דירוג יפעת: אדלר חומסקי - היחיד שצומח בחמישייה ה-1; דרורי שלומי מזנקים

דירוג יפעת בקרת פרסום לחציון ה-1 של 2011 משמש כמפגן כוח ליציבות של אדלר חומסקי עם גידול של 7% בניגוד לשאר החמישייה המובילה; דרורי שלומי, לאט אבל בטוח, מתקרב ל-10 הגדולים ולפ"מ מגדילים תקציבים
משה בנימין |

יפעת בקרת פרסום מציגה היום (ד') את דירוג הפרסום למחצית הראשונה ב-2011. קטגוריית הפרסום המובילה היא רשתות שיווק, המותג המוביל בפרסום הוא סופר פארם, המפרסם המוביל היא קבוצת שטראוס ומשרד הפרסום המוביל הוא מקאן אריקסון.

בקרב משרדי הפרסום מקאן אריקסון עדיין מוביל את הדירוג בפער ניכר, עם זאת המשרד רושם קיטון של כ-7% מ-300.4 בחציון ה-1 של 2010 ל-280.3 מיליון שקלים בחציון הנוכחי. אדלר חומסקי, במקום ה-2 הוא המשרד היחיד בין החמישייה הראשונה שרושם גידול במחזור עם צמיחה של 7%. באומן בר ריבנאי ושלמור אבנון עמיחי במקומות 3 ו-4 רושמים ירידה של 8% ו-9%. גיתם BBDO במקום ה-5 חותם את החציון ה-1 ללא שינוי.

במקומות 6 ו-7 יהושע TBWA ופובליסיס גלר נסיס רושמים קיטון של 16% ו-13% בהתאמה. גליקמן נטלר סמסונוב וראובני פרידן במקומות 8 ו-10 רושמים צמיחה של 13% כל אחד. במקום ה-9 נמצא ה'משרד' המפתיע של הענף - לשכת הפרסום הממשלתית. לפ"מ תופסת את המקום ה-9 עם זינוק משמעותי של 57% מ-46.2 מיליון שקלים ל-72.8 מיליון שקלים.

2 משרדים נוספים שרשמו גידולים מרשימים הם דרורי שלומי במקום ה-11 וענבר מרחב שקד במקום ה-16. משרדים אלו גם חולקים ביניהם מכנה משותף שכן שניהם מיזגו לתוכם במהלך השנה חולפת משרדי פרסום קטנים יותר. דרורי שלומי מיזג לתוכו את הפעילות של ברלזון & רן לוי הירושלמי באוגוסט 2010 וענבר מרחב שקד את הפעילות של משרד הפרסום לין ולין במהלך נובמבר 2010.

בנטרול לשכת הפרסום הממשלתית אשר עובד בצורה שונה משאר המשרדים הפרטיים ומסתמך על תקציבים ממשלתיים, ניתן לספור את דרורי שלומי כמשרד ה-10 בגודלו בישראל. הישג מרשים לכל הדעות למשרד הפרסום שמפגין יציבות וצמיחה עקבית בשנים האחרונות.

נתי יעקובי מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "אין ספק כי המשרד הבולט ביותר בדירוג הוא דרורי שלומי החווה גידול של כ- 50% בזכות מיזוג עם המשרד הירושלמי ברלזון רן לוי, קמפיין ההשקה הגדול של ספקית הגז נובל אנרג'י וגידול בתקציבי סנו, ישראל היום וסוכנות רכב לים התיכון".

תתי ענפים: רשתות השיווק עדיין מובילות עם הוצאה של 193 מיליון שקלים

גם בחציון הראשון של 2011 ממשיכות רשתות המזון להוביל את ההוצאה לפרסום במשק הישראלי, עם הוצאה ריאלית לפרסום של כ- 193 מליון שקלים בדומה לחציון המקביל אשתקד. המפרסמת הגדולה בקטגוריה הייתה סופר פארם שהגדילה השנה באמצעות באומן בר ריבנאי את תקציב הפרסום שלה בכ-7%. רשת שופרסל וקו-אופ הריבוע הכחול נמצאות במקומות 2 ו-3. בדומה לשנה שעברה, רשת שופרסל משקיעה כ-40% יותר בפרסום, מאשר הריבוע הכחול.

קטגוריית הרכב נותנת גז

קטגוריית הרכב הפרטי ממשיכה לצמוח ולשמור על מקומה השני בטבלה עם צמחיה של 30%. המפרסמת הגדולה בקטגוריה היא 'דוד לובינסקי' שאף נכנסה באופן חריג לטבלת 20 המפרסמים הגדולים במשק תוך כדי שהיא מכפילה את תקציב הפרסום שלה.

במקום השני בקטגוריה ממוקמת יוניברסל מוטורס המפרסמת את דגמי שברולט ביואיק וקדילק. שברולט מבליטה במיוחד באמצעות גלר נסיס פובליסיס את דגם הקרוז אותו היא מעמידה למבחן מול המשפחתיות של מזדה וקורולה, ומפרסמת בווליום גבוה את דגם הספארק בכיכובו של עוז זהבי.

כלמוביל המפרסמת בעיקר את יונדאי באמצעות שלמור אבנון עמיחי היא יבואן הרכב השלישי בגודלו בקטגוריה עם הבלטה לדגמי ה- i10 וה-ACCENT i25.

נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "קטגוריית הרכב המונה כ-17 יבואנים פעילים, תופסת את המקום הראוי לה בעוגת הפרסום המקומית, בדומה למקובל בעולם. הפרסום בקטגוריה מושפע משתי מגמות: הירידה בשער הדולר שהגבירה מאד את פרסום הרכבים האמריקאים שהפכו לאטרקטיבים יותר והעליה החדה במחירי הדלק שהבליטה את קטגוריות המכוניות החסכוניות".

לפ''ם מכפילים תקציב - המשרד לאיכות הסביבה הוא הגדול מבין משרדי הממשלה. קטגוריית משרדי הממשלה שהייתה במקום ה- 14 בדירוג החציון הראשון של שנת 2010, מתמקמת באופן חסר תקדים במקום הרביעי, תוך כדי שהיא מכפילה את ההוצאה לפרסום שלה ואף עוברת באופן חסר תקדים את קטגוריית התקשורת הסלולרית.

שטראוס מובילה את דירוג מפרסמים

קבוצת שטראוס היא המפרסמת הגדולה במשק הישראלי בפער ניכר על השאר. החברה מגדילה בחציון זה באופן מרשים את ההוצאה לפרסום שלה ב- 30% עקב רכישת תמי 4 והכללת תקציב הפרסום שלה בזו של הקבוצה. בולטים בהיעדרם בטבלת המפרסמים המובילים: אורנג', בנק דיסקונט ובזק.

ענקיות המזון חותכות את הפרסום בשיעור דו ספרתי: אסם ותנובה, שתי ענקיות מזון, מפחיתות החציון את ההוצאה לפרסום שלהן בשיעור דו ספרתי. תנובה שהשיקה בחציון המקביל אשתקד את קו המוצרים שלה מחדש תחת הסלוגן: "לגדול בבית ישראלי", מפחיתה החציון כ- 22% מההוצאה לפרסום שלה.

הוט מגדילה הוצאות פרסום: חברת הכבלים סוגרת את העשירייה הראשונה של המפרסמים עם גידול של 18% בהוצאה לפרסום שלה. מפעל הפיס הגדיל את תקציב הפרסום שלו בכ-49% החציון. קבוצת סנו שכלל לא הופיעה ב-20 הגדולים בחציון המקביל אשתקד, מעלה את תקציב הפרסום שלה בכ- 42%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות