המשרד לפיתוח הנגב והגליל ובנק הפועלים משתפים פעולה לעידוד הקמת מערכות סולאריות בפריפריה

בנק הפועלים השיק בימים אלה מהלך נרחב של הצעת פתרונות פיננסיים, במטרה לסייע הן ללקוחות פרטיים והן ללקוחות עסקיים במימון הקמת מערכות אנרגיה סולארית ביתיות ומסחריות
קובי ישעיהו |

המשרד לפיתוח הנגב והגליל ובנק הפועלים משיקים שיתוף פעולה ראשון מסוגו לעידוד השימוש באנרגיה סולארית, באמצעות ייזום פרויקטים משותפים בתחום זה שיוקמו ביישובי הנגב והגליל.

סילבן שלום, המשנה לראש הממשלה, השר לפיתוח הנגב והגליל, אמר: "הממשלה רואה חשיבות רבה בעידוד השימוש באנרגיה סולארית להפקת חשמל, כמרכיב מרכזי במעבר לאנרגיות נקיות. הנגב והגליל הם אזורים בעלי פוטנציאל אדיר למימוש פרויקט מסוג זה. החלטתי להוביל מהלך זה יחד עם בנק הפועלים, על מנת לסייע בהקמת מערכות אנרגיה סולארית בנגב ובגליל. פרויקט לאומי זה מביא עמו אמירה ,לא רק כלכלית אלא גם אמירה סביבתית וחברתית חשובה. זהו פרויקט שימנף את הנגב והגליל, אזורים המשוועים לפרויקטים בסדר גודל כזה המשלבים פיתוח טכנולוגי ויצירת מקומות תעסוקה".

השר שלום הוסיף: "מעורבות המשרד לפיתוח הנגב והגליל בייזום מערכות סולאריות בנגב ובגליל משתלבת גם בתוכניות לקידום הפעילות העסקית באזורים אלה. אני מברך על היוזמה של בנק הפועלים להוביל מהלך לעידוד השימוש באנרגיה סולארית, תוך קידום המודעות הציבורית לשימור איכות הסביבה וחיסכון בצריכת אנרגיה. זו דוגמה לשיתוף פעולה חשוב בין המדינה לבין הסקטור העסקי לטובת כלל תושבי ישראל".

יאיר סרוסי יו"ר בנק הפועלים: "אנו מברכים את המשרד לפיתוח הנגב והגליל, בראשות המשנה לראש הממשלה, השר סילבן שלום, על ההחלטה להשתתף בתוכנית לעידוד הקמת מערכות אנרגיה סולארית בנגב ובגליל. כבנק שאחראי בשנה האחרונה למימון מרבית העסקאות בתחום האנרגיה הסולארית, אנו רואים במהלך המשותף עם הממשלה הזדמנות מצוינת לעבור לשימוש באנרגיות מתחדשות."

שיתוף הפעולה בין המשרד לפיתוח הנגב והגליל לבין בנק הפועלים בייזום הקמת מערכות אנרגיה סולארית יהיה אחד הנושאים שיוצגו ב"וועידת הגליל 2009", שתקיים הרשות לפיתוח הגליל ב-13 באוקטובר בכפר בלום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיות

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים

משה כסיף |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם

סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו. 

איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה. 

המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה  שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים. 

עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות. 

מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים. 

ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון.  הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.