ענקית הדשנים K+S מאכזבת: הרווח כמעט נמחק לחלוטין, תחזית זהירה לשנת 2010
חברת האשלג הגרמנית K+S הפגינה זהירות בדבר הביקוש לדשנים במהלך השנה הבאה מאשר מתחרותיה, זאת לאחר שדיווחה היום (ה') על תוצאותיה לרבעון, שהיו גרועות מאשר התחזיות המוקדמות והציגו כמעט מחיקה מוחלטת בשורה התחתונה.
"צריך להקשיב ל-K+S"
ספקית האשלג הרביעית בגודלה בעולם אמרה הבוקר כי הביקוש העולמי לאשלג צפוי לעלות ל-45 מיליון טון בשנת 2010 מ-30 מיליון, הצפי לשנה הזו. הערכה זו נמוכה מאלו של מתחרותיה, כמו זו של חברת פוטאש הקנדית, החוזה ביקוש ל-50 מיליון טון אשלג במהלך השנה הבאה.
בתגובה לדוחות החברה, גלעד אלפר מאקסלנס נשואה טוען כי צריך להקשיב ל-K+S, זאת מאחר והיא "הייתה חברת האשלג היחידה שאמרה לפני כחצי שנה שלא צפויה התאוששות בשנת 2009".
צניחה של מעל ל-99% ברווח ברבעון
בתוך כך, החברה דיווחה היום כי הרווח התפעולי, ללא פרטים מיוחדים, צלל ל-9.4 מיליון אירו (14.08 מיליון דולר), בהשוואה ל-502 מיליון אירו בתקופה המקבילה בשנה שעברה. תוצאות אלו היו נמוכות בהשוואה לקונצנזוס האנליסטים לפי רויטרס, שהיה ל-18 מיליון אירו וגם לפי סקר שערך בלומברג, שהציג צפי לרווח של 11.9 מיליון אירו.
הרווח הנקי של החברה הסתכם ב-3.7 מיליון אירו, צלילה של מעל ל-99% בהשוואה ל-333.5 מיליון אירו ברבעון השלישי של שנת 2008. עוד, החברה דיווחה על הפסד מתואם של 2.1 מיליון אירו, לעומת רווח נקי מתואם של 358.1 מיליון אירו בשנה שעברה.
"דוחות הרבעון השלישי היו חלשים כצפוי, לפחות בתחום האשלג", אמר אלפר. לפי הדוחות, לא צפוי שיפור במצבה גם ברבעון הרביעי.
ב-2010: לא מוזכרת אפשרות לעלייה במחיר האשלג
בנוגע לשנה הבאה מציין אלפר כי "K+S צופה התאוששות בכמויות המכירה כתוצאה מחתימה על הסכם עם סין והמלאים הנמוכים בשאר העולם. תחזית החברה היא לכמויות של 45 מיליון טון". אלפר אף מזכיר כי יכולת הייצור של הענף גבוהה בהרבה.
בעניין מחירו של האשלג, "החברה מודה כי היא אינה מסוגלת להעריך מה יהיה המחיר בשנת 2010", טוען אלפר. "אפשר להסיק שלפחות לדעתה של K+S הסיכוי לירידה במחיר הוא שווה לסיכוי שהמחיר יישאר בעינו", מוסיף. "החברה אפילו לא מזכירה את האפשרות לעלייה במחיר".
לאור הדוחות, כותב אלפר כי "להערכתנו מחיר המניה הנוכחי של כי"ל לא משאיר מקום רב לאפסייד". מחיר היעד שמעניקים באסלנס לכי"ל עומד על 45 שקל.
עומר הנדסה (תשקיף חברה)עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר
למרות שחיקה ברווחיות התפעולית, גירעון בהון החוזר ומכירת מניות של הבעלים, התמחור נראה על פניו נוח - שווי לפני ההנפקה של 1.1 מיליארד ורווח מייצג של כ-85 מיליון - מכפיל רווח של כ-13
חברת עומר הנדסה, נערכת ל-IPO בבורסה המקומית. החברה היא קבלן ויזם ומסתבר שהיא גדולה יחסית, למרות שהנוכחות התקשורתית שלה נמוכה. היא צפויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בנדל"ן השנה. ההנפקה כוללת גיוס של כ-300 מיליון שקל לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד שקל (אחרי הכסף), כאשר כ-120 מיליון שקל יזרמו לכיסם של בעלי השליטה באמצעות הצעת מכר. יתרת הסכום, כ-180 מיליון שקל, תשמש את החברה למימון פרויקטים חדשים והרחבת פעילותה. זה אקזיט משמעותי לבעלי השליטה ולרוב זה תמרור אזהרה. הנפקות זה מצב של א-סימטריה במידע. המוכרים- מנפיקים יודעים הרבה יותר מהקונים.
הבעיה שהקונים - גופים מוסדיים, עמוסים במזומנים ואין להם מה לעשות בכסף. הם מחפשים השקעות חדשות ומקדמים את שוק ההנפקות. עומר, היא שחקנית בשוק התשתיות והייזום ועל פניו מונפקת בתמחור סביר. הדוח רווח והפסד שלה אומנם מציג שחיקה ברווחיות אך הצבר גדל והרווחיות עדיין טובה. הרווח המייצג 85-90 מיליון שקל בשנה ושווי של 1.1 מיליארד שקל (לפני הכסף) מבטא מכפיל רווח סביר של 13.
אם החברה תמשיך לממש את הצבר ולצמוח, ובמקביל הרווחים יעלו, זו יכולה להיות השקעה שמתאימה למוסדיים ולמשקיעים בכלל, אבל צריך לזכור ששוק הקבלנות והיזמות חלש עכשיו, שלחברה יש גירעון בהון החוזר, אם כי זה לא נורא כאשר אתה יודע לקבל מקורות של מזומנים או כאשר ההון החוזר השלילי במאזן (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות) הן לאורך זמן שליליים, כלומר מתגלגלים במאזן ואין צורך לשלם באמת את ההתחייבויות השוטפות.
חלק גדול מאוד מהקבלנים וחברות התשתיות נמצאות במצב כזה, הוא לא בהכרח מעיד על קשיים או בעיות פיננסיות. בכל מקרה, עומר הוקמה ב-1997 על ידי עומר רוזנבלט, שמשמש כיום כיו"ר. בעלי השליטה כוללים גם את ברוך חדד וזאב סלנט, המכהנים כמנכ"לים משותפים ומחזיקים יחד בכ-82% מהמניות, בחלוקה שווה ביניהם. ארבעה עובדים בכירים מחזיקים ביתרת המניות.
עומר הנדסה מתמקדת בביצוע מיזמי בנייה בתחומי התעשייה, המלונאות, המסחר והמגורים, לצד ייזום נדל"ן למגורים והשקעה. מאז הקמתה, ביצעה החברה למעלה מ-170 פרויקטים בהיקף של כ-2.4 מיליון מ"ר, כולל מבנים מורכבים כמו מגדל ART של הפניקס בבני ברק, מגדלי בסר ברמת גן, קניון רמות בירושלים, בסר סיטי בפתח תקווה ומגדל צ'מפיון בבני ברק.
