אדם טבע ודין פנו לרשות ה-2: הסירו משידור את קמפיין 'מפעלי ים המלח'

בארגון טוענים כי "תיאור הפעילות באור שכולו חיובי מהווה הטעיית הציבור". אדלר חומסקי: "דוחים את הטענות. מדובר בתיאור עובדות רשמיות"
משה בנימין | (7)

'אדם טבע ודין', הארגון שפועל למען שמירה על הסביבה פנה לרשות השניה בטענות כנגד קמפיין הפרסום של מפעלי ים המלח ובדרישה להסירו משידור. לטענת הארגון: "תיאור השפעת פעילותם של מפעלי ים המלח באור שכולו חיובי במסגרת התשדיר, מציג תמונה חלקית ומעלים מן הציבור מידע מהותי בנוגע למכלול ההשפעות של מפעלי ים המלח"

הארגון הירוק טוען כי הקמפיין "מהווה הטעיית הציבור. תיאור הדברים והצגת הנתונים בדרך זו בתשדיר, מובילים לכך כי הצופה הסביר עלול לסבור בטעות, כי כל פעילותם של מפעלי ים המלח מושתתת על תרומה לסביבה, לכלכלה ולתיירות, כאשר בפועל פעילות זו מסיבה גם נזקים כבדים".

על פי המכתב שנשלח לרשות השניה, שידור הפרסומת מהווה גם הפרה של הוראות סעיף 11 לכללי הרשות השניה לפיו, "לא ישדר בעל זכיון תשדיר פרסומת שיש בו העברת מסר בנושא פוליטי, חברתי, ציבורי או כלכלי השנוי במחלוקת בציבור. 'אדם טבע ודין ציינה בפני הרשות השנייה כי עיתוי שידור תשדיר הפרסומת על-ידי מפעלי ים המלח אינו מקרי, וקיים חשש כי הוא נועד להשפיע על דעת הקהל, שכן ממשלת ישראל צפויה לקבל בזמן הקרוב החלטה על אופן תפעולה הראוי של בריכת האידוי של מפעלי ים המלח באגן הדרומי.

ממשרד הפרסום אלדר חומסקי נמסר בתגובה:"מדובר בסרטון המתאר עובדות כפי שהן מתוארות במסמכים רשמיים ובהם גם דוחות מבקר המדינה מהשנים 2003 ו- 2005 שעסקו בבחינת הסוגיה של ים המלח.

לדוגמא, דוח מבקר המדינה משנת 2005 קובע: "בשל ניצול מי הירדן המזינים את ים המלח ועקב שנים שחונות, נוצרה, בעשורים האחרונים, נסיגה מתמדת של מי הים והחל תהליך של ייבוש באגן הדרומי של הים. מכוח חוק הזיכיון בנו מפעלי ים המלח על האגן הדרומי שיבש כמה בריכות תעשייתיות ומוזרמים אליהן מי ים הנשאבים מן האגן הצפוני. השטחים באזורים עין בוקק וחמי זוהר שיועדו לתיירות שוכנים לחופה של אחת הבריכות (בריכה 5), ולא לחופו של ים טבעי, והנופשים מתרחצים בבריכה זו" (דוח מבקר המדינה, 2005, עמ' 717). אנו דוחים את טענות אדם טבע ודין ומציעים לתת לעובדות לדבר בשם עצמן".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    א. דשא 01/07/2011 05:51
    הגב לתגובה זו
    "האתיקה הפרסומית" מבית המדרש של אדלר חומסקי אומרת שאפשר לקחת נתוני אמת, לתפלל אותם ולהציגם ככל האמת או לפחות כאמת מוחלטת. אבל... מה לעשות שהמפעלים שואבים על שנה כ 500 מליון ק"וב מים מתוכם מתאיידים כ250 מליון שהם יותר מהמים שזורמים לים מדי שנה. מה לעשות שהמפעלים משלמים בסך הכל 5% מרווחיהם תמלוגים למדינה.הציבור בישראל מאס בנבחריו ובשודדיו כך נראה והחגיגה תגמר במוקדם או במאוחר. על הממשלה לשנות החוק כך שהמפעלים ישלמו יותר בעד הזיכיון וגם ישלמו את עלות הנזקים האיומים שהם גורמים לסביבה.הים שייך לכלל הציבור והציבור דורש תיקון העיוותים האיומים. אדלר חומסקי תרגיעו ותתחילו לארוז. פרסומכם משול כעצת אחיתופל.
  • איש פרסום 02/07/2011 23:37
    הגב לתגובה זו
    משרד הפרסום חושב על רעיון קריאייטיבי על בסיס של אנשי השיווק של הלקוח שלו. כך שכל המידע נלקח מהלקוח(כמובן שמשרד הפרסום רואה הוכחות על כך אולם איננו מבצע ביקורת חקירתית). בנוסף, מי אמר שאתה צודק לגבי המספרים שאתה מביא מר דשא?
  • 3.
    אבל למה להם לפרסם בכלל? מה הם מוכרים? (ל"ת)
    למה? 30/06/2011 15:36
    הגב לתגובה זו
  • תדמית (ל"ת)
    30/06/2011 17:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עמית 30/06/2011 15:14
    הגב לתגובה זו
    אנימציה חמודה שאמורה להשכיח אונס טבע.
  • עמית 30/06/2011 17:52
    הגב לתגובה זו
    אנימציה נחמדה שתשכיח אונס הטבע.
  • 1.
    אייל חומסקי הפך מפרסומאי לפרקליט (ל"ת)
    ראובן 30/06/2011 14:40
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.