למרות החדשות הטובות לכיל: כלל פיננסים מוריד את מחיר היעד למניה ל-56 שקל
בעקבות הודעתה של כיל על חתימת חוזים עם גורמים בסין, למכירת 500 מיליון טון אשלג לפי מחיר של 470 דולר לטון במחצית השנייה של השנה, חוזר בית ההשקעות כלל פיננסים על המלצת "תשואת שוק", אך מוריד את מחיר היעד למניה מ-60 שקל ל-56 שקל. לדברי האנליסט יונתן קרייזמן, הורדת מחיר היעד נועדה לשקף את הירידה במחירי הסחורות ופרמיית הסיכון הגיאופוליטית המשויכת לכיל. בשעה זו עומד מחיר המניה בשוק על כ-56 שקל. המניה עולה כ-1.2%.
"הודעתה של כיל על החוזה בסין באה לאחר חתימת הסכמים של ספקי האשלג בי.פי.סי, Canpotex ו-APC עם הסינים", כותב קרייזמן מבית ההשקעות כלל פיננסים.
"כיל היא למעשה האחרונה לדווח על חוזה מול סין. החדשות המעניינות יותר הגיעו עם חתימת ההסכם הראשון של BPC, שבועיים קודם לכן, במחיר של 470 דולר לטון. מחיר זה גבוה ב-70 דולר מהחוזים שנחתמו למחצית השנייה של 2012 ונמוך בכ-10% ממחיר הספוט הנוכחי".
בכלל פיננסים מאמינים, כי החוזה הנוכחי הוא מופע חימום לקראת החוזה של כיל מול הודו. "בעוד שההודים מתכתשים במשך חודשים עם BPC על המחיר (שעלה בכ-70 דולר לטון), סיכמו Sinofert הסינית ו-BPC על חוזה החדש, תוך שהן מעמידות בפני ההודים עובדה מוגמרת: מחיר מינימלי של 470 דולר לטון. כעת להודים רק נותר לבקש מחברות האשלג ליצור תקדים ולהשוות את תנאי העסקה שלהם לאלו של הסינים", כותבים בכלל פיננסים.
"גם כאן, תהיה זאת התקפלות של ההודים ביחס לעמדתם המקורית לחוזה שנתי, שכן הסינים סיכמו על חוזה לשישה חודשים. אם יישמר פער מסורתי של 20 דולר לטון לטובת הסינים, צפויים ההודים לסכם בליית ברירה על מחיר של קרוב ל-500 דולר לטון, או אף גבוה מכך. כל זה, בתנאי שלא ייחתמו חוזים חדשים במחיר של 550 דולר לטון או מעבר לכך".
בכלל פיננסים מדגישים, כי כיל רגישה במעבר להתפתחויות בהודו. "עם השלמת העסקה בסין מסתמן, כי קשיים באספקת אשלג עד סוף השנה, אם יהיו כאלו, יבואו על חשבון ההודים, שהיו הקופצים האחרונים על העגלה", סוברים בכלל פיננסים.
"פרט לאינטרס הבסיסי להסיט משלוחים לשוק המקומי הרותח, ההתחייבויות של BPC וקנפוטקס (בנפרד) לשוק הסיני עשויות לדחוף ביתר שאת את ההודים לייבא אשלג מכיל (שנתח השוק שלה בהודו עמד ב-2010 על 20%) ומ-APC הירדנית".
קרייזמן מאמין, כי על אף הדעה הרווחת בשוק, לפיה הודו אינה יכולה להימנע מיבוא אשלג ב-2011, הרי שבפועל, ההודים עלולים, למורת רוחם, להקטין השנה את יבוא האשלג במידה ניכרת, לאחר שייבאו כ-5.5 מיליון טון ב-2010.
הדבר יהווה להערכתנו התפתחות שלילית לכיל, והחברה תתקשה למצוא אלטרנטיבה למשלוחים שיועדו להודו בתחילת השנה. קרייזמן מעדיף לנקוט בגישה השמרנית וטוען, כי שינויים זמניים בנתח השוק אינם בשורה לבאות.
"לדעתנו, לאורך זמן, שינויים בנתח שוק לא יכולים לשנות מהותית את מפת התחרות בשוק האשלג", הוא כותב. "שם המשחק בתעשייה היה ונשאר קיבולת. אם התחזית השורית של יצרניות האשלג תתממש, סין והודו יצטרכו לפנות ליצרניות הקנדיות והרוסיות כדי למלא אחר העלייה בביקוש".
בכלל פיננסים מצביעים על עלייה של יותר מ-100 דולר לטון במחירי הספוט עבור האשלג, למרות התנודתיות במחירי הסחורות החקלאיות (מחיר התירס צנח בכ-19% לעומת השיא באמצע יוני).
יצרניות האשלג ממשיכות לטעון כי לעולם חוסן, כפי שטען לאחרונה מנכ"ל אורלקלי, המצפה למחיר של 600 דולר לטון עד סוף השנה.
"למרות שהמגמה בשוק מתונה מכפי שהיתה ב-2008", כותב קרייזמן, "להערכתנו, תעשיית האשלג תתקשה לשחזר את הביקושים הנוכחיים ברמת מחירים של 550 דולר או יותר".
- 3.תשאלו את גלעד אלפר, מפמפם כל הזמן 67 שח לכיל. (ל"ת)מוסדי 08/07/2011 00:11הגב לתגובה זו
- 2.rulr 07/07/2011 15:44הגב לתגובה זולעניות דעתי, בלבולי ביצים, סתם ניסיון לספקולציה, אך כנראה ללא הצלחה. נחכה ונראה
- 1.צביקה 07/07/2011 14:40הגב לתגובה זוכלל פיננסים מקשקשים לא מבינים כלום כיל עם עסקאות אדירות באסיה שער המניה מינימום 65 בשבוע הקרוב

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
