גאידמק בראיון לעיתון רוסי: "נותרתי ללא נכסים, פרשתי מעולם העסקים"

איש העסקים שעזב את ישראל בדצמבר 2008: "אני מתגעגע לפאריס. בחודשים האחרונים מכרתי את שארית נכסי ברוסיה ואני מתכוון לטפל בבעיותי הבריאותיות והמשפטיות בשנים הקרובות"

איש העסקים ארקדי גאידמק, שנמצא ברוסיה מאז חודש דצמבר 2008 לאחר שעזב את ישראל, העניק היום ראיון ראשון מזה זמן רב. את הראיון העניק גאידמק, שנידון בצרפת לפני מספר שבועות ל-6 שנות מאסר עקב מעורבתו בעסקאות נשק עם אנגולה, לעיתון הרוסי "ודומסטי".

בנוגע לפעילות שלו באנגולה אמר גאידמק כי "אני לבד הצעתי למשרד האוצר הרוסי לתווך בעניין החזרת החוב של אנגולה. הם היו חייבים להחזיר 16% מחוב של 5.5 מיליארד דולר ואני תרמתי לכך שהם החזירו 30%, שזה 1.5 מיליארד דולר. את השאר הם יכלו להחזיר בתוך 25 שנה ואני פעלתי לזה שהם יתחייבו להחזיר בתוך 20 שנה".

"בנובמבר 1996 נחתם ההסכם והם החזירו 1.5 מיליארד דולר. אני לא התעסקתי בכלל עם הנשק אלא רק עם עסקאות נפט. פייר פלקון היה מתעסק עם הנשק".

בנוגע לתקופה שלו בישראל אמר גאידמק כי הוא עשה טעות שהגיע לארץ בשנת 2000 לישראל במקום לצאת ישירות לרוסיה. "בהתחלה לא עשיתי כלום בישראל. בכלל, כל הסיפור הזה בצרפת הוא פוליטי, וכבר בתחילת שהייתי בישראל החלו הצרפתים להפעיל לחץ והתפרסמו כל מיני ידיעות בעיתונים שפגעו בתדמית שלי".

"בדקתי עם דני יתום, ראש המוסד לשעבר, אפשרות לשיתוף פעולה בתחום התעשייתי אבל זה לא הסתדר בסופו של דבר. היו לי עסקים עם לבייב, עזרתי לו לסדר את עסקי היהלומים באנגולה והוא הפך להיות אחד מאנשי העסקים הגדולים שם. זה היה ב-1999. היו לי 15% מחברת אפריקה אבל הייתי חייב למכור את זה בגלל סיבוכים משפטיים".

"מכרתי את כל הנכסים והחברות"

גאידמק אמר עוד כי התכוון להישאר בישראל תקופה קצרה ולחזור לרוסיה, אך תקופה זו התארכה מסיבות שונות. הוא הודה כי הפעולות השונות שעשה בישראל, כמו רכישת בית"ר ובית החולים ביקור חולים, וכן הקמת המחנה בניצנים בתקופת מלחמת לבנון השניה, נעשו לצורך שיפור תדמיתו הציבורית.

בתשובה לשאלה נוספת כתב העיתון, אמר איש העסקים כי עזב את ישראל בעיקר בגלל מצבו הבריאותי וסיבות נוספות. "נותרתי ללא כל נכסים. בשנים הקרובות אין בכוונתי לעסוק בעסקים בכלל, אלא להקדיש את הזמן לטיפול בבעיות הבריאות ובסוגיות המשפטיות. אין לי כל עסקים ברוסיה, הייתי מוכרח למכור את הכל. את הפרוייקטים הכי מוצלחים שלי בתחום המדיה מכרתי לולדימיר ליסון לפני כחודשיים. את החברה בתחום הכימיקלים מכרתי לגזפרום. אז נותרתי ללא כל עסקים".

בתשובה לשאלה למה הוא לא פונה לקבל אזרחות רוסית אמר גאידמק כי "יש לי אזרחויות של ישראל, צרפת, אנגולה וקנדה. אין לי בעיה לקבל אזרחות רוסית, אני מכבד מאוד את רוסיה אבל אין לי כוונה לקבל אזרחות רוסית. אני רוצה להסביר לצרפת שהצדק איתי ושכל החיפושים אחרי זה רק עניין פוליטי. אני מתגעגע לצרפת ובעיקר לפאריס".

נציין כי כחלק מפסק הדין שקבע בית המשפט הצרפתי קיבל שר הפנים לשעבר, שארל פסקווה, שלוש שנות מאסר וקנס של מיליון אירו. שותפו של גאידמק, פייר פלקון, נידון לשש שנות מאסר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


ריבית
צילום: ISTOCK

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית

הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים. 

נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.


ריביות ממוצעות על עו"ש בחובה

הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות 

מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל. 

ריביות על ההלוואות למשקי הבית בישראל

אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים". 

סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.