עוקף ששינסקי: התוכנית הסודית - ה'לוויתן' יחובר ל'תמר' ויזכה להטבות

האם נובל אנרג'י ויצחק תשובה יצליחו לעקוף את המסקנות הנוקשות של חוק ששינסקי וייכנסו למסלול 'תמר'? Bizportal חושף היום כי השותפות בתגלית 'לוויתן' בוחנות הנחת צינור להולכת גז שיחבר את מאגר 'לוויתן' אל 'תמר' ובאמצעותו יזרום גז טבעי מ'לוויתן' לישראל עד סוף 2013.

משמעות המהלך היא שהשותפות עשויות ליהנות מהקלות מס משמעותיות, זאת כחלק מהוראות המעבר בחוק ששינסקי המתייחסות למאגרים שבהם החלה הפקה מסחרית לפני תחילת 2014. מסלול "הוראות המעבר" נוצר למעשה עבור מאגר "תמר" על רקע כוונת שר התשתיות ד"ר עוזי לנדאו לתמרץ את השותפות לפתח את 'תמר' במהירות ובכך לתת מענה למצוקת הגז הצפויה בשנים הקרובות - אולם בסופו של יום השותפות עשויות "לנצל" את סעיף זה וליהנות מהטבות מס גם במאגר 'לוויתן'.

התכנון המקורי של השותפות היה לחבר את קידוח 'לוויתן 2' ישירות אל מאגר 'תמר'. המיקום המדויק של הקידוח נקבע בנקודת ההפקה האפשרית הקרובה ביותר למאגר 'תמר' - במרחק של 30 ק"מ. הקידוח הוגדר כקידוח 'אימות' אולם בנובל אנרג'י תכננו להפוך אותו בהמשך לבאר מפיקה.

לכן, כאשר התרחשה תקלת חדירת המים לקידוח, השותפות בחרו להפסיק לחלוטין את הקידוח וזאת למרות שיכלו להתגבר על התקלה. הסיבה לכך - תיקון התקלה היה מביא לפגיעה בבאר, דבר שהיה מונע את הפיכתה בהמשך לבאר מפיקה.

קידוח 'לוויתן 3' שבו החלה נובל בסוף השבוע האחרון ממוקם במרחק של כ-5 ק"מ מ'לוויתן 2'. חיבורו למאגר 'תמר' ידרוש כ-35 ק"מ של צינורות, מעט יותר מאשר התכנון המקורי - אך עדיין מדובר בכסף קטן לעומת ההטבה אותה צפויים המשקיעים לקבל עם החיבור ל'תמר'. הנחת קו צינורות תת-קרקעיים מ'לוויתן' ל'תמר' עשוי להתבצע במקביל להתחלת ההפקה המסחרית מ'תמר', הצפויה להתרחש ברבעון הראשון של 2013.

כיוון שהמאגרים 'לוויתן' ו'תמר' שניהם נמצאים בשליטת נובל אנרג'י והשותפות מדלק קבוצה - אבנר יהש ודלק קידוחים יהש - הן לא צפויות להיתקל בקשיים בהעברת החלטה זו. נציין, כי ב'לוויתן' מחזיקה גם רציו יהש וב'תמר' ישראמקו יהש.

מהן ההטבות של חוק ששינסקי?

במהלך הדיונים בכנסת על חוק ששינסקי, נציגי נובל אנרג'י וקבוצת דלק לקחו חלק פעיל במיוחד. הם התווכחו על כל סעיף אולם בסופו של דבר קיבלו על עצמם את רוע הגזירה. אך בדרך זו, של חיבור 'לוויתן' ל'תמר' עוד טרם סוף 2013 צפויות השותפות ליהנות מהטבות מס, כלומר להמתיק בצורה משמעותית את הגלולה.

תקנות ששינסקי מבוססות על הותרת שיעור תמלוגי המס על כנן (12.5%). בנוסף, הוחלט על היטל מס חדש, שנקבע על פי שיטת R פקטור, כלומר קביעת יחס בין ההכנסות הצבורות להוצאות הצבורות. כאשר ההכנסות עולות פי 1.5 על ההוצאות - נכנס תשלום ההיטל, שיעלה בהדרגה. ההיטל ינוע בין 20% ל-50% על רווחי היתר, כאשר מאגר שיפותח עד ינואר 2014 יזכה לתמריץ בדמות החלת המס על רווחי היתר רק מתשואה של 200% ומעלה.

הקלה נוספת לה זכאיות חברות אשר יפיקו גז לפני שנת 2014 הן פחת מואץ. בחוק נקבע כי אותן חברות יוכלו להפחית את הוצאותיהן על פני 10 שנים, במקום 15 שנים.

בדו"ח הסופי שלה עשתה וועדת ששינסקי את חישוב הרווח שרואה היזם ביחס למאגר 'תמר' בתרחישים שונים. ללא מסקנות הוועדה התשואה על הפרויקט עמדה על 21.2%. מסקנות הביניים הורידו את שיעור התשואה ל-16.5% ואילו בדו"ח הסופי שיעור התשואה עלה ל-17.9%. במידה ותמר תיכלל בתקופת המעבר - התשואה של היזמים מהפרויקט תעלה ל-18.8%. רוב הגז מ'לוויתן' מיועד לייצוא אך חלקו יגיע לצרכנים המקומיים

מאגר 'לוויתן' מיועד לייצוא וזאת בשל היקפו העצום. ועדת ששינסקי נגעה בעיקר במיסוי מכירת גז שיופק ויימכר בישראל וטענה ששוק הגז הטבעי הוא בעיקר שוק מקומי, זאת מאחר שמכירת הגז לחו"ל מצריכה הקמת תשתיות יקרות - הנחת צינורות לאורך מאות קילומטרים או הקמת מתקן ימי להנזלת הגז הטבעי (LNG) - מה שהופך אותו למוצר אחר.

איך כן התייחסה הוועדה לנושא הייצוא? היא החליטה שההיטל שישלמו החברות ייקבע ביחס למחיר המקומי של הגז בישראל ויהיה כפוף ל"מחירי העברה" אותם תקבע רשות המיסים. כלומר, ברשות יחייבו את החברות במס על רווחי היתר ביחס למחירי השוק בישראל כך שהחברות לא יכירו במחירי מכירה נמוכים מידי (ימכרו את הגז לעצמן או לצד קשור במחיר נמוך ממחיר השוק) ובכך יפיקו רווח "מנופח".

כדי להבין את משמעות הדבר נפריד את פיתוח השדה לשני גורמים - השקעות כלליות הקשורות לפיתוח המאגר והשקעות הקשורות למכירת הגז לחו"ל. בעוד החלק הראשון יהיה כפוף כולו לששינסקי, הוועדה קבעה כי החלק השני - העלות הכרוכה בהקמת מתקני יצוא, כמו צינור הולכה תת-ימי או הקמת מתקן LNG - לא יוכר לצורך חישוב ההיטל (למעט צינור הולכת גז ליצוא באורך צינור דומה לזה של צינור המונח לחופי ישראל). מצד שני הוועדה לא תיגבה היטל על רווחי היתר שירשמו חברות הגז ממכירת הגז לחו"ל. כלומר, ההיטל ימשיך להיגבות מהרווחים שמתבססים על מכירה תיאורטית של הגז המיוצא בשוק המקומי, זאת לפי מחירי העברה.

לכן, במידה ויצליחו השותפות ב'לוויתן' לחבר את המאגר ל'תמר' טרם ה-1 בינואר 2014 (שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק את ההטבות לפרויקט גם אם הוא איחר את המועד האחרון לתחילת ההפקה בכחצי שנה), כך שהפרויקט יחל להפיק גז, גם ההשקעות הכלליות בו (שלא לצורך ייצוא) ייהנו מהקלות בהיטל ומפחת מואץ יותר (10 שנים במקום 15) על ההשקעות.

מה צריכות השותפות ב'לוויתן' לעשות כדי שהפרויקט יחשב כמפיק גז? הוועדה קבעה שהפקת גז תיחשב מכירת גז טבעי בשווי של 250 מיליון שקל. סעיף זה נועד למנוע מצב שבו פרויקט יזרים כמות גז מינימלית לפני 2014 רק כדי ליהנות מהטבות המס אך לאור היקף החוזים האחרונים בשוק הגז ניתן לומר כי מדובר בחוזה בהיקף נמוך יחסית כך שלשותפות ב'לוויתן' לא אמורה להיות בעיה להשיג חוזה בסכום גבוה ממנו כדי שהפרויקט יזכה להטבות.

דבר נהוג בעולם

השותפות ב'לוויתן' לא ממציאות את הגלגל. בעולם נהוג לחבר בארות ברשיונות סמוכים למערכת אחת בכדי ליצור יציבות בזרימת הגז. כיוון שהפקת גז מצריכה לעיתים עבודות תחזוקה ועלולה להתמודד עם תקלות משביתות, חברות בעלות מאגרים סמוכים מחברות אותם בצינורות ובעזרת מערכות ממוחשבות מנתבים את אספקת הגז מהמאגרים כדי לשמור על הלחצים הרצויים ועל הזרמה סדירה.

למרות זאת, בחברות מבינים שבמידה ויבחרו בדרך זו הן צפויות להיתקל בביקורת ציבורית על כוונתן "לעקוף את ששינסקי".