31/07/2011 13:56
    הגב לתגובה זו
    אני אפילו הייתי מקצין את המחאה שהיא בעצם מלחמה על " הבית" והייתי נותן הוראות מכירה לקופות גמל , תתגמולים , חסכונות ועוד... הייתי רוצה לראות את הבנקים והטייקונים והממשלה מסתדריםבלי הכסף שלנו שגם ככה עושים בו מה שהם רוצים על חשבוננו תבינו מהכסף הזה הם מקימים אמפריות ואנחנו נישארים ה ע ב ד י ם שלהם ותחשבו על זה
  • לא כולנו בורים 31/07/2011 14:22
    הגב לתגובה זו
    אתה לא יכול לעשות את מה שאתה מדבר עליו, בטח לא בקופות גמל ותגמולים. זה סגור על פי חוק עד יציאתך לפנסיה, וטוב שכך כי אנשים כמוך ייפלו לעול על הציבור ויהיו עניים אם הם יתנהגו בצורה עדרית כמו שאתה מציע.
  • 6.
    כלכלן 31/07/2011 13:50
    הגב לתגובה זו
    תגרום לזעזוע במערכת ולירידה בנזילות (עד שבנק ישראל יתערב) אבל לא בהכרח להורדת עמלות - בטח לא כאשר המחאה מכוונת כנגד כל הבנקים ביחד. אם אתם רוצים באמת לעשות שינוי תבחרו מטרה אחת - נניח בינלאומי שאצלו העמלות הגבוהות ביותר - ותעבירו לבנק אחר. הבעיה היא שישראלים לא מתגרשים מהבנק שלהם כמעט אף פעם.
  • מתקרבת 31/07/2011 16:32
    הגב לתגובה זו
    וגם בעל! חחחחח
  • 5.
    מיליונר 31/07/2011 13:47
    הגב לתגובה זו
    נו באמת,,,,,,,,,,,,,,,
  • 4.
    חוסר אחריות 31/07/2011 13:45
    הגב לתגובה זו
    תאמינו לי שאתם לא רוצים לראות בנק פושט רגל!!! צריך להיזהר עם זה
  • דווקא כן רוצים (ל"ת)
    תל אביבית לשעבר 31/07/2011 15:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אורן 31/07/2011 13:05
    הגב לתגובה זו
    יש לי רעיון להחרים כל שבוע חברת דלק אחרת וכך לגרום לאוצר לבטל חלק מהמיסים נגיד משבוע הבא לא רוכשים דלק בתחנות פז אחרכך סונול וכך הלאה אפשר גם להתחיל לרכבתחנות הקטנות שהן יותר זולות
  • דוד 31/07/2011 14:39
    הגב לתגובה זו
    זה הרעיון הכי טוב ששמעתי עד היום עכשיו תעשה קבוצה בפייסבוק ותתחיל להריץ את זה מבטיח לך שאני אפיץ את הקבוצה הזאת אבל זה צריך להיות רק בדלק זה צריך להיות עם כל החברות למשל : שבוע אחד לא מתדלקים בפז, לא קונים במגה, לא קונים תנובה וכו' .. בגדול רעיון מצויין בהצלחה!
  • דוד נ. 31/07/2011 19:50
    חברה, הרעיון מצויין אבל התמימות נשפכת מכם. אם אתם מצהירים ששבוע לא נקנה בחברה זו ושבוע לא נקנה בחברה אחרת אבל נקנה את כל מה שאנחנו צריכים, הרי איזנתם את המשוואה ולא עשיתם כלום. בשבוע שלא קניתם בחברה מסויימת, קניתם בחברה השניה ולאחר שבוע חזרתם אליה ולא קניתם בחברה השניה. במאזן החברה לא השתנה דבר, שבוע אחד לא מכר כלום ובשבוע השני מחר כיפליים. לכן התהליך צריך להיות מושכל. יש להיעזר בגופי אוביקטיביים, לסנן את החברות עם ממוצע הכי יקר ולהטיל חרם קניות בלתי מוגבל, עד לשינוי מיוחל. במקביל צריך לבדוק את החברות שקונים אצלם שלא ינצלו את המצב לרווחים בלתי הגיוניים. כלומר יש צורך בגוף שבודק ומכוון את רוב הציבור ואז תראו את התוצאות ויחסית מהר מאוד.
  • מתקרבת 31/07/2011 13:40
    הגב לתגובה זו
    רעיון ממש מעולה!!!!! מתחילים עם פז או סונול??? סונול הכי יקרים....
  • צביקה 31/07/2011 13:19
    הגב לתגובה זו
    תאמינו לי צריך למשוך מקופות הגמל. לא יתכן שהם יפסידו ויקחו עמלות כאילו כלום לא קרה. ההיכן שעסק מפסיד ממשיך לגבות עמלות . ואוכל גם מהקרן. זו פצצת סירחון , שביבי יצר.
  • 2.
    אוקיי אני הולך למשוך את כל המינוס 30000 (ל"ת)
    מוטי 31/07/2011 12:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צחי 31/07/2011 12:57
    הגב לתגובה זו
    בבית
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"

בעלי דירות מגורים ונכסים מסחריים שנפגעו ישירות מירי טילים מאיראן ועומדים בתנאי הזכאות - יוכלו להגיש תביעה מקוונת לקבלת פיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, לתקופת השיקום שתיקבע; המועד האחרון להגשה - שלושה חודשים מיום הנזק

צלי אהרון |


רשות המסים פתחה היום את המערכת המקוונת להגשת תביעות פיצוי על אובדן הכנסות משכר דירה, עבור בעלי נכסים שנפגעו ישירות מירי הטילים מאיראן במהלך מבצע "עם כלביא".

הזכאות חלה הן על דירות מגורים והן על נכסים מסחריים בבעלות פרטית, כגון חנויות או מחסנים, והיא מותנית בעמידה בשלושה תנאים מצטברים: שהנכס היה מושכר ביום קרות הנזק או במהלך שלושת החודשים שקדמו לו, שבשל הפגיעה לא ניתן להשתמש בו במשך לפחות חודש, ושבעל הנכס לא קיבל שכר דירה בתקופת השיקום.

מי שעומד בתנאים יהיה זכאי לפיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, למשך תקופת השיקום כפי שתקבע על ידי קרן הפיצויים.


איך מגישים?



את הבקשה יש להגיש דרך האתר, בצירוף המסמכים הנדרשים, ולא יאוחר משלושה חודשים ממועד הפגיעה. ברשות מדגישים כי במקרים שבהם השוכר ממשיך לשלם שכר דירה ומקבל מימון לדיור חלופי מהקרן - לבעל הנכס לא תינתן זכאות לפיצוי, שכן בפועל לא נגרם לו הפסד הכנסה.

בעלי דירות שהן חלק מעסק, כמו חברות בע"מ, נכללים במסלול פיצוי נפרד לעסקים, בהתאם להיקף המחזור ולסוג הפגיעה, עם אפשרות לקבלת פיצוי עבור תקופה של עד חצי שנה לנכסים שנפגעו ישירות.


נוסחא פשוטה לחישוב הפיצוי


כדי להמחיש את הפיצוי בפועל, ניתן דוגמה פשוטה: בעל דירה ששכר הדירה האחרון שקיבל עמד על 5 אלף שקל, וקרן הפיצויים קבעה כי תקופת השיקום תימשך שלושה חודשים, יהיה זכאי לפיצוי כולל של 5 אלף שקל - הכל בכפוף למה שתקבע הרשות. מבחינת המנגנון, מדובר במודל פיצוי שמבוסס על מתווים קודמים שהופעלו במבצעים צבאיים כמו "צוק איתן" ו"שומר החומות", אך עם התאמות רלוונטיות לאופי הפגיעה הנוכחית, כאשר התנאים המרכזיים נותרו דומים: דרישת השכירות הפעילה בסמוך למועד הנזק, היעדר אפשרות שימוש בנכס, והוכחת אובדן הכנסה בפועל.

בעת ההגשה, חשוב להקפיד על צירוף כל המסמכים הדרושים – חוזה שכירות בתוקף, הוכחת תשלום אחרון משוכר, ולעיתים גם חוות דעת שמאית על הנזק - ולבדוק מראש שכל הנתונים תואמים ומדויקים, שכן טעויות בפרטים או חוסרים במסמכים עלולים לעכב את הטיפול בתביעה ואף להביא לדחייתה.



מה תהיה ההשפעה על שוק השכירות?


מעבר למענה הישיר לבעלי הנכסים שנפגעו, הפיצוי עשוי להשפיע גם על שוק השכירות באזורים שנפגעו. במידה וההליך יהיה מהיר והכספים יועברו ללא עיכובים (מה שלא סביר להניח שיקרה), בעלי הנכסים יוכלו לשקם את הדירות ולהחזירן לשוק בזמן קצר, מה שיתרום לבלימת עליות בשכר הדירה באזור הנפגע.

מנגד, אם תהליך השיקום יתארך - בין אם בשל זמני תיקון ממושכים ובין אם עקב בירוקרטיה, ההיצע באזור יישאר מצומצם, והדבר עלול להביא להמשך מחסור וללחץ כלפי מעלה במחירים.  כבר כתבנו על הנושא והראנו ששכר הדירה בדרך למעלה - הנה הסיבה.

מהשטח עולות גם שאלות ותהיות שייתכן שיופנו לרשות המסים: מה הדין אם הדירה הייתה בתהליך השכרה אך טרם אוכלסה בפועל ביום קרות הנזק? האם בעלי דירות שהושכרו לטווח קצר באמצעות פלטפורמות כמו Airbnb זכאים אף הם לפיצוי? ומה קורה במקרים של חוזה שכירות בעל פה או ללא חתימות פורמליות? סוגיות כאלה עשויות לדרוש הבהרות או עדכונים בהנחיות הקרן.

בנוסף, ברשות המסים עשויים להציג נתונים על היקף התביעות הצפוי בהמשך, המבוסס על מספר הנכסים שנפגעו במבצע.