גאידמק בראיון לעיתון רוסי: "נותרתי ללא נכסים, פרשתי מעולם העסקים"

איש העסקים שעזב את ישראל בדצמבר 2008: "אני מתגעגע לפאריס. בחודשים האחרונים מכרתי את שארית נכסי ברוסיה ואני מתכוון לטפל בבעיותי הבריאותיות והמשפטיות בשנים הקרובות"

איש העסקים ארקדי גאידמק, שנמצא ברוסיה מאז חודש דצמבר 2008 לאחר שעזב את ישראל, העניק היום ראיון ראשון מזה זמן רב. את הראיון העניק גאידמק, שנידון בצרפת לפני מספר שבועות ל-6 שנות מאסר עקב מעורבתו בעסקאות נשק עם אנגולה, לעיתון הרוסי "ודומסטי".

בנוגע לפעילות שלו באנגולה אמר גאידמק כי "אני לבד הצעתי למשרד האוצר הרוסי לתווך בעניין החזרת החוב של אנגולה. הם היו חייבים להחזיר 16% מחוב של 5.5 מיליארד דולר ואני תרמתי לכך שהם החזירו 30%, שזה 1.5 מיליארד דולר. את השאר הם יכלו להחזיר בתוך 25 שנה ואני פעלתי לזה שהם יתחייבו להחזיר בתוך 20 שנה".

"בנובמבר 1996 נחתם ההסכם והם החזירו 1.5 מיליארד דולר. אני לא התעסקתי בכלל עם הנשק אלא רק עם עסקאות נפט. פייר פלקון היה מתעסק עם הנשק".

בנוגע לתקופה שלו בישראל אמר גאידמק כי הוא עשה טעות שהגיע לארץ בשנת 2000 לישראל במקום לצאת ישירות לרוסיה. "בהתחלה לא עשיתי כלום בישראל. בכלל, כל הסיפור הזה בצרפת הוא פוליטי, וכבר בתחילת שהייתי בישראל החלו הצרפתים להפעיל לחץ והתפרסמו כל מיני ידיעות בעיתונים שפגעו בתדמית שלי".

"בדקתי עם דני יתום, ראש המוסד לשעבר, אפשרות לשיתוף פעולה בתחום התעשייתי אבל זה לא הסתדר בסופו של דבר. היו לי עסקים עם לבייב, עזרתי לו לסדר את עסקי היהלומים באנגולה והוא הפך להיות אחד מאנשי העסקים הגדולים שם. זה היה ב-1999. היו לי 15% מחברת אפריקה אבל הייתי חייב למכור את זה בגלל סיבוכים משפטיים".

"מכרתי את כל הנכסים והחברות"

גאידמק אמר עוד כי התכוון להישאר בישראל תקופה קצרה ולחזור לרוסיה, אך תקופה זו התארכה מסיבות שונות. הוא הודה כי הפעולות השונות שעשה בישראל, כמו רכישת בית"ר ובית החולים ביקור חולים, וכן הקמת המחנה בניצנים בתקופת מלחמת לבנון השניה, נעשו לצורך שיפור תדמיתו הציבורית.

בתשובה לשאלה נוספת כתב העיתון, אמר איש העסקים כי עזב את ישראל בעיקר בגלל מצבו הבריאותי וסיבות נוספות. "נותרתי ללא כל נכסים. בשנים הקרובות אין בכוונתי לעסוק בעסקים בכלל, אלא להקדיש את הזמן לטיפול בבעיות הבריאות ובסוגיות המשפטיות. אין לי כל עסקים ברוסיה, הייתי מוכרח למכור את הכל. את הפרוייקטים הכי מוצלחים שלי בתחום המדיה מכרתי לולדימיר ליסון לפני כחודשיים. את החברה בתחום הכימיקלים מכרתי לגזפרום. אז נותרתי ללא כל עסקים".

בתשובה לשאלה למה הוא לא פונה לקבל אזרחות רוסית אמר גאידמק כי "יש לי אזרחויות של ישראל, צרפת, אנגולה וקנדה. אין לי בעיה לקבל אזרחות רוסית, אני מכבד מאוד את רוסיה אבל אין לי כוונה לקבל אזרחות רוסית. אני רוצה להסביר לצרפת שהצדק איתי ושכל החיפושים אחרי זה רק עניין פוליטי. אני מתגעגע לצרפת ובעיקר לפאריס".

נציין כי כחלק מפסק הדין שקבע בית המשפט הצרפתי קיבל שר הפנים לשעבר, שארל פסקווה, שלוש שנות מאסר וקנס של מיליון אירו. שותפו של גאידמק, פייר פלקון, נידון לשש שנות מאסר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.