טאואר - ההזדמנויות, האיומים והשווי של המניה

יניב רחימי, סמנכ"ל ההשקעות ברמקו בית השקעות, מנתח את מצבה של חברה טאואר
יניב רחימי |

ניתוח חברה כמו טאואר הוא אתגר אמיתי וזאת משתי סיבות מרכזיות:

א. תחום הפעילות של טאואר מאופיין במחזוריות ובתנודתיות גבוה. עובדה זאת פוגעת ביכולת החיזוי לטווח הבינוי והארוך של האנליסטים כמו של המנהלים הבכירים בתעשיית המוליכים למחצה.

ב. לחברת טאואר מגוון ניירות ערך הניתנים למניות (כתבי אופציה, אג"ח להמרה ושטרי הון). בניתוח החברה יש לקחת בחשבון דילולים אפשריים ובהתאם הקטנת החוב במקרה של המרת אג"ח למניות והגדלת המזומנים במקרה של מימוש כתבי אופציה.

אירועים לאחר תאריך המאזן

לאחר פרסום הדוחות הכספיים לרבעון השני הנפיקה חברת טאואר מניות תמורת מזומן בשני אירועים:

1. הנפקה למוסדיים - במסגרת ההנפקה למוסדיים הנפיקה טאואר כ- 21 מיליון מניות ו- 5.3 מיליון כתבי אופציה (סדרה 6) תמורת 21 מיליון דולר.

2. הנפקה ל- Yorkville - החברה חתמה על הסכם המאפשר לה להנפיק מניות בהיקף של 25 מיליון דולר למשך שנתיים. מחיר המניה יהיה נמוך ב- 3% ממחיר השוק. עד כה מימשה החברה כ- 2 מיליון דולר בלבד מהמסגרת.

בסיכומו של דבר, גדל הון המניות של טאואר במהלך הרבעון השלישי כתוצאה משני אירועים אלו ב- 23 מיליון מניות. משמע, גידול של 14%. בהתאם, גדל היקף המזומנים בקופתה ב- 23 מיליון דולר.

יכולת שירות החוב

גיוסי ההון שצוינו בסעיף הקודם וההתחייבות לרכישת מניות במסגרת נוספת של כ- 23 מ' דולר משפרים את רמת הנזילות טאואר. לטאואר חוב נטו המסתכם ב- 415 מיליון דולר. איגרות החוב מהוות כ- 30% ממנו.

החדשות הטובות למחזיקי האג"ח של טאואר הן שפירעונות הקרן הראשונים של טאואר במכלול מכשירי החוב צפויים לחול רק בספטמבר 2011. תקופה של שנתיים נראית כמו נצח בתחום הסמיקונדקטורס ולהערכתי לחברה לא תהיה בעיה לשרת את החוב בטווח הקצר.

יחד עם זאת, מסתמן עומס פירעונות לקראת סוף שנת 2011. בנקודת זמן זאת יהיה על טאואר יהיה לפרוע את אג"ח 3 ואת איגרת החוב של JAZZ, שתיהן נפרעות בתשלום אחד.

המרת חלק מאיגרות החוב למניות, גלגול חובות מול הבנקים וכמובן המשך השיפור בתוצאות העסקיות הם חלק מהכלים שיכולים לסייע לטאואר לעמוד במשימה.

שווי החברה

טאואר רושמת בדוחותיה הוצאות גבוהות בגין פחת והפחתות. הוצאות אלו מסתכמות ב-35 מיליון דולר ברבעון. לפיכך, נהוג לתמחר חברות כמו טאואר לפי מכפיל על הרווח התפעולי לפני ניכוי פחת והפחתות (היות שאלו אינן כרוכות בהוצאות תזרימיות) בניכוי חוב נטו. לטעמי, תמחור על פי מכפיל הכנסות שגוי משום שהוא מתעלם מהחוב שיש לכל חברה.

ברבעון השני הציגה טאואר הכנסות של כ- 60 מיליון דולר עם EBITDA של כ- 4 מיליון דולר. הכנסות החברה ברבעון השלישי צפויות להסתכם ב- 80 מילון דולר עם EBITDA של כ- 15 מיליון דולר.

להערכתי, בהתחשב במודל התמחור ובחוב של טאואר, הכנסות רבעוניות של 100 מיליון דולר תומכות בשווי של 1 דולר למניה. שימו לב שהכנסות של 110 מיליון דולר גוזרות שווי של 1.4 דולר למניה.

כלל האצבע הוא שעל כל גידול של 1 דולר בהכנסות, יש גידול של כ- 0.5 דולר ברווח התפעולי. התמסורת הגבוהה מביאה לכך ששווי החברה משתנה באופן די מהותי על כל שינוי בהכנסות.

מתי נראה רווח נקי?

על מנת שטאואר תציג רווח נקי בדוחותיה הכספיים צריכים להתרחש שני תהליכים במקביל:

א. חשבונאות - בשנים הקרובות סעיף הפחת וההפחתות של טאואר צפוי לרדת באופן הדרגתי. סעיף זה צפוי לפחות החל מהרבעון השלישי של 2010 מ- 35 מיליון דולר ל- 25 מיליון דולר. המשמעות ברורה, גידול של 10 מיליון דולר ברווח הרבעוני המדווח.

ב. פעילות - על מנת להציג רווח נקי על החברה לייצר רווח תפעולי הגבוהה מסך הפחת וההפחתות והוצאות המימון.

בשורה התחתונה, אם טאואר תציג הכנסות העולות על 115 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2010, עלינו לצפות לראות רווח נקי חיובי.

הנהלה - שינוי משימה

במהלך שנת 2005 עברה טאואר טלטלה במסגרתה חלו מספר שינויים פרסונאליים בהנהלת החברה. ראסל אלוונגר שמונה כמנכ"ל במאי 2005 יחד עם אורן שירזי, סמנכ"ל הכספים הובילו את טאואר לחוף מבטחים בשורה של מהלכים הכוללים הסדי חוב עם הבנקים, הזרמת הון מבעלת השליטה (החברה לישראל) רכישה של חברת JAZZ וביצוע מהלכי התייעלות. כיום, לאחר שהוסר האיום הקיומי מעל צווארה של טאואר, הנהלת החברה נדרשת לשנות מוד ממגננה למתקפה, מצמצום הפסדים להגדלת רווחים ולפעול ליצירת ערך אמיתית לבעלי המניות.

מאת: יניב רחימי, סמנכ"ל ההשקעות ברמקו בית השקעות

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: