איילת ניר: "אין בישראל בועת נדל"ן, לא יהיה תיקון חד במחירי הדירות"

בתחזית לשנת 2010, מעריכה הכלכלנית הראשית של אי בי אי שעליית הריבית לא תוביל להוזלה משמעותית במחירי הדירות: "היה ועליית המחירים תימשך ללא תיקון יותר משנה, נוכל להתחיל לחשוש מקיומה של בועת נדל"ן"
עינת פז-פרנקל |

איילת ניר, הכלכלנית ראשית של אי בי אי, אינה צופה ירידה משמעותית במחירי נדל"ן בשנה הקרובה, אפילו אם הריבית תעלה ותהפוך את המשכנתאות לפחות אטרקטיביות.

בסקירה השבועות של בית ההשקעות אי בי אי, מסבירה ניר כי ממאי 2007עלה מדד מחירי הדירות בבעלות דיירים בישראל בשיעור של 24.4%. "יש המתייחסים לעליית מחירים זו כאל בועת מחירים", אומרת ניר ומסבירה כי בועה במחירי נדל"ן למגורים מתקיימת בתקופה מסוימת באזור מסוים מקומי או רחב יותר. "היא מאופיינת על ידי עליה מהירה בשווי נכסי הנדל"ן עד לרמות שאינן ברות קיימא או מנופחות, ביחס לשווי ההכנסה או משתנים אחרים בכלכלה".

קיים קושי לזהות בועות בעת התהוותן (אלא אם הן מתנפחות למימדים עצומים, כמו בועת מחירי הנדל"ן בארה"ב), ולכן לא פעם מוגדרת עליית מחירים כזו כבועה, רק בדיעבד, מדגישה ניר.

בועת מחירים נוצרת על ידי מינוף יתר - דוגמא לכך ניתן למצוא בבועת הנדל"ן בארה"ב - או על ידי ובו השקעות ספקולטיביות. "גם נזילות מוניטרית עלולה להוות בסיס להיווצרות של בועות נכסים, על ידי יצירת ביקוש עודף לנכסים ולכן לעליה בשוויים עד למחיר שמנותק מהשווי האמיתי של אותו נכס. זה מצב בו הרבה כסף נזיל רודף אחר מעט מידי נכסים, דבר שיוצר עליה בשוויים, מעבר לרמה ההגיונית", אומרת ניר.

במקרה כזה, מסבירה ניר, עליית ריבית, תהווה תמריץ שלילי למינוף וללקיחת סיכון, ותקטין את היצע הכסף הנזיל, או אז יבלמו עליות המחירים, ובמקרים מסוימים, תירשם מגמה הפוכה של ירידה בהם. אך מתי מתפוצצת בועת מחירים? "כאשר מי שקנה ביוקר הופך להיות מי שקנה הכי יקר, שכן הוא לא מוצא את מי שיקנה ממנו את הנכס במחיר גבוה יותר", אומרת ניר.

האם קיימת בועה במחירי הנדל"ן למגורים בישראל?

"אין ספק כי במשק הישראלי מתקיימת בשנתיים האחרונות עליית מחירים מהירה, כך שהחלק הראשון בהגדרת בועת מחירים מתקיים", אומרת ניר. "אך לא די בכך". נשאלת השאלה, האם עליית המחירים היא אכן בועתית, או שבדומה לעליית המחירים שחלה בתחילת שנות ה- 90' היא כלכלית וגם אם בסופה (כמו בכל מחזור כלכלי) נהיה עדים לירידת מחירים, "הרי שמדובר יהיה בהתאמת מחירים ולא בקריסתם", אומרת ניר.

למעשה, הבחינה צריכה להיעשות בפרספקטיבה ארוכה יותר - מה קרה למחירים טרם עליית המחירים הנוכחית, האם היתה ירידת מחירים מוגזמת והעליות עתה הן לא יותר מתיקון לאותה ירידת מחירים, מה קורה בצד ההיצע של הנדל"ן למגורים, האם עליית המחירים נובעת מעודף ביקוש אמיתי על רקע מחסור בהיצע של דירות למגורים, או שמא המחיר כבר מזמן לא משקף את צד ההיצע.

"מדד משכן למצב רוכשי הדירות" (לכתבה המלאה על מצב רוכשי הדירות) נמצא היה במגמת עלייה במשך יותר מעשור, אך מאז 2007 ועל רקע עליה במחירי הדירות ובשיעור האבטלה, התהפכה המגמה, והמדד מצוי במגמת ירידה. הירידה במדד מבטאת הרעה ביכולת הכלכלית של הלקוח לעמוד בתשלומי המשכנתא.

"כשבוחנים את עליית המחירים בפרספקטיבה מעט רחוקה יותר מגלים, כי עליית המחירים במשק הישראלי לא התאפיינה במגמה אחת ראשית של עליית מחירים מתמשכת, כפי שקרה בארה"ב, כי אם בעליות מחירים, שהתחלפו בירידות מחירים, ושוב עליית מחירים, כלומר על ידי תבנית של מחזור כלכלי", אומרת ניר. "למעשה, מאז השיא האחרון, בדצמבר 1999, נרשמה עליית מחירים נומינלית של 7.3% בלבד (בכל התקופה) במחירי הדירות למגורים בישראל".

עליית המחירים בשנתיים וקצת האחרונות באה על רקע קיומם של גורמי רקע רבים התומכים בקיומה של מגמת מחירים עולה בנדל"ן למגורים: מצבם של רוכשי הדירות השתפר, ועל כן גדל הביקוש לנכסי נדל"ן למגורים, היצע הדירות למגורים הלך ופחת עד לרמת שפל כיום של 6 חודשי היצע בלבד באוגוסט, והריבית המוניטארית ירדה לרמה כזו, שהיא מפנה יותר ויותר מקורות כספיים מנכסי השקעה/חיסכון פיננסיים להשקעה בנדל"ן. בנוסף, מחירי השכירות התייקרו כל כך, שיש המעדיפים לרכוש דירה ולהחליף את כספי השכירות בתשלומי משכנתא, אומרת ניר.

לא צפויה ירידה משמעותית במחירי הדירות

ניר מעריכה כי "התייקרות מחירי הנדל"ן בישראל, במקביל להתייקרות צפויה בריבית המקומית, אשר פוגעים ביכולת ההצטיידות של משפחות ויחידים בישראל בדירת מגורים, יובילו לשינוי מגמה בשוק הנדל"ן למגורים בישראל בעתיד הלא רחוק, אך אנו לא צופים תיקון חד (בהיקף ובזמן) במחירים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי