מסתכלים כעת רק על אירופה וארה"ב? יש צרות נוספות באופק
בימים אלה טרודים המשקעים, בצדק, בתלאות משבר החוב ביבשת אירופה. יוון לא יורדת מהכותרות וחוששים כי אירלנד, פורטוגל וכעת גם איטליה - הסיפור של היומיים האחרונים - מחכות מעבר לפינה. שרי האוצר של מדינות האירו נפגשים לפגישת חרום וכבר נשמעות קריאות להאצת חבילת החילוץ השנייה למדינת האיים.
בזמנים רגילים, היה המצב הכלכלי בעולם בכלל ובמשקים המתעוררים בפרט תופס כותרות גדולות יותר. אחרי הכל, מקובל לחשוב כי העולם נחלץ ממשבר 2008-9 ורבים מסכימים כי המשקים המתעוררים הם שהוליכו את ההתאוששות. אולם, אינדיקציות שצופות קדימה מציגות לאחרונה תמונה אחרת.
ברמה הגלובלית, ניכרת חולשה בחודשיים האחרונים, הן בסקטור הייצור והן בענפי השירותים. מדד מנהלי הרכש המשולב קרוב כעת לרמתו הנמוכה ביותר בשנתיים האחרונות. למעשה, המדד קרוב לשפל מאז החלה היציאה מהמשבר. ההאטה מתחוללת בסעיפי התפוקה וההזמנות החדשות - מה שלא מבשר טובות לתפוקת התעשייה ולפדיון בחודשים הבאים.
מנהלי המדד טוענים כי רמת הפעילות בכלכלה הגלובלית ירדה מדרגה ברבעון השני בהשוואה לרבעון הראשון של השנה. הפעילות עדיין מתרחבת, אך לא מהר מספיק כדי להביא סוף סוף לתפנית המיוחלת בשוקי העבודה ברוב מדינות המערב.
גם מדד האינדיקאטורים המובילים של הארגון לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי (OECD) שפורסם ביום ב' מצביע על האטה ברוב המדינות החשובות. לפי המדד, קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה ובריטניה נמצאות בדרכן להאטה וגם בארצות הברית ויפן הופיעו סימנים ראשונים לכך.דומה כי נתוני התעסוקה הגרועים בארצות הברית רק מהווים גושפנקא למגמות השליליות העולות כעת משני המדדים המרכזיים הללו.
אך הבעיה הגדולה יותר עלולה להגיע דווקא מכיוון המשקים המתעוררים - אלו שהיוו את הבסיס ליציאה מהמשבר הגלובלי. אם מתבוננים במדד HSBC על המצב במשקים הללו, מגלים כי ברבעון השני של השנה גדלה פעילותם בקצב האיטי ביותר זה שנתיים. ההאטה הורגשה בעיקר בבתי החרושת ואחת הסיבות המרכזיות הייתה ירידה בהזמנות שהגיעו מסין, ברזיל ורוסיה עצמן.
סיבה בולטת נוספת היא המדיניות המוניטארית המרסנת שרבות מהמדינות הללו נוקטות כעת במטרה להיאבק באינפלציה. אם נחזור שוב למדד של OECD נגלה כי דווקא ארבע המדינות המתעוררות החשובות ביותר - ברזיל, סין, הודו ורוסיה, משתרכות כעת מאחור וכולן נמצאות בדרכן להאטה. (ברוסיה מדובר בסימנים ראשונים לכך) מדד אחר של Conference Board מצביע על התמתנות בסין.
לפני שלושה חודשים כתבתי כאן על כך שראוי לתת כבוד לשווקים המתעוררים, שאוצרים יתרונות רבים במבט לחמש השנים הקרובות, אך גם להיות זהירים לגביהם - בגלל שהם שונים מאוד זה מזה ובגלל שרבים מהם מתמודדים כעת עם לחצי אינפלציה גבוהים, יחסית.
הנתונים האחרונים (במיוחד בסין) יהוו נקודת מבחן בהקשר זה: תרחיש של "נחיתה רכה" נראה כעת הדבר האופטימאלי מבחינתם ומנהלי מדד HSBC חושבים שהם אכן יכולים להשיג זאת - אך מבחינתנו היד חייבת להישאר על הדופק. כך גם לגבי שאר מדינות העולם.
לנוכח סימני ההאטה העולים מהמדדים שהזכרנו ואחרים, אחת הטעויות הגדולות ביותר שנוכל לעשות כעת היא לחשוב שאם משברי החוב באירופה ובארצות הברית ייפתרו בסופו של דבר - העניינים יחזרו לשגרה. הדרך לכך עוד ארוכה. בהחלטות שנקבל בעתיד נצטרך לקחת זאת בחשבון.
נכתב על ידי רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות
- 11.רבותי שימו לב 14/07/2011 10:53הגב לתגובה זוזה כמו שמעון פרס: כן ולא, כן ולא שום דבר לא ברור או משתמשע מדבריו, זה כל, אם ואילו וכאשר וכנראה וכדומה, הכל חארטה, המזומן הוא המלך, תחזיקן חזק ושבו על הגדר.
- רונן מנחם 17/07/2011 14:46הגב לתגובה זושלום למרבה הצער, לא תמיד לניתן להגיע למסקנות ברורות וחשוב להיות ער לתרחישים השונים. בברכה, רונן.
- 10.הבורר 13/07/2011 22:35הגב לתגובה זוכמו כל הכתבות שלו ,לאור הנאמר והנכתב האם ניתן להסיק שלדעתך הכוון הוא למטה.?או שרק צריך להיזהר לא להזרים כסף חדש פנימה?תודה הבורר.
- רונן מנחם 14/07/2011 06:29הגב לתגובה זובוקר טוב ותודה. לפי הסיפא אתה מבין שלהערכתי נחוצה עירנות רבה, אך הכיוון לא חייב להיות כלפי מטה כי יש עוד גורמים ושיקולים שחשובים לשווקים ותמיד תיתכנה הפתעות. כך לדוגמא איש לא העריך שההתאוששות ב-2009 ו-2010 תהייה מהירה כל כך. מה שכן, בשל תמהיל הגורמים, שחלקם מנוגדים זה לזה, חשוב להיערך לתקופה ממושכת של תנודות חזקות, לאחר הכרטיס בכיוון אחד שראינו בשנה שעברה. בברכה, רונן.
- 9.זהבה 13/07/2011 14:51הגב לתגובה זולהעלות את הריבית? וכמה אתה חושב תהיה הריבית בסוף שנת 2011?
- רונן מנחם 13/07/2011 18:52הגב לתגובה זוערב טוב. להערכתי, קצב עליית הריבית יואט בחודשים הקרובים ולא מן הנמנע שהריבית תהייה נמוכה מ-4% בסוף השנה. ההתפתחויות בסעיפי הדיור והאנרגיה במדד יהיו חשובות בהקשר זה. רונן.
- 8.דור 13/07/2011 13:21הגב לתגובה זוהגדלה מסיבית באשראי שהבנקים נותנים, ואין בזה שום בשורה.
- 7.אפי 13/07/2011 12:07הגב לתגובה זוצומחות והמדינות הצורכות את מוצרי המתעוררות ( סין - ארהב גרעון מסחרי אדיר איתה עם סין )? הלא יש ירידה בביקושים בארהב והצריכה נמוכה יחסית . האם הצמיחה הגדולה של סין לפני סיום ?( למי הסינים ימכרו אם יש מיתון עולמי?)
- אריק קנס 13/07/2011 12:35הגב לתגובה זוהכלכלה שלהם דוהרת (בהנחה שהממשל מספק נתוני אמת) - הנתון היום מדבר על צמיחה של 9.5%. שאר העולם מוריד את הצריכה ובסין מעלים ריבית ולמרות הכל המחירים עולים. סין היא כמו תינוק שהגיע לשלב בו הוא צומח סנטימטר ביום. פשוט בגודל שלה, יחסית, זה ממש הרבה )
- רונן מנחם 13/07/2011 12:29הגב לתגובה זוצהריים טובים. לפחות לגבי סין - התשובה נעוצה בביקושים פנימיים, על רקע עלייה ברמת החיים ומעבר לערים. כך, בשנה האחרונה, בסין, המכירות הקמעוניות גדלו 17%, צריכת שירותי תחבורה גדלה 14%, שירותי תקשורת גדלו 16%, ההשקעה בענפי המשק גדלה ב-26% וההשקעה בדיור גדלה ב-35%.מגמות דומות בשלבים שונים ניתן למצוא בעוד מדינות. עם זאת, מיתון עולמי, אם יקרה, סין תחוש בו היטב. בברכה, רונן.
- אודי 13/07/2011 18:41ספר לקוראים הנאמנים שלך איך, לכאורה, " גדלה" ההשקעה בדיור וכדו' - איך בונים 5 ערי רפאים לחצי מליון נפש כל אחת והכל ריק!!! באידיש קוראים לזה ישראבלוף, סליחה סינבלוף.... ואם כבר, מה דעתך על דבריו הטריים וההזויים של הנגיד ברננקי. כמה אפשר להטעות, ליצוא מניפולציה ולכסות על מצב אנוש של הכלכלה. וכמובן, העיקר " תחושת העושר" שיוצרים השווקים המטורללים.
- 6.איציק דוד 13/07/2011 11:27הגב לתגובה זולמה אתה ממליץ על מניות והכל שחור ?
- רונן מנחם 13/07/2011 12:19הגב לתגובה זוצהריים טובים. הטור הנוכחי הוא כלכלי וכללי במהותו ונתמקד בזווית הגלובאלית. שוקי המניות בארץ ובחו" ל מגיבים לגורמים שונים (לאו דווקא במישור הכלכלי) ובחתכי זמן שונים. בברכה, רונן.
- 5.דני 13/07/2011 11:26הגב לתגובה זולמה רק עובדי בנק מגיבים לכתבה שלך ?
- 4.יוסי 13/07/2011 11:14הגב לתגובה זולא נראה לי שבעשור הקרוב הבעיות כולם יפתרו, תמיד יש משהו באופק אין לזה סוף, אינפלציה,דפלציה,עודף צמיחה-סחרור,חוסר צמיחה-מיתון, בעות מחירים, נפילת מחירים, שפל נדלן, גודש נדלן, אסונות טבע וכו וכו וכו
- 3.רונן מנחם 13/07/2011 10:55הגב לתגובה זושלום ותודה. הנתונים שהוזכרו כאן נלקחו מאתרי conference-board, oecd ו-Markit economics. צמצום אשראי בנקאי הוא תופעה שמנסים להימנע ממנה כדי שהצמיחה הכלכלית לא תיפגע. אם תעיין בפרוטוקול האחרון של הבנק הפדראלי האמריקאי תמצא שם לדוגמא הבטחה שאסטרטגיית היציאה (ספיגת כספים מהשווקים) תיעשה באיטיות ובזהירות, כדי לא להכביד על זמינות האשראי למגזר העסקי. בברכה, רונן.
- 2.יוסי 13/07/2011 10:26הגב לתגובה זואני רואה אופק שיותר קרוב אלינו ודואגים לא לדבר עליו בכלל,והוא יותר מסוכן! מצרים,לבנון,ואיראן.
- רונן מנחם 13/07/2011 10:56הגב לתגובה זושלום. שני הדברים לא מוציאים זה את זה. כל נושא לגופו. בברכה, רונן.
- 1.שוסמו, שטחים 13/07/2011 10:17הגב לתגובה זוהערה: רצוי שתוסיף הפניה למקום שבו אפשר לראות את האינדיקטורים המדוברים לרבות שינוי המגמה שדיברת עליו. עדיף אפילו שתצרף טבלה שאלה: מהי לדעתך ההשפעה של צמצום האשראי הבנקאי בעולם בהקשר למאמר
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
כ-73 מיליון שקל יועברו למשפחות חללי ונפגעי טרור, לאחר הליך עיקול וגבייה מהרשות הפלסטינית
לשכת ההוצאה לפועל בירושלים גבתה סכום שיא של 73 מיליון שקל, שהועברו לבאי כוח משפחות נפגעי טרור ופעולות איבה, בעקבות עיקולים על כספי הרשות הפלסטינית במשרד האוצר; מדובר במימוש שורת פסקי דין שניתנו נגד הרשות הפלסטינית וארגון אש"ף, בגין פיגועים קשים שבוצעו
בישראל משנות ה-90 ועד ימינו
לשכת ההוצאה לפועל בירושלים גבתה 73 מיליון שקל עבור משפחות חללי ונפגעי טרור ופעולות איבה, בעקבות עיקולים שהוטלו על כספי הרשות הפלסטינית המוחזקים במשרד האוצר. הכספים הועברו לבאי כוח המשפחות הזוכות בתיקי ההוצאה לפועל שנפתחו מכוח פסקי דין של בתי המשפט.
מערכת ההוצאה לפועל, הפועלת ברשות האכיפה והגבייה, גובה בין היתר חיובים שנפסקו בפסקי דין אזרחיים ועונשיים נגד מחבלים וארגוני טרור, לרבות פיצויים שנקבעו לטובת משפחות נפגעי טרור. מאחר שהמחבלים עצמם מרצים עונשי מאסר ממושכים, הליכי הגבייה נעשים באמצעות עיקולים על כספים שמעבירה הרשות הפלסטינית למחבלים ולבני משפחותיהם.
וכך, בעקבות העיקולים שהוטלו בתיקי ההוצאה לפועל על כספי הרשות הפלסטינית, הועברו בתקופה האחרונה 73 מיליון שקל ממשרד האוצר אל לשכת ההוצאה לפועל בירושלים. כספים אלה חולקו מידית לבאי כוח המשפחות שנפגעו בפיגועים השונים. הכספים שנגבו הועברו ל־11 תיקי הוצאה לפועל, שנפתחו על בסיס פסקי דין של בתי משפט ישראליים בגין אירועי טרור.
בין המקרים הבולטים שבהם הועברו כספים: פיגוע ברחוב בן יהודה בירושלים ב-2001, שבו נרצחו 11 בני אדם. בשנת 2024 ניתן פסק דין נגד הרשות הפלסטינית וארגון השחרור הפלסטיני, ובו נפסק פיצוי לעיזבון הנרצחים בסך 10 מיליון שקל לפי חוק פיצוי נפגעי פעולות איבה. פיגוע נוסף שהועברו הכספים בעקבותיו, היה רצח של שלושה בני משפחה אחת בכביש 443, בפיגוע שבו חוליית מחבלים פתחה באש לעבר רכב שבו נסעו הורים, שתי בנותיהם ואחיה של האם. בפסק הדין נפסקו פיצויים ליורשי אחי האם בסך 4 מיליון שקל.
- מסלול הכסף של חיזבאללה - האם איראן תמשיך לתמוך בארגון הטרור?
- יהודי, ניצול שואה, מממן הפגנות אנטישמיות - המיליארדר ג'ורג' סורוס והקשר שלו להפגנות באוניברסיטאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, ישנו תיק המאחד 17 אירועי טרור שונים, בראשם הלינץ' ברמאללה מ-2000, שבו נרצחו שני חיילי מילואים ישראלים שנכנסו בטעות לעיר. סך של 24 מיליון שקל נגבו במסגרת תיק זה ותיקים נוספים שצורפו אליו. פיגוע הדקירה בסניף רמי לוי בשער בנימין מ-2016, שבו נפצע אזרח באורח קשה ונקבעה לו נכות לצמיתות. לתיק זה הועברו 7 מיליון שקל.
