הנגיד פישר לא ממהר: הותיר את שיעור הריבית לספטמבר ללא שינוי
בבנק ישראל ללא ממהרים. לאחר יומיים של דיונים בנוגע למדיניות המוניטארית, היום (ב') הודיע נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר על הותרת שיעור הריבית לחודש ספטמבר ללא שינוי, בהתאם לקונצנזוס הכלכלנים בשוק.
בבנק ישראל הסבירו כי למרות העלייה החדה במדד הדיור, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים הסתכמה ל-1.8% בלבד, מתחת למרכז תחום היעד של הבנק. כמו כן, העלאת שיעור הריבית באוגוסט וירידת מדד המחירים ביולי גררו ירידה בצפיות האינפלציוניות.
בהודעת הבנק נכתב כי "בחודש האחרון נרשמה ירידה בציפיות לאינפלציה הנמדדות משוק ההון ובאלה של החזאים, וממוצע הציפיות ל-12 החודשים הקרובים, נכנס לתחום היעד, והוא עומד על כ-2.8%". עוד ציינו בבנק כי "עדיין קיימת אי ודאות לגבי קצב הצמיחה בישראל, בעיקר על רקע אי הודאות הגבוהה במשק העולמי."
סיבה נוספת להותרת שיעור הריבית על כנו טמונה בעובדה כי "ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים המובילים נמצאות ברמות נמוכות מאוד ולאור הנתונים החלשים שהתפרסמו לאחרונה, צפויות להישאר נמוכות למשך זמן רב", כך נכתב בהודעת הריבית של הבנק.
לפני חודש פישר העלה במפתיע את הריבית במשק ב-0.25%, ל-1.75%, זאת במטרה להביא את הריבית הריאלית במשק למה שהוא מכנה רמה "נורמלית". עם זאת, הפעם העריכו רוב הכלכלנים העוקבים אחריו כי הנגיד ינצל את סביבת האינפלציה הנמוכה יחסית ויותיר את הריבית על כנה כאשר הוא מסתכל בעיקר על ההאטה בפעילות בכלכלה עולמית.
תגובות להחלטת הריבית
לדברי יהודה אלחדיף, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, "בנק ישראל הצטרף בחוכמה לבנקים המרכזיים ברחבי העולם , הנוקטים משנה זהירות ואינם קרובים להעלאת ריבית בתקופה זו, נוכח אי הודאות הגלובלית המתמשכת."
עו הוא הוסיף כי "העלאה נוספת של הריבית גם החודש היתה מגדילה את עלויות המימון של המגזר העסקי לכדי שני מליארד שקלים מתחילת השנה ומכבידה מאוד בעיקר על העסקים הקטנים והבינוניים."
אמיר כהנוביץ', כלכלן המאקרו של כלל פיננסים אמר בתגובה להחלטה כי "הותרת הריבית מאותת שבנק ישראל מהמר נגד השוק שמאמין באינפלציה. אפשר להגיד שהוא לוקח הימור גדול שכן אינפלציה קלה לשליטה רק שהיא קטנה". באשר להחלטת הריבית הבאה סבור כהנוביץ' כי "קיים סיכוי גבוה להעלאת שיעור הריבית באוקטובר לרמה של 2%."
רפי גוזלן, אסטרטג המאקרו של לידר שוקי, הון אמר כי "ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי היא במקומה. הבנק נשמע פסימי יותר לגבי הכלכלה העולמית כאשר היחלשות הכלכלה האמריקאית מטילה צל כבד על התפתחות היצוא הישראלי בשנה הקרובה."
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
