קשת ורשת נגד הרשות השנייה: כללי מיקוד הרגולציה - כבר משנת
קשת ורשת הגישו היום (שני) עתירה לבג"צ בטענה כי ?כללי מיקוד הרגולציה? שקבעה מועצת הרשות השנייה חייבים לחול כבר משנת 2008, כפי שהתחייבה בפניהן. את העתירה הגישו עוה"ד רון גזית, בנימין רוטנברג ואמיר ונג בשם שתי הזכייניות במשותף. זו הפעם הראשונה בתקופת הזיכיון החדש שזכייניות ערוץ 2 מגישות עתירה משותפת.
בכללי מיקוד הרגולציה החזירה המועצה לזכייניות חלק משיקול הדעת בחלוקה הפנימית של השקעה בתוכניות סוגה עילית בין דרמה, תעודה, סרטי תעודה מיוחדים ותוכניות מיוחדות (לדוגמה ?ארץ נהדרת? ו?קצרים?), וזאת בלי להקטין את ההשקעה הכוללת בסוגה העילית.
לפני אותו ?מיקוד?, כללים של המועצה הכתיבו לזכייניות בדיוק כמה יושקע בדרמה, כמה בסרטי תעודה מיוחדים וכמה בתוכניות תעודה.
הדיון בכללי מיקוד הרגולציה החל ברשות כבר בשנת 2007 אך הסתיים רק בתחילת שנת 2009. לפי הזכייניות, בכירי ראשי הרשות השנייה המליצו בכל זאת שביצועי הזכייניות בשנת 2008 ייבדקו כבר לפי הכללים החדשים, ויאפשרו גמישות בתמהיל ההשקעה בסוגה עילית.
בעתירה מצוטטת חוות הדעת המקצועית של בכירי הרשות: "במידה והדבר ניתן בהיבט המשפטי, יהיה זה נכון ליישם את חלק מהשינויים שיוחלט לגביהם לגבי כל שנת 2008, ועד לנקודת הבדיקה הבאה המוגדרת במכרז ערוץ 2".
להמלצה זו היו מספר סיבות: הדו"ח המקצועי הזכיר שהרשות התחייבה במכרז לבדוק את הכללים הישנים כבר ב-2008 וברור גם שכל הסיבות למיקוד הרגולציה היו נכונות כבר בשנת 2008. בחוות הדעת המקצועית, הרשות גם מכירה בכך שהכללים הישנים קודם למיקוד הגבילו את היוצרים והזכייניות ללא הצדקה, ומראש היה מקום לקבוע כללים אחרים.
מול ההמלצה המקצועית עמדה חוות דעת משפטית שהוכנה עבור היועץ המשפטי של הרשות, עו"ד דורון אבני, ובה נקבע כי המועצה אינה מוסמכת כלל לקבוע בשנת 2009 תוקף רטרואקטיבי לשנת 2008 לכללי מיקוד הרגולציה.
העתירה שהגישו רשת וקשת מציגה לכן רק מחלוקת משפטית, כאשר בכירי הרשות מצדדים דווקא בזכייניות. בעתירה נטען שחוות הדעת המשפטית שקבעה שהמועצה אינה מוסמכת לקבוע תוקף רטרואקטיבי לכללים, היתה שגויה לחלוטין.
השאלה האמיתית, לפי העתירה, לא היתה האם מותרת חקיקה רטרואקטיבית, אלא האם מוצדק והגיוני לבחון את ביצועי הזכייניות בשנת 2008 על בסיס כללים שהרשות מכירה בכך שהיו שגויים ולא מעודכנים מבחינה מקצועית.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
