הבנקים חולבים אותנו? המועצה הישראלית לצרכנות פותחת במאבק חקיקתי לביטול עמלות העו"ש

ח"כ דנון, יו"ר ועדת המשנה לשירותי בנקאות אמר, כי "המצב שנוצר מעיד על כך שהרפורמה לא השיגה את המטרה של הגברת התחרות בין הבנקים". 70% מהציבור חושב שיש לבטל את חיוב העמלות בארץ על ידי חקיקה ולא להמתין שתנאי השוק יביאו לכך
מאיה זיסר |

המועצה הישראלית לצרכנות פתחה היום (ב') במאבק ציבורי לקידום חקיקה שתבטל את עמלות העובר ושב בבנקים. להצעת החוק שהונחה על שולחן הכנסת ביוזמת המועצה לצרכנות הצטרפו עד כה חברי הכנסת דני דנון ח"כ כרמל שאמה, ח"כ איתן כבל, ח"כ נחמן שי, ח"כ פאינה קירשנבאום, ח"כ אילן גילאון, ח"כ אורי אריאל.

במסיבת העיתונאים היום השתתפו מנכ"ל המועצה, עו"ד אהוד פלג, יו"ר ועדת המשנה לשירותי בנקאות, ח"כ דני דנון ,עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים וכיום מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי ופרופ' (אמריטוס) לכלכלה, דוד לבהרי מהאוניברסיטה העברית.

רק אתמול (א') פרסם בנק ישראל את עיקרי הנתונים שאסף ומהם עולה כי מתחילת הרפורמה בעמלות הבנקים חלה ירידה ממוצעת של 10%-21% במחירי העמלות על שירותי חשבון עובר ושב בסיסיים. בנוסף, מחירי העמלות על שירותי חשבון עובר ושב בסיסיים לקבוצות חלשות באוכלוסיה הוזלו בכ-49%".

מיותר לציין כי במועצה לצרכנות לא מקבלים את הנתונים וטוענים כי המפקח על הבנקים מפרסם רק את נתוני השורה התחתונה מבלי לתת הסברים. מנכ"ל המועצה, אהוד פלג טוען כי, "לכל הדעות הרפורמה לא הצליחה להגביר את התחרות בין הבנקים", לדבריו, "המפקח לא מסכים לפרסם את החשיבוים שהובילו לידי הנתונים שפורסמו ומכליל בחישוב נתונים נוספים שביניהם, ככל הנראה, חשבונות תמורה, וחשבונות של עסקים זהירים וזה מה שיוצר את הפער. לא יכול להיות שהם יבואו עם מספרים של השורה התחתונה מבלי לתת הסברים, הרי אין סודיות מסחרית על נתוני כלל הבנקים, עד כה המפקח מסרב לחשוף את התחשיבים".

מסקר טלפוני שערכה חברת גיאוקרטוגרפיה בימים אלה עבור המועצה לצרכנות עולה כי, 70% מהציבור חושב שיש לבטל את חיוב העמלות בארץ על ידי חקיקה ולא להמתין שתנאי השוק יביאו לכך שהבנקים בארץ יוותרו מרצונם על גביית עמלות בחשבון העו"ש.

על פי המועצה, המהלך לביטול עמלות העו"ש זוכה כבר עכשיו לתמיכה ציבורית נרחבת. עד היום נאספו ונשלחו למפקח על הבנקים למעלה מ-700 אלף מכתבים למפקח על הבנקים התומכים במאבק של המועצה לצרכנות לביטול עמלות העו"ש בחקיקה.

הנפגעים העיקריים מעמלות העו"ש הם דווקא משקי הבית, המשלמים יותר עמלות ושיעורי ריבית גבוהים יותר מהמגזר העסקי את כאשר סיכון האשראי שהם מהווים לבנק הוא הקטן ביותר ונמוך משמעותית מזה של המגזר העסקי.

הכנסות הבנקים בגין עמלות עמדו על 12.3 מיליארדי שקלים בשנת 2008. חלקם של משקי הבית בלבד בעמלות העו"ש העיקריות עומד על 900 מיליון שקל בשנה. בהשוואה למדינות המערביות מצביעה על מגמה שהחלה בתחילת שנות ה-90 לביטול עמלות העו"ש כתוצאה מתחרות בין הבנקים.

בארץ, תחרות שכזו כמעט אינה קיימת ואף איננה צפויה בעתיד הנראה לעין דו"ח הממונה על ההגבלים העסקיים מאפריל 2009 אשר חשף את קיומם של הסדרים כובלים בין הבנקים, במסגרתם העבירו הבנקים בינם לבין עצמם מידע שסייע להם במדיניות 'יישור הקו' של העמלות הניתנות ללקוחות. אי לכך, הדרך היחידה לבטל את עמלות העו"ש בישראל היא בחקיקה", טוענים במועצה.

יו"ר ועדת המשנה לשירותי בנקאות, ח"כ דנון: "המצב שנוצר מעיד על כך שהרפורמה לא השיגה את המטרה"

מנכ"ל המועצה, אהוד פלג, הדגיש את הסיבות לביטול העמלות ואמר כי הסיבה הראשונה הינה המובנת מאליה, " הבנקים מרוויחים עלינו הרבה כסף כבר מעצם העובדה שאנו מחזיקים חשבון בנק אצלם. הכסף הנזיל בחשבונות העו"ש המגיע לסכומים של מיליארדים של שקלים בשנה, מה שמאפשר לבנקים להרוויח מהשקעות והלוואות, ובמקרה של חשבונות הנמצאים ביתרת חובה, הלקוח נאלץ באופן מיידי לשלם ריביות גבוהות".

לדבריו, "הבנקים נהנים כאן משני העולמות" מיותר לציין, כי "הבנקים אף אינם מתגמלים את הלקוחות בגין יתרת הזכות שבחשבון העו"ש שלהם או בגין הרווחים בהם זכו. רווחים אלה לא מונעים מהבנקים להרוויח על חשבוננו גם פעם שנייה וזאת על ידי גבייה לא מוצדקת של עמלות בגין פעולות עו"ש".

הסיבה השנייה שציין פלג, "ביטול עמלות העו"ש יביא לפיזור מסך העשן ויחשוף בפני ציבור הלקוחות את תמונת האמת על ריביות הבנקים. הורדת 'רעשי הרקע' שיוצרות עמלות העו"ש, תאפשר לציבור הלקוחות לבחון את הבנקים עפ"י מדדים פשוטים וברורים, ותגביר את השקיפות ותייצר את התנאים לעידודה של תחרות."

בחוות הדעת של עו"ד דרור שטרום המתייחסת לעיוות במבנה המחיר של העמלות המשולמות לבנקים על ידי משקי הבית, מציין שטרום: "העיוות הקיים במבנה מחיר העמלות הבנקאיות לא נפתר על ידי שלל הוועדות, המוסדות והגורמים שעסקו בו עד היום. כולם, איתרו את הבעיה, שעל עצם קיומה קיימת הסכמה רחבה, ניתחוה וכתבו עליה, מי בצורה חריפה יותר ומי פחות.

שטרום הדגיש כי, "החולשה נתגלתה תמיד ב'שלב הפתרון'. עד עצם היום הזה לא ניתן כל פתרון יסודי לבעיה, הפותר אותה מן היסוד. כל הפתרונות שהוצעו ואומצו השלימו עם הבעיה וניסו לעדנה או לצמצמה, לרוב ללא תועלת מהותית לציבור (לעתים אף בנזק). הנטל הכולל של העמלות - שהוא מיותר ביסודו - לא ירד, ואין הוא צפוי להיעלם".

שטרום הציג במהלך מסיבת העיתונאים את הפתרון שלו למצב ואמר כי "הפתרון המתבקש לדעתי הוא להורות על ביטול העמלות הבנקאיות החלות על חשבון עו"ש ולאסור על גביית עמלות כאלה מתוך הבנה ברורה כי הבנקים הם מתווכים פיננסיים ואת המחיר בעד עלויותיהם הם גובים וימשיכו לגבות במוקד הפעילות הבנקאית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.