רובי ריבלין מימש את איומיו: מגיש כתב תביעת דיבה נגד חדשות 2
יו"ר הכנסת, רובי ריבלין החליט לממש את איומו נגד חדשות 2 ולהגיש תביעת דיבה בסך 100 אלף שקל בגין כתבה מגמתית נגדו, לטענתו. זאת בנוסף לדרישה להתנצלות.
ריבלין הגיש את התביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לאחר שבחדשות 2 סירבו לדרישתו לפרסם התנצלות על כתבה ששודרה ב - 16.10 ב'אולפן שישי' ועסקה בנסיעות היו"ר לחו"ל עם רעייתו בקדנציה הקודמת (2003-2005). בכתבה נטען כאילו פעל ריבלין בניגוד לעמדת היועמ"ש לכנסת, שמצאה כביכול פסול בצירוף בת-הזוג.
כתבת 'אולפן שישי' יפעת גליק הסתמכה בכתבתה על חוות דעת של היועצת המשפטית של הכנסת נורית אלשטיין שניתנה ב-2006, לאחר תום הקדנציה המדוברת של ריבלין, בעקבות פניית יו"ר הכנסת דאז דליה איציק, כי הכנסת מנועה מלממן נסיעת בן/בת זוג של היו"ר. עם זאת לא פרסמה את אלשטיין את חווה"ד ברבים, כפי שהדגיש חשב הכנסת.
במכתבו של החשב מיום ה-15 באוקטובר, שהועבר לחדשות 2 לפני הפרסום: "הריני להבהיר כי אין ולא הייתה בידי, אף לא בידיעתי, כל חוות דעת של היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד נורית אלשטיין, או מי מעובדי הלשכה המשפטית, בדבר איסור מימון נסיעת רעית יו"ר הכנסת הנלווית ליו"ר בנסיעותיו הרשמיות לחו"ל. לפיכך המשכנו לפעול בהתאם לנוהל הקיים מזה שנים כמפורט במכתבי הנ"ל".
כמו כן, לפי סעיף שבע של מסמך זכויות יו"ר הכנסת, "הוצאות נסיעה והוצאות המלון של היו"ר ורעייתו במסגרת שליחות- ימומנו במלואן על ידי הכנסת".
"בהינף יד הפך התובע ממי שמזוהה כלוחם בשחיתות, לאחד הנבחרים המושחתים שבהנהגת המדינה", טוען בא-כוחו של ריבלין, עו"ד אלי זהר, בכתב התביעה.
"האמור בכתבה אין בו אמת, ופורסם על אף שהנתבעים ידעו היטב כי אין בו ממש, שכן הובהר והוסבר להם עובר לפרסום הכתבה, כי התובע פעל כדין, על פי הנחיית חשב הכנסת, הנסמכת על החלטות ועדות הכנסת, וכי מעולם לא הוצגה בפניו או בפני כל גורם מוסמך אחר חוות דעת של היועצת המשפטית של הכנסת בה נטען היפוכם של דברים, חוות דעת אשר כלל אינה קיימת." זאת ועוד: ריבלין טוען למגמתיות ולהעדר תום לב בפרסום, שכן אם היה רצון להביא למינהל תקין היה מקום לתת תמונה מלאה על ושבי ראש הכנסת לדורותיהם, ולא כך נעשה.
כתב התביעה הוגש נגד חברת חדשות 2, המנכ"ל אבי וייס, עורך אולפן ששי גולן יוכפז והכתבת יפעת גליק.
בין היתר ציין ריבלין כי בניגוד לתיאור שלפיו התכנסה ישיבה בכנסת בעקבות התחקיר ובה נאמר, כביכול, כי חל איסור על טיסת הרעייה - האמת הפוכה: באותה ישיבה נאמר כי לא ניתנה מעולם חוות דעת כזו. כמו כן, הוא קובל על כי הוצג כנהנתן ומושחת בכך שהכתבה הציגה צילומים ממחלקה ראשונה, בעוד שהוא ורעייתו מעולם לא נסעו במחלקה ראשונה בנסיעה בתפקיד.
על פי הדרישה, בהתנצלות ייאמר בין היתר כי בניגוד לנטען בכתבה, לא קיימת כל חוות דעת כתובה של היועצת המשפטית של הכנסת בענין זה, וגם אם ניתנה הנחיה בעל פה, הרי ניתנה ב - 2006, לאחר תום הקדנציה נשוא הכתבה. "יו"ר הכנסת פעל ופועל על פי הנחיות חשב הכנסת משנת 2003, אשר נסמכות על החלטות ועדות הכנסת, ואשר בהן נקבע באופן מפורש כי הוצאות הנסיעה של רעייתו יו"ר הכנסת ימומנו במלואן על ידי הכנסת. גם קודמיו של מר ריבלין בתפקיד פעלו על פי הנחיות אלה, שהינן ההנחיות המחייבות".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
