הצלחה לחברת קמהדע בהנפקת הזכויות: קופת החברה גדלה בעוד 35 מיליון שקל
חברת הביומד קמהדע ממשיכה להגדיל את קופת המזומנים שלה. הבוקר (ג') דיווחה החברה על הצלחה בהנפקת הזכויות שביצעה לפני כשבועיים, בעקבותיה גייסה החברה עוד כ-35 מיליון שקל.
ניירות הערך הוצעו כך שעבור כל 13 מניות יהיה בעל 20 מניות של החברה זכאי לרכוש מניה אחת נוספת במחיר של 20 שקל ולקבל כתב אופציה (סדרה 3) אחד ללא תמורה. עד למועד האחרון לניצול הזכויות, שחל ביום ראשון, 8 בנובמבר , התקבלו בידי החברה הודעות ניצול של כ- 99.8% מכלל יחידות הזכות שהוצעו.
בהנפקת הזכויות השתתפו בעלי המניות הגדולים בחברה, ראלף האן (19.52%) וליאון רקנאטי (10.78%).
נציין כי מניית קמהדע "תקועה" כבר מספר חודשים בטווח מסחר שבין 24 ל-32 שקל למניה. אתמול סגרה המניה על מחיר של 25.70 שקל, המשקף לחברה שווי של כ-585 מיליון שקל.
לפני הנפקת הזכויות גייסה קמהדע 95.6 מיליון שקל בהנפקת אג"ח להמרה, ולאחר מכן העבירה כ-20 מיליון דולר לקרן הרקולס. מדובר בפרעון כולל של יתרת ההלוואה שנתקבלה מהרקולס בחודש ינואר 2008. הסכום זה כולל את יתרת קרן ההלוואה, הריבית שהצטברה בגינה, עמלת פרעון מוקדם והוצאות אחרות.
האג"ח שהנפיקה קמהדע הוא בריבית משתנה, השווה לריבית האג"ח הממשלתית בתוספת מרווח קבוע של 6.1% לאג"ח, משך חיים ממוצע של 4.3 שנים ומחיר המרה של 35 שקל למניה למשך 3 השנים הראשונות. לאחר 3 השנים הראשונות יעודכן מחיר ההמרה ב-10% למחיר של 38.5 שקל.
נזכיר כי לפני כשבועיים קיבלה החברה מרשות הבריאות הלאומית של ברזיל (ANVISA) אישור לשיווק תרופת ה-AAT בעירוי של החברה, לטיפול בחולים מחוסר גנטי בחלבון אלפא 1 אנטיטריפסין הגורם למחלת ריאות קשה, (אמפיזמה או נפחת תורשתית). הנהלת החברה צופה כי כבר בשנה הבאה תרשום מכירות של יותר ממיליון דולר כתוצאה משיווק התרופה.
אישור רשות הבריאות הלאומית של ברזיל הגיע בהמשך לביקורת שנערכה במפעל החברה בבית קמה ובחינת תיק הרישום של החברה. בכך השלימה החברה את הערכותיה להתחלת מכירות התרופה בברזיל, באמצעות מפיץ מקומי.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
