יחימוביץ: "רמי לוי מוכר עוף בשקל כי הוא אינו משלם שכר מתאים לעובדים שלו"

כך אמרה חברת הכנסת שלי יחימוביץ היום בגלי צה"ל. לעומתה אמר רמי לוי, "מדובר באמירות פופוליסטיות" והוא דורש שתחזור בדבריה אחרת יתבע אותה על הוצאת דיבה
מאיה זיסר |

ההסתדרות ואיגוד לשכות המסחר גיבשו יחד עם שופרסל ורבוע כחול הסכם קיבוצי מיוחד אשר יחייב בין השאר גם את הרשתות 'רמי לוי שיווק השיקמה', חצי חינם וטיב טעם להעסיק את העובדים בתנאים מוסדרים ומיטיבים, כפי שקיימים ברשתות השיווק הגדולות.

במסגרת ההסכם, יוכלו לקבל עובדי הרשתות הסדר פנסיה מיטיב לכלל העובדים וכן מספר הטבות נוספות לעובדים עם ותק של לפחות 3 שנים קרן השתלמות על-פי ותק בונוסים על בסיס רווחיות ומשכורת 13.

אתמול (ד') הודיעו הרשתות רמי לוי שיווק השיקמה ו'טיב טעם' כי הן אינן מתכוונות לשתף עם כך פעולה מכיוון שהן מתנגדות להסכם הקיבוצי שעליו חתמו ההסתדרות ואיגוד לשכות המסחר עם הרשתות שופרסל.

לטענת לוי, הרשתות הגדולות יעשו הכל כדי שלרשתות הפרטיות יהיה קשה להתחרות בהן. ולכן הוא אינו מעוניין בהסכם הקיבוצי, זאת בדומה לכך שהוא אינו דורש משופרסל ורבוע כחול לתת מהם לעובדים תנאים כאלו ואחרים.

כנגד אמירות אלו יוצאת היום (ה') חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ואומרת, "מקומם אותי אם הוא אומר שתשלום השכר הזה הוא פוגע בתחרות"

היום אומר רמי לוי בתוכניתו של רזי ברקאי, בגלי צה"ל, "אני חברה בורסאית ושם אפשר לראות שהשכר שלי גבוהה באחוזים מרשתות הגדלות. מה ששלי יחימוביץ אומרת הוא אינו נכון. אצלי העובד הוא בקדמת החברה. אצלי קופאית מרוויחה יותר משכר מינימום"

עוד אומר לוי, "אני לא אמרתי שאני לא רוצה לקבל את ההסכם הקיבוצי. אני מוכן לקבל יותר מזה אני מציע שנעבוד יחד ונעלה את שכר המינימום ל-5,000 אני מוכן ללכת יד ביד עמה".

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' אמרה בתגובה, "מדובר בדברי הבל הרי הוא לא חתם על ההסכם. מה אומר ההסכם? הוא אומר ימי הבראה, פיצויים, ימי מחלה. אני מניחה שלו רמי לוי היה נותן את התנאים האלו לעובדים שלו זה לא היה מפריע לו לחתום".

"האם המצב אצלו כל כך נפלא? למה הוא לא קופץ בשמחה להסכם הקיבוצי?", אמרה יחימוביץ'. לדבריה, רמי לוי מוכר עוף בשקל כי הוא אינו משלם שכר מתאים לעובדים שלו" ומוסיפה כי, "מקומם אותי אם הוא אומר שתשלום שכר הוגן פוגע בתחרות, אם זה כך, אני לא מעוניינת בתחרות הזו ולא צריך עוף בשקל. הגיע הזמן שלא נחשוב עלינו כצרכנים בלבד אלא כאזרחים. הדיבור על תחרות בהקשר זה מעוררים שאט נפש".

לדברים אלו הגיב לוי ואמר כי "מדובר באמירות פופוליסטיות" והוא דורש שתחזור בדבריה אחרת יתבע אותה על הוצאת דיבה.

נכון ליום 31 בדצמבר 2008 ונכון למועד הדוח מועסקים בחברה כ 788- עובדים בשכר מינימום. החברה מקפידה על יישום הוראות חוק שכר מינימום

מרבית עובדי החברה מועסקים בשכר מינימום. שינוי בשכר המינימום יכול להשפיע על רווחיות החברה. משכורת עובדי החברה שהועסקו בשכר מינימום בספטמבר 2008 הסתכמו ב-1.88 מיליון שקלים ובמונחים שנתיים 22.6 מיליון שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

איך בנק ישראל מנהל את הסיכון העתידי הזה? הבנק המרכזי שלנו ממשיך כאילו התרחיש הזה לא קיים באופק. איך אנחנו יודעים זאת? מהסתכלות בפוזיציית ההשקעות שלהם - שום דבר לא השתנה.

מה ניתן לעשות? ניתן לצמצם משמעותית את החשיפה לבורסות זרות ולהעביר את כספי הרזרבות של ישראל מהשקעות באג"ח לפקדונות בבנקים, עדיף בנקים מרכזיים.

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

כמו כן ניתן לרכוש על חשבון חלק מהמניות נכסים אלטרנטיביים שפועלים ללא מתאם עם הבורסות או אפילו עם מתאם שלילי לבורסות. מדובר בעיקר בהשקעות במתכות יקרות או נדירות. לא חייבים לרכוש את הנכס הפיזי, ניתן לרכוש תעודות פיננסיות המגובות בהם.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.