לידיעת מעריצי אלירז שדה: אתם קיימים אבל יש חריגה 'קלה' במספרים
גילוי נאות: אני לא צופה ב'האח הגדול' וכנראה גם לא אהיה מצופיה הקבועים של העונה הבאה. עניין של טעם, אין פה ביקורת. ראיתי אולי חצי תוכנית עם אלירז בערוץ 24. אני לא מכיר את אלירז אישית ו/או את מעריציו הרבים. אשתי טוענת שהוא חמוד. אני נוטה להסכים איתה, ולו בגלל העובדה שהיא מבינה ב"חמודים" יותר ממני. אבל זה לא אומר שאני מנותק מעם מעריצי אלירז, או מהעם בכלל.
כעיתונאי ועורך ב-17 השנים האחרונות אני מודע לכך שהתקשורת, לפחות בעיני עצמה, תמיד צודקת. ממרומי גילי אני גם יודע שצודקת או לא צודקת - זה תמיד עניין של 'עיני המתבונן'. לכן, לפני קבלת החלטה הרת גורל שכזו, אני תמיד בעד ניתוח הנתונים היבשים, הכי יבשים שאפשר למצוא.
תופעת הטוקבקים לאלירז גדולה, היא באמת משהו אחר. אז האם מדובר בקנוניה תוצרת משרד יח"צ לא כ"כ מתוחכם או פשוט באהבה טהורה שמאז ימי מייקל ג'קסון לא זכורה בפלנטה הזו? מייד נגיע למספרים.
קיצור הפרקים הקודמים
לאחר שבמערכת אייס שמו לב כי כל ידיעה בה מוזכר אלירז שדה זוכה לכמות תגובות גבוהה עשרות מונים מכתבות אחרות, ביצעו הכתבים אלכסנדר כץ ומשה בנימין בדיקה, וגילו כי אייס הוא לא כלי התקשורת היחיד בו זוכה אלירז לכמות מטורפת של תגובות.
חצי מיליון טוקבקים ליתר דיוק, בפחות מחצי שנה. אצל כתבי אייס, שמשופשפים כדבעי בתקשורת, שיווק ופרסום, נדלקה נורה אדומה. הכתבה שהופיעה כאן ביום חמישי האחרון כמובן לא קבעה נחרצות שאלירז ו/או אנשים מטעמו משתמשים בקידום חיצוני בטוקבקים, אלא הציגה שאלה לגיטימית והצביעה על תופעה.
כמות התגובות שהתקבלה לכתבה הייתה פנומנלית, למעלה מ-1,500 תגובות. רובן המוחלט הביעו הערצה/אהבה לאלירז, חלק גדול מהמגיבים תבעו את כבודם, באמרם שהם נעלבים מעצם הצגתם כעובדים למען אינטרס מסחרי זה או אחר. בינתיים, במערכת התקבלו גם מיילים שונים, כך למשל מסבתא נחמדה בת 66 שטענה בתוקף שלמדה כיצד להגיב באינטרנט רק בשביל אלירז, ואף הזמינה אותנו למפגש עם חבריה כדי להוכיח את ההערצה לאלירז גם בקרב הגיל השלישי.
במקביל, רוססה בקצפת מכוניתו של בכיר בקבוצת קו מנחה, עם הכתובת "אוהבים אותך אלירז". למכונית לא נגרם נזק שלא ניתן לתיקון עם מטלית לחה וקצת מים (תודה למעריצים על ההתחשבות), אבל הכתובת על הקיר הייתה ברורה: מדובר בהערצה בקנה מידה שהיא מעבר להבנתו של איש תקשורת, אולי זה עניין לסוציולוג.
מגיב אחד - 450 טוק בקים
הסקרנות הרגה אותי, ביקשתי מאנשי מחלקת הפיתוח בקו מנחה להתחקות אחר כתובות ה-IP של המגיבים. התוצאות הפתיעו: מגיב אחד, חרוץ במיוחד, היה אחראי ללא פחות מ-450 תגובות, כאשר הוא החל להגיב בשעת בוקר מאוד מוקדמת, וקינח ב"לילה טוב אלירז" בשעת לילה מאוחרת. מיותר לציין שבכל תגובה ותגובה הוא השתמש בכינוי שונה (עבודה לא פשוטה כשלעצמה). מגיב נוסף היה צנוע יותר עם 191 תגובות. רבים אחרים כתבו כמה עשרות תגובות והיתר - כתבו בודדות. לפי אנשי הפיתוח, מדובר בקבוצה של כמה עשרות עד מאה מעריצים שהם ה"גרעין הקשה", וכמה מאות נוספים מגיבים מזדמנים.
מסקנות הביניים מההרפתקה האלירזית של אייס הן כדלקמן: מצד אחד, יש לא מעט מגיבים שבאו קראו והגיבו מעומק ליבם. במילים אחרות - אין ספק שלאלירז יש עדת מעריצים לא קטנה. מצד שני, יש פה 2 מגיבים שאחראים על כמעט 650 תגובות!!!
האמת, אם מדובר היה בכתבה עם 700 תגובות, המסקנה הייתה פשוטה ועוקצנית. כיוון שמדובר ב-1,500 תגובות, הרי שיש פה עוד לא מעט תגובות שחלקן הגדול הוא של אנשים בשר ודם שבאמת אוהבים את הבחור הזה ורוצים להשמיע קולם.
האם אותו 'גרעין קשה' שמונה מספר מצומצם מאוד של אנשים ואחראי לכמות גדולה מאוד של תגובות ממומן ע"י משרד יח"צ שרוצה לקדם את אלירז? ככל הנראה לא מדובר במהלך מסחרי, אם כי נראה שהמגיבים מודעים היטב לחשיבות התקשורתית והשיווקית של התגובות באינטרנט.
בשורה התחתונה, חמישה ימים לאחר העלת הכתבה - ברור לי היום שיש פה חתיכת תופעה של הערצה, ואני אומר - בכיף. אבל, ברור לי גם שהתופעה הזו לא בדיוק באה לידי ביטוי בצורה מדוייקת במספר התגובות שמתקבלות, יש "קצת" חריגה כלפי מעלה ונזק זה בטח לא עושה לאלירז. בקיצור, יופי של תופעה, קחו את המספרים שלה בעירבון מוגבל.
לסיום - בנימה אישית
לסיום, עוד הערה אישית. חלק מהמגיבים סברו בציניות שאייס "משתמש" בשמו של אלירז כדי לקבל חשיפה ו/או תגובות. כמות התגובות שהגיעה לכתבה זו הפתיעה אותנו, גרמה לי, לעורך אתר אייס יוסי פינק ולעורכים התורנים באייס ובביזפורטל לעבוד שעות נוספות בשישי-שבת על מנת שהתגובות יעלו (התגובות באתר אינן עולות אוטומטית, אנו מסננים תגובות עם קללות, שפה נמוכה, חשש לדיבה וכיו"ב ומודים בכך). זוגתי שתחיה למשל, אולי אוהבת קצת פחות את אלירז כעת, אחרי שגרם לי לעבוד שעות נוספות בסופשבוע.
אתר אייס שהושק באחרונה מחדש, מנסה ומצליח להביא לבד מהכיסוי השוטף של תחומי הסיקור גם כתבות מעניינות, שיוצרות עניין בקרב קוראיו ומקבלות הד תקשורתי. זו הייתה גם הכוונה בכתבה על מטקבקי אלירז. אני סמוך ובטוח שאלירז יסתדר יפה מאוד עם או בלי אתר אייס. מאידך, גם אייס לא ממש נזקק לאלירז או למעריציו כדי לקבל רייטינג. למעשה, ממש לא נורא מבחינתנו אם הטור הזה יזכה "רק" ב-100 תגובות, ולא באלף ויותר. בדיוק כמו אלירז, גם אנחנו צנועים...
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
הידע הפיננסי, שבעבר היה נחלתם של בעלי מקצועות הצווארון הלבן, הפך לדמוקרטי וזמין. פודקאסטים, קבוצות פייסבוק ייעודיות ואושיות רשת בתחום הפיננסים מספקים הדרכה בגובה העיניים, המותאמת לדור ה-Z.
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד לדימוי של בני נוער חסרי דאגות, דור החיילים הנוכחי מפגין בגרות פיננסית מפתיעה ואחריות כלכלית. רבים מהם מבינים ששוק הדיור בישראל מאתגר ויוקר המחיה גבוה באופן כללי, והם מחפשים כל דרך לצבור הון ראשוני שיאפשר להם לקנות דירה או לפתוח עסק לאחר השחרור. השילוב בין שירות משמעותי לבין בניית עתיד כלכלי אינו סותר מבחינתם, אלא משלים.
