טאואר - ההזדמנויות, האיומים והשווי של המניה

יניב רחימי, סמנכ"ל ההשקעות ברמקו בית השקעות, מנתח את מצבה של חברה טאואר
יניב רחימי |

ניתוח חברה כמו טאואר הוא אתגר אמיתי וזאת משתי סיבות מרכזיות:

א. תחום הפעילות של טאואר מאופיין במחזוריות ובתנודתיות גבוה. עובדה זאת פוגעת ביכולת החיזוי לטווח הבינוי והארוך של האנליסטים כמו של המנהלים הבכירים בתעשיית המוליכים למחצה.

ב. לחברת טאואר מגוון ניירות ערך הניתנים למניות (כתבי אופציה, אג"ח להמרה ושטרי הון). בניתוח החברה יש לקחת בחשבון דילולים אפשריים ובהתאם הקטנת החוב במקרה של המרת אג"ח למניות והגדלת המזומנים במקרה של מימוש כתבי אופציה.

אירועים לאחר תאריך המאזן

לאחר פרסום הדוחות הכספיים לרבעון השני הנפיקה חברת טאואר מניות תמורת מזומן בשני אירועים:

1. הנפקה למוסדיים - במסגרת ההנפקה למוסדיים הנפיקה טאואר כ- 21 מיליון מניות ו- 5.3 מיליון כתבי אופציה (סדרה 6) תמורת 21 מיליון דולר.

2. הנפקה ל- Yorkville - החברה חתמה על הסכם המאפשר לה להנפיק מניות בהיקף של 25 מיליון דולר למשך שנתיים. מחיר המניה יהיה נמוך ב- 3% ממחיר השוק. עד כה מימשה החברה כ- 2 מיליון דולר בלבד מהמסגרת.

בסיכומו של דבר, גדל הון המניות של טאואר במהלך הרבעון השלישי כתוצאה משני אירועים אלו ב- 23 מיליון מניות. משמע, גידול של 14%. בהתאם, גדל היקף המזומנים בקופתה ב- 23 מיליון דולר.

יכולת שירות החוב

גיוסי ההון שצוינו בסעיף הקודם וההתחייבות לרכישת מניות במסגרת נוספת של כ- 23 מ' דולר משפרים את רמת הנזילות טאואר. לטאואר חוב נטו המסתכם ב- 415 מיליון דולר. איגרות החוב מהוות כ- 30% ממנו.

החדשות הטובות למחזיקי האג"ח של טאואר הן שפירעונות הקרן הראשונים של טאואר במכלול מכשירי החוב צפויים לחול רק בספטמבר 2011. תקופה של שנתיים נראית כמו נצח בתחום הסמיקונדקטורס ולהערכתי לחברה לא תהיה בעיה לשרת את החוב בטווח הקצר.

יחד עם זאת, מסתמן עומס פירעונות לקראת סוף שנת 2011. בנקודת זמן זאת יהיה על טאואר יהיה לפרוע את אג"ח 3 ואת איגרת החוב של JAZZ, שתיהן נפרעות בתשלום אחד.

המרת חלק מאיגרות החוב למניות, גלגול חובות מול הבנקים וכמובן המשך השיפור בתוצאות העסקיות הם חלק מהכלים שיכולים לסייע לטאואר לעמוד במשימה.

שווי החברה

טאואר רושמת בדוחותיה הוצאות גבוהות בגין פחת והפחתות. הוצאות אלו מסתכמות ב-35 מיליון דולר ברבעון. לפיכך, נהוג לתמחר חברות כמו טאואר לפי מכפיל על הרווח התפעולי לפני ניכוי פחת והפחתות (היות שאלו אינן כרוכות בהוצאות תזרימיות) בניכוי חוב נטו. לטעמי, תמחור על פי מכפיל הכנסות שגוי משום שהוא מתעלם מהחוב שיש לכל חברה.

ברבעון השני הציגה טאואר הכנסות של כ- 60 מיליון דולר עם EBITDA של כ- 4 מיליון דולר. הכנסות החברה ברבעון השלישי צפויות להסתכם ב- 80 מילון דולר עם EBITDA של כ- 15 מיליון דולר.

להערכתי, בהתחשב במודל התמחור ובחוב של טאואר, הכנסות רבעוניות של 100 מיליון דולר תומכות בשווי של 1 דולר למניה. שימו לב שהכנסות של 110 מיליון דולר גוזרות שווי של 1.4 דולר למניה.

כלל האצבע הוא שעל כל גידול של 1 דולר בהכנסות, יש גידול של כ- 0.5 דולר ברווח התפעולי. התמסורת הגבוהה מביאה לכך ששווי החברה משתנה באופן די מהותי על כל שינוי בהכנסות.

מתי נראה רווח נקי?

על מנת שטאואר תציג רווח נקי בדוחותיה הכספיים צריכים להתרחש שני תהליכים במקביל:

א. חשבונאות - בשנים הקרובות סעיף הפחת וההפחתות של טאואר צפוי לרדת באופן הדרגתי. סעיף זה צפוי לפחות החל מהרבעון השלישי של 2010 מ- 35 מיליון דולר ל- 25 מיליון דולר. המשמעות ברורה, גידול של 10 מיליון דולר ברווח הרבעוני המדווח.

ב. פעילות - על מנת להציג רווח נקי על החברה לייצר רווח תפעולי הגבוהה מסך הפחת וההפחתות והוצאות המימון.

בשורה התחתונה, אם טאואר תציג הכנסות העולות על 115 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2010, עלינו לצפות לראות רווח נקי חיובי.

הנהלה - שינוי משימה

במהלך שנת 2005 עברה טאואר טלטלה במסגרתה חלו מספר שינויים פרסונאליים בהנהלת החברה. ראסל אלוונגר שמונה כמנכ"ל במאי 2005 יחד עם אורן שירזי, סמנכ"ל הכספים הובילו את טאואר לחוף מבטחים בשורה של מהלכים הכוללים הסדי חוב עם הבנקים, הזרמת הון מבעלת השליטה (החברה לישראל) רכישה של חברת JAZZ וביצוע מהלכי התייעלות. כיום, לאחר שהוסר האיום הקיומי מעל צווארה של טאואר, הנהלת החברה נדרשת לשנות מוד ממגננה למתקפה, מצמצום הפסדים להגדלת רווחים ולפעול ליצירת ערך אמיתית לבעלי המניות.

מאת: יניב רחימי, סמנכ"ל ההשקעות ברמקו בית השקעות

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.