דירה במנהטן ב-400 א' ד': דני פישמן ושותפיו מארגנים קבוצות רכישה בעיר
חברת פארק ריבר, שותפות חדשה בין חברת הנדל"ן גאיה של דני פישמן ואמיר ירושלמי לקבוצת רוט שפורן, שפרשה מסוכנות התיווך פרודנשיאל דאגלאס אלימן, תארגן קבוצות רוכשים אמריקאים וזרים לפרויקטי מגורים בעיר ניו יורק.
השותפות, אשר בסיסה בניו יורק, מנוהלת על ידי מיקי רוט' (Mickey Roth) ולני שפורן (Lenny Sporn), שניהלו את קבוצת רוט'-שפורן בפרודנשיאל דאגלאס אלימן - סוכנות התיווך הגדולה במנהטן - ופרשו לצורך הקמת השותפות עם גאיה נדל"ן. פארק ריבר מעסיקה 10 עובדים ומקימה בימים אלו סניפים נוספים בעולם שישרתו גם משקיעים זרים. פארק ריבר תתמקד בשלב ראשון במנהטן, אך בכוונתה לעבור בתקופה הקרובה לערים נוספות.
עוד הודיעה החברה כי פארק ריבר פתחה משרד בישראל, בניהולה של לי יחיא, אשר עבדה מספר שנים בניו יורק בקבוצת רוט'-שפורן. החברה פועלת להקמת סניפים במדינות נוספות.
לגאיה נדל"ן זרוע ניהול נכסים בשם ויז'ן (VISION), המספקת שירותי ניהול לנכסים. נכון להיום, מנהלת ויז'ן כ-1000 דירות במנהטן וניו ג'רסי עבור משקיעים אמריקאים וזרים.
במסגרת פעילותה עד כה, השלימה פארק ריבר עסקה ראשונה בפרויקט יוקרה ברחוב 58 מערב, בסמוך לכיכר קולומבוס, סנטרל פארק. "הרוכשים קיבלו את הדירות בתחילת נובמבר במחירים המשקפים ירידה של כ-40% ממחיר השיא והנחה של כ-20% ממחיר השוק הנוכחי", נמסר מהחברה.
בימים אלה משלימה פארק ריבר עסקה נוספת, בבניין בסמוך לוול סטריט, במחיר "המשקף ירידה של כ-50% ממחיר השיא בבניין והנחה של כ-30% על מחיר השוק הנוכחי", נמסר מהחברה. הפרויקט כולל מועדון כושר וספא, מסעדה, מרתף יינות, ומרכז עסקים. מחירי הדירות בפרויקט נעים בין 400 אלף דולר לכ-660 אלף דולר. בנוסף, לבניין פטור ממיסים ל- 9 שנים.
גאיה נדל"ן הינה חברת השקעות נדל"ן אמריקאית אשר הוקמה בתחילת 2009 על ידי דני פישמן, מבעלי תמיר-פישמן ושות', קן וולי ואמיר ירושלמי. גאיה, הממוקמת במנהטן, מתמקדת ברכישה ותפעול של נכסי נדל"ן מניבים למגורים בארה"ב עם מיקוד בחוף המזרחי.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.