הבנקים חולבים אותנו? המועצה הישראלית לצרכנות פותחת במאבק חקיקתי לביטול עמלות העו"ש

ח"כ דנון, יו"ר ועדת המשנה לשירותי בנקאות אמר, כי "המצב שנוצר מעיד על כך שהרפורמה לא השיגה את המטרה של הגברת התחרות בין הבנקים". 70% מהציבור חושב שיש לבטל את חיוב העמלות בארץ על ידי חקיקה ולא להמתין שתנאי השוק יביאו לכך
מאיה זיסר |

המועצה הישראלית לצרכנות פתחה היום (ב') במאבק ציבורי לקידום חקיקה שתבטל את עמלות העובר ושב בבנקים. להצעת החוק שהונחה על שולחן הכנסת ביוזמת המועצה לצרכנות הצטרפו עד כה חברי הכנסת דני דנון ח"כ כרמל שאמה, ח"כ איתן כבל, ח"כ נחמן שי, ח"כ פאינה קירשנבאום, ח"כ אילן גילאון, ח"כ אורי אריאל.

במסיבת העיתונאים היום השתתפו מנכ"ל המועצה, עו"ד אהוד פלג, יו"ר ועדת המשנה לשירותי בנקאות, ח"כ דני דנון ,עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים וכיום מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי ופרופ' (אמריטוס) לכלכלה, דוד לבהרי מהאוניברסיטה העברית.

רק אתמול (א') פרסם בנק ישראל את עיקרי הנתונים שאסף ומהם עולה כי מתחילת הרפורמה בעמלות הבנקים חלה ירידה ממוצעת של 10%-21% במחירי העמלות על שירותי חשבון עובר ושב בסיסיים. בנוסף, מחירי העמלות על שירותי חשבון עובר ושב בסיסיים לקבוצות חלשות באוכלוסיה הוזלו בכ-49%".

מיותר לציין כי במועצה לצרכנות לא מקבלים את הנתונים וטוענים כי המפקח על הבנקים מפרסם רק את נתוני השורה התחתונה מבלי לתת הסברים. מנכ"ל המועצה, אהוד פלג טוען כי, "לכל הדעות הרפורמה לא הצליחה להגביר את התחרות בין הבנקים", לדבריו, "המפקח לא מסכים לפרסם את החשיבוים שהובילו לידי הנתונים שפורסמו ומכליל בחישוב נתונים נוספים שביניהם, ככל הנראה, חשבונות תמורה, וחשבונות של עסקים זהירים וזה מה שיוצר את הפער. לא יכול להיות שהם יבואו עם מספרים של השורה התחתונה מבלי לתת הסברים, הרי אין סודיות מסחרית על נתוני כלל הבנקים, עד כה המפקח מסרב לחשוף את התחשיבים".

מסקר טלפוני שערכה חברת גיאוקרטוגרפיה בימים אלה עבור המועצה לצרכנות עולה כי, 70% מהציבור חושב שיש לבטל את חיוב העמלות בארץ על ידי חקיקה ולא להמתין שתנאי השוק יביאו לכך שהבנקים בארץ יוותרו מרצונם על גביית עמלות בחשבון העו"ש.

על פי המועצה, המהלך לביטול עמלות העו"ש זוכה כבר עכשיו לתמיכה ציבורית נרחבת. עד היום נאספו ונשלחו למפקח על הבנקים למעלה מ-700 אלף מכתבים למפקח על הבנקים התומכים במאבק של המועצה לצרכנות לביטול עמלות העו"ש בחקיקה.

הנפגעים העיקריים מעמלות העו"ש הם דווקא משקי הבית, המשלמים יותר עמלות ושיעורי ריבית גבוהים יותר מהמגזר העסקי את כאשר סיכון האשראי שהם מהווים לבנק הוא הקטן ביותר ונמוך משמעותית מזה של המגזר העסקי.

הכנסות הבנקים בגין עמלות עמדו על 12.3 מיליארדי שקלים בשנת 2008. חלקם של משקי הבית בלבד בעמלות העו"ש העיקריות עומד על 900 מיליון שקל בשנה. בהשוואה למדינות המערביות מצביעה על מגמה שהחלה בתחילת שנות ה-90 לביטול עמלות העו"ש כתוצאה מתחרות בין הבנקים.

בארץ, תחרות שכזו כמעט אינה קיימת ואף איננה צפויה בעתיד הנראה לעין דו"ח הממונה על ההגבלים העסקיים מאפריל 2009 אשר חשף את קיומם של הסדרים כובלים בין הבנקים, במסגרתם העבירו הבנקים בינם לבין עצמם מידע שסייע להם במדיניות 'יישור הקו' של העמלות הניתנות ללקוחות. אי לכך, הדרך היחידה לבטל את עמלות העו"ש בישראל היא בחקיקה", טוענים במועצה.

יו"ר ועדת המשנה לשירותי בנקאות, ח"כ דנון: "המצב שנוצר מעיד על כך שהרפורמה לא השיגה את המטרה"

מנכ"ל המועצה, אהוד פלג, הדגיש את הסיבות לביטול העמלות ואמר כי הסיבה הראשונה הינה המובנת מאליה, " הבנקים מרוויחים עלינו הרבה כסף כבר מעצם העובדה שאנו מחזיקים חשבון בנק אצלם. הכסף הנזיל בחשבונות העו"ש המגיע לסכומים של מיליארדים של שקלים בשנה, מה שמאפשר לבנקים להרוויח מהשקעות והלוואות, ובמקרה של חשבונות הנמצאים ביתרת חובה, הלקוח נאלץ באופן מיידי לשלם ריביות גבוהות".

לדבריו, "הבנקים נהנים כאן משני העולמות" מיותר לציין, כי "הבנקים אף אינם מתגמלים את הלקוחות בגין יתרת הזכות שבחשבון העו"ש שלהם או בגין הרווחים בהם זכו. רווחים אלה לא מונעים מהבנקים להרוויח על חשבוננו גם פעם שנייה וזאת על ידי גבייה לא מוצדקת של עמלות בגין פעולות עו"ש".

הסיבה השנייה שציין פלג, "ביטול עמלות העו"ש יביא לפיזור מסך העשן ויחשוף בפני ציבור הלקוחות את תמונת האמת על ריביות הבנקים. הורדת 'רעשי הרקע' שיוצרות עמלות העו"ש, תאפשר לציבור הלקוחות לבחון את הבנקים עפ"י מדדים פשוטים וברורים, ותגביר את השקיפות ותייצר את התנאים לעידודה של תחרות."

בחוות הדעת של עו"ד דרור שטרום המתייחסת לעיוות במבנה המחיר של העמלות המשולמות לבנקים על ידי משקי הבית, מציין שטרום: "העיוות הקיים במבנה מחיר העמלות הבנקאיות לא נפתר על ידי שלל הוועדות, המוסדות והגורמים שעסקו בו עד היום. כולם, איתרו את הבעיה, שעל עצם קיומה קיימת הסכמה רחבה, ניתחוה וכתבו עליה, מי בצורה חריפה יותר ומי פחות.

שטרום הדגיש כי, "החולשה נתגלתה תמיד ב'שלב הפתרון'. עד עצם היום הזה לא ניתן כל פתרון יסודי לבעיה, הפותר אותה מן היסוד. כל הפתרונות שהוצעו ואומצו השלימו עם הבעיה וניסו לעדנה או לצמצמה, לרוב ללא תועלת מהותית לציבור (לעתים אף בנזק). הנטל הכולל של העמלות - שהוא מיותר ביסודו - לא ירד, ואין הוא צפוי להיעלם".

שטרום הציג במהלך מסיבת העיתונאים את הפתרון שלו למצב ואמר כי "הפתרון המתבקש לדעתי הוא להורות על ביטול העמלות הבנקאיות החלות על חשבון עו"ש ולאסור על גביית עמלות כאלה מתוך הבנה ברורה כי הבנקים הם מתווכים פיננסיים ואת המחיר בעד עלויותיהם הם גובים וימשיכו לגבות במוקד הפעילות הבנקאית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.