התקדמות בתשתיות לקליטת הגז הטבעי: יבחנו שתי חלופות לקליטת גז מקידוחי תמר ודלית

החלופה שתבחר בסופו של דבר אמורה לפעול במקביל ובנוסף למתקן קבלה הפועל באשדוד
קובי ישעיהו |

התקדמות נרשמה אתמול מצידה של המדינה, בכיוון של פיתוח והנחת התשתיות הנחוצות לקליטת הגז הטבעי שהתגלה בשדות "תמר" ו"חגית" מול חופי חיפה וחדרה.

המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בראשות מנכ"ל משרד הפנים, רו"ח גבריאל מימון, החליטה בישיבתה אתמול (ג') מספר החלטות בדבר מערכת הקליטה וההולכה של הגז הטבעי. המועצה אימצה את המלצת ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) מהשבוע שעבר, בדבר המשך בחינת שתי חלופות למיקום מתקן הקבלה לקליטת גז טבעי מקידוחי תמר ודלית - דור צפון (בצמוד לכביש הגישה למושב דור) ודור מרכז (בצמוד למעין צבי).

שתי החלופות ייבחנו לעומק במהלך התכנון, לרבות במסגרת תסקיר השפעה על הסביבה, טרם קבלת החלטה סופית.

במועצה אומרים כי החלופה שתבחר בסופו של דבר אמורה לפעול במקביל ובנוסף למתקן קבלה הפועל באשדוד. המועצה הארצית הורתה לבחון, במסגרת תהליך התכנון, גם חלופה הכוללת את קליטת הגז באשדוד בלבד, ללא מתקן קליטה בצפון הארץ.

עוד החליטה המועצה הארצית להעביר לאישור הממשלה תכנית לחיבור אזור התעשיה הדרומי של קריית גת למערכת הגז הטבעי. התוואי המתוכנן הוא באורך של כ- 5 ק"מ. נכון להיום, מתוכנן רק מפעל סוגת להסב עצמו לשימוש בגז טבעי, אך המערכת ההולכה המתוכננת תאפשר גם חיבור מפעלים נוספים באזור התעשייה למערכת הגז הטבעי.

בנוסף, המועצה הארצית החליטה להעביר להשגות הציבור ולהערות הועדות המחוזיות, לתקופה של 60 יום, תכנית לחיבור מפעלי הפוספט באורון ובצין למערכת הגז הטבעי. התוואי המתוכנן הוא באורך של כ- 30 ק"מ, בצמוד לדרך קיימת.

חשיבות התכנית בכך שהיא תאפשר למפעלים, הפועלים היום במזוט, להסב עצמם לפעולה בגז טבעי, ובכך היא צפויה להיטיב באופן משמעותי את איכות האוויר באזור.

נציין כי מנכ"ל חברת נובל אנרג'י, צ'רלס דיווידסון, הביע לאחרונה את בטחונו כי הנחת התשתיות בקידוחי תמר ודלית תתבצע עד ל-2012 ובמהלך שנה זו יוכלו השותפות בקידוחים (מלבד נובל שותפות ישראמקו, דלק קידוחים ואבנר) לספק לחברת החשמל ולצרכנים נוספים את הגז הטבעי שהתגלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.