תביעה על סך 28 מ' ש': רוכשי דירות בפרוייקט של בלוטרייך בטורונטו תובעים על הטעייה ורשלנות
קבוצה של 33 רוכשי דירות בפרוייקט של היזם גיל בלוטרייך בטורונטו תובעים ממנו 28 מיליון שקלים בטענה להטעייה ורשלנות.
החברות הציבוריות הכשרת הישוב ומישורים נתבעות, כמי שעמדו מאחורי מימון הפרויקטים. לטענת התובעים, בלוטרייך שיווק את הפרויקטים היוקרתיים כדירות להשקעה לצורך השכרה, אלא שלאחר שנחתמה העסקה הוא שינה את יעוד הדירות לבתי מלון מבלי לשאול אותם כלל ובכך גם לירידת ערכן.
קבוצה של 33 רוכשי דירות בקנדה הגישו הבוקר לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה על סך 28 מיליון שקלים נגד גיל בלוטרייך, יזם ומנהל קבוצת סקייליין, ונגד החברה עצמה ונגד החברות הציבוריות הכשרת הישוב ומישורים. לטענתם, בלוטרייך שכנע אותם להשקיע מיליונים בפרויקט דירות יוקרתי בטורונטו קנדה, אולם לאחר שנחתמה העסקה שינה, לכאורה, את יעוד הבניינים מדירות לבתי מלון מבלי ליידע אותם כלל, והפר בכך את ההסכם עמם, לכאורה.
באמצעות עו"ד ארנון גרפי, טוענים התובעים כי מעולם לא התכוונו להשקיע כסף ביחידות דיור בבתי מלון וכי בלוטרייך הציג להם מצג שווא, לכאורה, לפיו הדירות שירכשו מיועדות להשקעה למגורים בבניין הפנטייג'ס ובניין הקוסמופוליטן שבטורונטו. לטענתם, בלוטרייך סיפר להם טרם החתימה על ההסכם, כי הדירות מיועדות להשכרה לאנשי עסקים ולמנהלים, השוהים בטורונטו לרגל עיסוקיהם.
התובעים טוענים כי בלוטרייך סיפר כי השוק בקנדה גואה וכי ההגירה החיובית לטורונטו מגדילה את הביקוש בעיר לדירות להשכרה. כמו כן, הוצגו החברות הציבוריות "מישורים" ו"הכשרת היישוב" כמי שעומדות מאחורי הפרויקטים הנ"ל, מגבות אותם כחברות האם של אשכול החברות שיקים וינהל את הפרויקטים הנ"ל.
התובעים טוענים, כי לאחר שהרוכשים חתמו על הסכמים לצורך רכישת הדירות, וכן על הסכמי ניהול לצורך השכרתה על ידי חברות הניהול, החלה להתברר תמונה שונה לחלוטין מהמצגים שהוצגו להם. כך למשל, הנתבעים שינו את יעוד הבניינים מדירות לבתי מלון, מבלי ליידע את הרוכשים או לקבל את הסכמתם, ואף שכרו את שירותיה של חברת ניהול חיצונית המתמחה בניהול מאות בתי מלון.
עוד התברר לתובעים, כי הפיכת הבניינים לבתי מלון גרמה לכך שקשה מאוד למכור את הדירות בשוק החופשי, ובכל מקרה לא ניתן לקבל הצעה ריאלית למכירת הדירות שרכשו לפי מחירי השוק החופשי, בשל מעמדן כחלק ממאגר חדרים בבית מלון.
"שינוי היעוד מדירות מגורים לבתי מלון מהווה הפרת יסודית של ההסכם שנחתם עם בלוטרייך", נמסר מהתביעה, שטוענת כי שוק הדירות להשכרה בטורונטו, כפי שהוצג להם, הוא רחוק מלהיות יציב ואיתן, זאת למרות שהנתבעים ידעו על כך חמש שנים טרם נחתם ההסכם, לכאורה, אבל לא גילו להם על כך.
עוד התברר להם, כי לזרים קיימת בעיה לקבל משכנתא ארוכות טווח מבנקים בקנדה, וכי ההלוואות שהועמדו בסופו של דבר היו לתקופה קצרה של שנים ספורות, שבסיומן נאלצו התובעים לשאת בהוצאות של חידוש הלוואת המשכנתא במוסד פיננסי אחר, שגם הן ניתנו למספר שנים קצוב בלבד.
בכל מקרה, נטען, התובעים לא רכשו ולא התכוונו לרכוש יחידה או חדר בבית מלון, והמוצר שנמכר להם אינו תואם את המצגים שנמסרו להם וההסכמים שנחתמו עימם.
מהכשרת הישוב טרם נתקבלה תגובה במערכת Bizportal. ממישורים נמסר כי החברה טרם קיבלה לידיה את כתב התביעה, וכי תגיב רק לאחר שתלמד את התביעה.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
