ועדת הכלכלה של הכנסת דנה בדקות אלה בהתייקרות הדירות בישראל - השלכות ודרכי התמודדות. בישיבה משתתף אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון.

ח"כ אופיר אקוניס מהליכוד, יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת, אמר בפתיחת הדיון היום (יום ב') כי "כיום נדרשות 105 משכורות לרכישת דירה בישראל. מחירה הממוצע של דירה עומד על 849 אלף שקלים. הבעיה הולכת ומחמירה. אין להרים ידיים ולומר 'השוק יעשה את שלו'".

הועדה דנה בדקות אלה בדרכים להוזיל את מחירי הדירות. ח"כ אלי אפללו ממפלגת קדימה אמר בדיון שהרבה קרקעות נמצאות בידי האפוטרופוס הכללי. "זה כמעט בלתי אפשרי לזוגות צעירים לקנות דירות", אמר אפללו.

העלייה העיקרית במחירי הדירות היתה בשנים 2008-2009, אמרו אקוניס ואפללו. "כל הכלכלה התכווצה, והנדל"ן זינק לו למימדי הונג-קונג. ואני אומר הונג-קונג כי אפילו במנהטן זה כבר לא ככה", אמר אקוניס.

נשיא התאחדות הקבלנים, ניסים בובליל, אמר בדיון כי הדבר החשוב ביותר הוא הגדלת היצע הקרקעות. "אנחנו זרוע הביצוע. כשנקראנו לדגל בתקופת העלייה הגדולה, בנינו גם 100 אלף יחידות דיור בשנה", אמר בובליל. "מחיר דירה בישראל יכול להיות 400 אלף שקל - אנחנו יכולים לבנות דירה באיכות טובה במחיר כזה. הקבלנים לא רוצים לגבות מיליונים".

לדברי בובליל, "רוב ראשי הרשויות לא רוצים דירות קטנות וזולות. הם רוצים תושבים עם רמה סוציו-אקונומית גבוהה".

בובליל הציע בדיון פטור ממס רכישה על הקרקע לקבלנים שיחלו לשווק דירות תוך 3 שנים מזמן רכישת הקרקע.

ירון ביבי, מנהל מינהל מקרקעי ישראל, אמר בדיון הסוער הבוקר, כי השנה ישווקי בסך הכל קרקעות לבניית 20 אלף יחידות דיור במכרזים בכל הארץ, לעומת ממוצע שנתי של 15 אלף עד 17 אלף יחידות דיור, לדבריו. "זה לא מספיק. צריך 30 אלף עד 35 אלף יחידות דיור בשנה".

לדבריו, למעלה משליש מהדירות נבנות על קרקעות פרטיות, ולא קרקעות מינהל מקרקעי ישראל. אנחנו משווקים בבת אחת כ-10 אלפים יחידות דיור. "אנחנו נשווק בצורה אגרסיבית כדי לשדר לשוק שיש דירות". ביבי אמר כי "לבקשת ראש הממשלה, למעלה מ-30 אלף יחידות דיור ישווקו במהלך שנת 2010".

לדברי ביבי, המינהל הוריד את מחירי המינימום של המכרזים. "הקבלן לא מעניין אותו מחיר הקרקע, אלא בכמה ימכור את הדירה בסופו של דבר", אמר ביבי. "התפקיד שלנו הוא להוציא יותר מכרזים".

אפללו אמר לביבי כי "30 אלף יחידות דיור זה לא מספיק" וכי הוא דורש 50 אלף יחידות דיור. שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, הסביר שלא ניתן לשווק קרקעות שאינן מתוכננות.

ח"כ עמיר פרץ ממפלגת העבודה אמר בדיון כי הוא מטיל ספק בשיטה של הגברת ההיצע בצורה מלאכותית. "אם פתאום מישהו שלקח משכנתא של מיליון שקלים והנכס שלו יהיה שווה 900 אלף שקל, הוא יהיה חייב יותר על המשכנתא ממה שהבית שלו שווה".

לדבריו, ראשי העיר רוצים לקבוע את תמהיל האוכלוסיה שלהם. "הזוגות הצעירים לא יבואו לאזורי מצוקה", אמר פרץ. "צריך לקבוע תמהיל של גודל דירות לכל עיר, תמהיל שייקבע על ידי ועדות התכנון, ביחס להרכב האוכלוסיה וגודל הדירות באזורים השונים". כמו כן, צריך להכיר במשכנתא כהוצאה מוכרת למס, אמר פרץ.

סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שרון גמבשו, אמר כי אין בועת נדל"ן בארץ, אך כי ייתכן שנוצרו בועות מקומיות בתל אביב. תופעת המשקיעים מעלה את מחירי הדיור ומפחיתה למעשה את ההיצע, אומר גמבשו. "בטווח המיידי, עם שיווק יותר דירות, תהייה בלימה של עליית מחירי הדירות", אמר גמבשו.

שמאי אסיף, מנהל מינהל התכנון, אמר בדיון כי ישנן למעלה מ-200 אלף יחידות דיור מתוכננות ברחבי הארץ. "תפקידו של המינהל לשווק אותן", אמר אסיף. "אנחנו מייצרים 40 אלף יחידות דיור בשנה - הבעייה איננה בתכנון בשלב זה". אסיף אמר שתהליכי הרישוי יקוצרו ב-6 חודשים לכ-3 חודשים במסגרת רפורמה ברישוי, שתובא בפני הכנסת בקרוב.

לדברי אסיף, יש 56 אלף יחידות דיור מתוכננות במרכז הארץ, כמחצית מהן בידי המדינה. כמו כן יש 41 אלף יחידות דיור מתוכננות בתל אביב, רובן קרקעות פרטיות.

רחל הולנדר, ראש האגף למידע וניתוח כלכלי במשרד השיכון, אמרה שרק 69% ממשקי הבית בישראל גרים בדירות בבעלותם, וכי הביקוש לשכירות הולך וגובר.

את הישיבה סיכם שר השיכון, אריאל אטיאס, שהתייחס לדברים שנאמרו על ידי חברי הכנסת ונציגי הגופים השונים (לדברי השר).

בישיבה משתתפים נציגי משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר, משרד הפנים, מינהל מקרקעי ישראל, בנק ישראל, איגוד הבנקים, הבנקים למשכנתאות, נציגי הבנקים, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל, ההתאחדות הארצית של בוני ומפתחי ישראל, מרכז השלטון המקומי, הטכניון, ארגוני סיוע לדיירים, לשכת שמאי המקרקעין, מלד"ן - שיווק ארגון המתווכים, אוניברסיטת תל-אביב, המרכז לפלורליזם יהודי, האגודה לזכויות האזרח, שונות, וארגון ההורים הארצי.

למחירון דירות "זזים"