לידיעת מעריצי אלירז שדה: אתם קיימים אבל יש חריגה 'קלה' במספרים

כתבה אחת, יותר מ-1,500 תגובות, 'גרעין קשה' ועוד לא מעט מעריצים מסביב. חזרנו לכתבה שעלתה באייס ביום חמישי האחרון

גילוי נאות: אני לא צופה ב'האח הגדול' וכנראה גם לא אהיה מצופיה הקבועים של העונה הבאה. עניין של טעם, אין פה ביקורת. ראיתי אולי חצי תוכנית עם אלירז בערוץ 24. אני לא מכיר את אלירז אישית ו/או את מעריציו הרבים. אשתי טוענת שהוא חמוד. אני נוטה להסכים איתה, ולו בגלל העובדה שהיא מבינה ב"חמודים" יותר ממני. אבל זה לא אומר שאני מנותק מעם מעריצי אלירז, או מהעם בכלל.

כעיתונאי ועורך ב-17 השנים האחרונות אני מודע לכך שהתקשורת, לפחות בעיני עצמה, תמיד צודקת. ממרומי גילי אני גם יודע שצודקת או לא צודקת - זה תמיד עניין של 'עיני המתבונן'. לכן, לפני קבלת החלטה הרת גורל שכזו, אני תמיד בעד ניתוח הנתונים היבשים, הכי יבשים שאפשר למצוא.

תופעת הטוקבקים לאלירז גדולה, היא באמת משהו אחר. אז האם מדובר בקנוניה תוצרת משרד יח"צ לא כ"כ מתוחכם או פשוט באהבה טהורה שמאז ימי מייקל ג'קסון לא זכורה בפלנטה הזו? מייד נגיע למספרים.

קיצור הפרקים הקודמים

לאחר שבמערכת אייס שמו לב כי כל ידיעה בה מוזכר אלירז שדה זוכה לכמות תגובות גבוהה עשרות מונים מכתבות אחרות, ביצעו הכתבים אלכסנדר כץ ומשה בנימין בדיקה, וגילו כי אייס הוא לא כלי התקשורת היחיד בו זוכה אלירז לכמות מטורפת של תגובות.

חצי מיליון טוקבקים ליתר דיוק, בפחות מחצי שנה. אצל כתבי אייס, שמשופשפים כדבעי בתקשורת, שיווק ופרסום, נדלקה נורה אדומה. הכתבה שהופיעה כאן ביום חמישי האחרון כמובן לא קבעה נחרצות שאלירז ו/או אנשים מטעמו משתמשים בקידום חיצוני בטוקבקים, אלא הציגה שאלה לגיטימית והצביעה על תופעה.

כמות התגובות שהתקבלה לכתבה הייתה פנומנלית, למעלה מ-1,500 תגובות. רובן המוחלט הביעו הערצה/אהבה לאלירז, חלק גדול מהמגיבים תבעו את כבודם, באמרם שהם נעלבים מעצם הצגתם כעובדים למען אינטרס מסחרי זה או אחר. בינתיים, במערכת התקבלו גם מיילים שונים, כך למשל מסבתא נחמדה בת 66 שטענה בתוקף שלמדה כיצד להגיב באינטרנט רק בשביל אלירז, ואף הזמינה אותנו למפגש עם חבריה כדי להוכיח את ההערצה לאלירז גם בקרב הגיל השלישי.

במקביל, רוססה בקצפת מכוניתו של בכיר בקבוצת קו מנחה, עם הכתובת "אוהבים אותך אלירז". למכונית לא נגרם נזק שלא ניתן לתיקון עם מטלית לחה וקצת מים (תודה למעריצים על ההתחשבות), אבל הכתובת על הקיר הייתה ברורה: מדובר בהערצה בקנה מידה שהיא מעבר להבנתו של איש תקשורת, אולי זה עניין לסוציולוג.

מגיב אחד - 450 טוק בקים

הסקרנות הרגה אותי, ביקשתי מאנשי מחלקת הפיתוח בקו מנחה להתחקות אחר כתובות ה-IP של המגיבים. התוצאות הפתיעו: מגיב אחד, חרוץ במיוחד, היה אחראי ללא פחות מ-450 תגובות, כאשר הוא החל להגיב בשעת בוקר מאוד מוקדמת, וקינח ב"לילה טוב אלירז" בשעת לילה מאוחרת. מיותר לציין שבכל תגובה ותגובה הוא השתמש בכינוי שונה (עבודה לא פשוטה כשלעצמה). מגיב נוסף היה צנוע יותר עם 191 תגובות. רבים אחרים כתבו כמה עשרות תגובות והיתר - כתבו בודדות. לפי אנשי הפיתוח, מדובר בקבוצה של כמה עשרות עד מאה מעריצים שהם ה"גרעין הקשה", וכמה מאות נוספים מגיבים מזדמנים.

מסקנות הביניים מההרפתקה האלירזית של אייס הן כדלקמן: מצד אחד, יש לא מעט מגיבים שבאו קראו והגיבו מעומק ליבם. במילים אחרות - אין ספק שלאלירז יש עדת מעריצים לא קטנה. מצד שני, יש פה 2 מגיבים שאחראים על כמעט 650 תגובות!!!

האמת, אם מדובר היה בכתבה עם 700 תגובות, המסקנה הייתה פשוטה ועוקצנית. כיוון שמדובר ב-1,500 תגובות, הרי שיש פה עוד לא מעט תגובות שחלקן הגדול הוא של אנשים בשר ודם שבאמת אוהבים את הבחור הזה ורוצים להשמיע קולם.

האם אותו 'גרעין קשה' שמונה מספר מצומצם מאוד של אנשים ואחראי לכמות גדולה מאוד של תגובות ממומן ע"י משרד יח"צ שרוצה לקדם את אלירז? ככל הנראה לא מדובר במהלך מסחרי, אם כי נראה שהמגיבים מודעים היטב לחשיבות התקשורתית והשיווקית של התגובות באינטרנט.

בשורה התחתונה, חמישה ימים לאחר העלת הכתבה - ברור לי היום שיש פה חתיכת תופעה של הערצה, ואני אומר - בכיף. אבל, ברור לי גם שהתופעה הזו לא בדיוק באה לידי ביטוי בצורה מדוייקת במספר התגובות שמתקבלות, יש "קצת" חריגה כלפי מעלה ונזק זה בטח לא עושה לאלירז. בקיצור, יופי של תופעה, קחו את המספרים שלה בעירבון מוגבל.

לסיום - בנימה אישית

לסיום, עוד הערה אישית. חלק מהמגיבים סברו בציניות שאייס "משתמש" בשמו של אלירז כדי לקבל חשיפה ו/או תגובות. כמות התגובות שהגיעה לכתבה זו הפתיעה אותנו, גרמה לי, לעורך אתר אייס יוסי פינק ולעורכים התורנים באייס ובביזפורטל לעבוד שעות נוספות בשישי-שבת על מנת שהתגובות יעלו (התגובות באתר אינן עולות אוטומטית, אנו מסננים תגובות עם קללות, שפה נמוכה, חשש לדיבה וכיו"ב ומודים בכך). זוגתי שתחיה למשל, אולי אוהבת קצת פחות את אלירז כעת, אחרי שגרם לי לעבוד שעות נוספות בסופשבוע.

אתר אייס שהושק באחרונה מחדש, מנסה ומצליח להביא לבד מהכיסוי השוטף של תחומי הסיקור גם כתבות מעניינות, שיוצרות עניין בקרב קוראיו ומקבלות הד תקשורתי. זו הייתה גם הכוונה בכתבה על מטקבקי אלירז. אני סמוך ובטוח שאלירז יסתדר יפה מאוד עם או בלי אתר אייס. מאידך, גם אייס לא ממש נזקק לאלירז או למעריציו כדי לקבל רייטינג. למעשה, ממש לא נורא מבחינתנו אם הטור הזה יזכה "רק" ב-100 תגובות, ולא באלף ויותר. בדיוק כמו אלירז, גם אנחנו צנועים...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.