רפי גוזלן: "המיסוי העקיף הפך לאפיק הכנסה דומיננטי בשנים האחרונות"
"המחאה החברתית הגוברת תוביל לעלייה בפרמיית הסיכון של המשק הישראלי", כך אמר הבוקר, רפי גוזלן, אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון. "אולי הדברים נשמעים מפתיעים בהתחשב בעובדה שהמחאה התגברה סביב נושא הדיור אך נראה כי נהיר לכולם כי מדובר ביוקר המחייה ולא בעלייה של מוצר זה או אחר. הבעיה נעוצה כפי שנכתב לא מעט בעלייה גוברת באי השיויון, שנובעת בין היתר מכך שלמרות עשור מוצלח מאוד למשק הישראלי עם צמיחה מצטברת של כ- 50% נותר השכר הריאלי כמעט ללא שינוי".
גוזלן מוסיף כי "אמנם רפורמת המס שיפרה לכאורה את ההכנסה הפנויה, אך העלאות המיסים העקיפים שהיוו פיתרון קל לסתימת חורים בתקציב, לצד ירידת חלקה של הממשלה בתוצר, שחקו בצורה ניכרת את השיפור שנבע מהפחתות המיסים הישירים. להערכתנו הדינמיקה של הימים האחרונים, כחודש לפני הכרזה אפשרית על מדינה פלסטינאית, והתגברות המחאה צפויים להוביל לעלייה בפרימיית הסיכון של הנכסים המקומיים, זאת מכיוון שבהיעדר תכנית מוסכמת וקביעת יעדים ברורים צפויות להמשך השליפות מהמותן בכיוון פופוליסטי של כיבוי שריפות".
"הצעדים שהציג השבוע ראש הממשלה לפיתרון מצוקת הדיור הם לכאורה חיוביים", הוסיף גוזלן, "אך די להתבונן בתגובה הסקפטית מצד בנק ישראל בכדי להבין כי מן הסתם מבחן התוצאה הוא החשוב. אמנם במידה ותוכנית זו הייתה זוכה לאמון רב, מרכיב הציפיות היה יכול לפעול לתחילת קירור שוק הנדל"ן אך מידת האמון בה נראית עד כה נמוכה למדיי".
גוזלן טוען כי הצעדים שיינקטו בטווח הקצר יהיו בכיוון של הורדות מחירים: הפחתת מע"מ ובלו על הדלק והסכמי שכר נדיבים בסקטור הציבורי. "סביר כי המגמה שאפיינה את השנים האחרונות ולפיה עלה משקל המיסים העקיפים על חשבון הישירים, תיפסק. מדיניות זו אמנם היוותה ספינת הדגל של ראש
הממשלה אך זכתה לביקורת לא מעטה מצד גורמים כלכליים מובילים וביניהם בנק ישראל וקרן המטבע. לכן, סביר כי יירשם היפוך של מגמה זו גם כאשר תוואי הפחתת מס החברות ייבלם לעומת הפחתת המיסוי העקיף".
- 8.נפט בליוויתן (ל"ת)A 31/07/2011 19:22הגב לתגובה זו
- 7.דני זוהר 31/07/2011 12:16הגב לתגובה זושיעור 1 המימון ציבורי :הגביה צריכה להיות באותן המקומות שבהן ניתן לגבות מקסימום מיסים. למשל מע" מ מכל הציבור כיון שגם חרדים וערבים משלמים משהו,מס קניה , בלו על דלק ,טבק ,משקאות חריפים וכו' אז מה הפלא שיש גבית יתר של מיסים .אולי ישלמו לנו המבוגרים את קצבת הזקנה שגזל מאיתנו ביבי.
- 6.מושון 31/07/2011 11:47הגב לתגובה זוהדבר נובע מכישלון טוטאלי בגבית מיסים ישירים ראו לדוגמא את מאות המליונים שצברו אותם צדיקים מנבאים ומברכים בקיצור כל הבבות למינהם ומאות המליונים לקבוצות הלחץ רק בשבוע שעבר עוד 400 מליון ש" ח לבעלי עסקים בגוש קטיף סה" כ קיבלו 3.5 מליארד ש" ח.
- 5.הרבה ביזבוזים במדינה. הפקרות. (ל"ת)להיתיעל 31/07/2011 11:36הגב לתגובה זו
- 4.אורן 31/07/2011 11:16הגב לתגובה זויש פה עוד התנערות של המדינה - קשה לתפוס את השוק השחור אז מוותרים ושמים מס עקיף... לא חוכמה לחוקק צריך אכיפה מסודרת!
- 3.מס מאפיונרי בביטוח של תקציב דו שנתי !מבוים (ל"ת)פריד היהודי 31/07/2011 10:52הגב לתגובה זו
- 2.כסף שחור 31/07/2011 10:50הגב לתגובה זואיזה אסטרטג מאקרו אתה יא גוזלן ..
- 1.המיסוי העקיף הוא מאםיונרי בביטוח תקציב דו שנת (ל"ת)לוינסקי 31/07/2011 10:49הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
