קבוצת חנן מור מקבלת עירוי מזומנים: קרן המנוף KCPS תשקיע 120 מיליון שקל בחברה
קבוצת חנן מור חתמה על מזכר הבנות עם קרן המנוף KCPS במסגרתה תשקיע הקרן כ-120 מיליון שקל בקבוצה. KCPS מנוף המנוהלת ע"י גבי לב, צבי פורמן, שי אילון, הדי בן-סירא וצפי ריכטר-הדר, היא אחת משלושת קרנות המנוף שהוקמו ביוזמת משרד האוצר כחלק מחבילת הצעדים שהפעילה הממשלה על מנת להתמודד עם המשבר בשווקים.
במסגרת העסקה, תעמיד KCPS מסגרת אשראי של עד 120 מיליון שקל לקבוצת חנן מור, שתשמש את הקבוצה למחזור חוב קיים ובעיקר לביצוע השקעות חדשות בפרויקטים של בניה למגורים ברחבי הארץ.
בעת השלמת העסקה תקבל קבוצת חנן מור כ-40 מיליון שקל, ויהיה באפשרותה למשוך 40 מיליון שקל נוספים עד מרץ 2011.
מסגרת האשראי שתעמיד KCPS תהיה לתקופה של 5 שנים, כאשר לקבוצת חנן מור תהיה אופציה להאריך את משך חיי ההלוואה עד למרץ 2016. הריבית על האשראי שתעמיד KCPS תעמוד על 8%, כאשר הקרן תהיה זכאית להשתתפות ברווחים על בסיס הצלחת הפרויקטים שתקים קבוצת חנן מור במימון כספי הקרן. בנוסף, תקבל הקרן אופציה להשקעה של עד 10 מיליון שקל במניות קבוצת חנן מור הנסחרות בבורסה, לפי שווי חברה של כ-100 מיליון שקל . את העסקה ליוו ארנה קפיטל באמצעות גלי ליברמן וישיר בית השקעות חיתום באמצעות ורד פורת.
שי אילון, שותף מנהל בקרן KCPS מנוף, ציין "אנו מאמינים בבעלים, במנהלים ובמודל העסקי של החברה, ושמחים לבצע את ההשקעה הראשונה של הקרן בקבוצת חנן מור אחזקות. ההשקעה מתאימה למדיניות ההשקעות של הקרן ותשמש הן למיחזור חוב והן למימון צמיחה של החברה. להערכתינו התשואה הצפויה תואמת את הסיכון אשר ממוזער באמצעות השקעת חוב, המלווה בבטוחות מתגלגלות שנשענות על ההון העצמי של החברה הצפוי לגדול משמעותית בשנתיים הקרובות".
קרנות המנוף מחויבות להשקיע בחברות אשר עיקר פעילותן בישראל. הן הוקמו בשותפות של המדינה וגופים מוסדיים באופן שכספי המדינה ימונפו על ידי הגופים המוסדיים.
קבוצת הנדל"ן חנן מור הינה יזמית נדל"ן הפועלת כחברה ציבורית. הקבוצה מובילה כיום את תחום הבנייה הסביבתית ועיצוב חווית המגורים המתקדמת בישראל. הוקמה בשנת 2004 ופועלת בתחומי הנדל"ן למגורים, מסחר ומשרדים. הקבוצה מתמחה באיתור ורכישת קרקעות באזורי ביקוש בהם קיימות הזדמנויות עסקיות, תוך זיהוי מוקדם של תהליכים ומגמות עתידיים. כיום, מצויה הקבוצה בתהליכי ייזום והקמה של מאות יחידות דיור בישראל ובחו"ל.

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת
המסחר.
במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ'
אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי
על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".
בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".
על מערכת הבנקאות אמר
סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה
שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.