אדם טבע ודין פנו לרשות ה-2: הסירו משידור את קמפיין 'מפעלי ים המלח'

בארגון טוענים כי "תיאור הפעילות באור שכולו חיובי מהווה הטעיית הציבור". אדלר חומסקי: "דוחים את הטענות. מדובר בתיאור עובדות רשמיות"
משה בנימין | (7)

'אדם טבע ודין', הארגון שפועל למען שמירה על הסביבה פנה לרשות השניה בטענות כנגד קמפיין הפרסום של מפעלי ים המלח ובדרישה להסירו משידור. לטענת הארגון: "תיאור השפעת פעילותם של מפעלי ים המלח באור שכולו חיובי במסגרת התשדיר, מציג תמונה חלקית ומעלים מן הציבור מידע מהותי בנוגע למכלול ההשפעות של מפעלי ים המלח"

הארגון הירוק טוען כי הקמפיין "מהווה הטעיית הציבור. תיאור הדברים והצגת הנתונים בדרך זו בתשדיר, מובילים לכך כי הצופה הסביר עלול לסבור בטעות, כי כל פעילותם של מפעלי ים המלח מושתתת על תרומה לסביבה, לכלכלה ולתיירות, כאשר בפועל פעילות זו מסיבה גם נזקים כבדים".

על פי המכתב שנשלח לרשות השניה, שידור הפרסומת מהווה גם הפרה של הוראות סעיף 11 לכללי הרשות השניה לפיו, "לא ישדר בעל זכיון תשדיר פרסומת שיש בו העברת מסר בנושא פוליטי, חברתי, ציבורי או כלכלי השנוי במחלוקת בציבור. 'אדם טבע ודין ציינה בפני הרשות השנייה כי עיתוי שידור תשדיר הפרסומת על-ידי מפעלי ים המלח אינו מקרי, וקיים חשש כי הוא נועד להשפיע על דעת הקהל, שכן ממשלת ישראל צפויה לקבל בזמן הקרוב החלטה על אופן תפעולה הראוי של בריכת האידוי של מפעלי ים המלח באגן הדרומי.

ממשרד הפרסום אלדר חומסקי נמסר בתגובה:"מדובר בסרטון המתאר עובדות כפי שהן מתוארות במסמכים רשמיים ובהם גם דוחות מבקר המדינה מהשנים 2003 ו- 2005 שעסקו בבחינת הסוגיה של ים המלח.

לדוגמא, דוח מבקר המדינה משנת 2005 קובע: "בשל ניצול מי הירדן המזינים את ים המלח ועקב שנים שחונות, נוצרה, בעשורים האחרונים, נסיגה מתמדת של מי הים והחל תהליך של ייבוש באגן הדרומי של הים. מכוח חוק הזיכיון בנו מפעלי ים המלח על האגן הדרומי שיבש כמה בריכות תעשייתיות ומוזרמים אליהן מי ים הנשאבים מן האגן הצפוני. השטחים באזורים עין בוקק וחמי זוהר שיועדו לתיירות שוכנים לחופה של אחת הבריכות (בריכה 5), ולא לחופו של ים טבעי, והנופשים מתרחצים בבריכה זו" (דוח מבקר המדינה, 2005, עמ' 717). אנו דוחים את טענות אדם טבע ודין ומציעים לתת לעובדות לדבר בשם עצמן".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    א. דשא 01/07/2011 05:51
    הגב לתגובה זו
    "האתיקה הפרסומית" מבית המדרש של אדלר חומסקי אומרת שאפשר לקחת נתוני אמת, לתפלל אותם ולהציגם ככל האמת או לפחות כאמת מוחלטת. אבל... מה לעשות שהמפעלים שואבים על שנה כ 500 מליון ק"וב מים מתוכם מתאיידים כ250 מליון שהם יותר מהמים שזורמים לים מדי שנה. מה לעשות שהמפעלים משלמים בסך הכל 5% מרווחיהם תמלוגים למדינה.הציבור בישראל מאס בנבחריו ובשודדיו כך נראה והחגיגה תגמר במוקדם או במאוחר. על הממשלה לשנות החוק כך שהמפעלים ישלמו יותר בעד הזיכיון וגם ישלמו את עלות הנזקים האיומים שהם גורמים לסביבה.הים שייך לכלל הציבור והציבור דורש תיקון העיוותים האיומים. אדלר חומסקי תרגיעו ותתחילו לארוז. פרסומכם משול כעצת אחיתופל.
  • איש פרסום 02/07/2011 23:37
    הגב לתגובה זו
    משרד הפרסום חושב על רעיון קריאייטיבי על בסיס של אנשי השיווק של הלקוח שלו. כך שכל המידע נלקח מהלקוח(כמובן שמשרד הפרסום רואה הוכחות על כך אולם איננו מבצע ביקורת חקירתית). בנוסף, מי אמר שאתה צודק לגבי המספרים שאתה מביא מר דשא?
  • 3.
    אבל למה להם לפרסם בכלל? מה הם מוכרים? (ל"ת)
    למה? 30/06/2011 15:36
    הגב לתגובה זו
  • תדמית (ל"ת)
    30/06/2011 17:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עמית 30/06/2011 15:14
    הגב לתגובה זו
    אנימציה חמודה שאמורה להשכיח אונס טבע.
  • עמית 30/06/2011 17:52
    הגב לתגובה זו
    אנימציה נחמדה שתשכיח אונס הטבע.
  • 1.
    אייל חומסקי הפך מפרסומאי לפרקליט (ל"ת)
    ראובן 30/06/2011 14:40
    הגב לתגובה זו
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות