משפחת טופז הקימה אתר: "אי אפשר עוד להמשיך ולשתוק"
לפני כשבוע שם קץ לחייו הבדרן דודו טופז בבית הכלא ניצן. יום לפני מותו עלה לאוויר בשעות הערב המאוחרות, אתר תמיכה בטופז על ידי המשפחה. באתר נכתב כי, הוא הוקם "לא להצדיק חלילה את המעשים שדודו הודה בהם, אלא אך ורק בכדי לאזן ולהציג את התמונה על כל גווניה". לדבריהם מההתחלה ועד לסוף העצוב, נגזר עונשו של טופז מראש, על ידי התקשורת. בנוסף ניתן לציין כי גם בסיום הפרשה טופז לא הורשע ולמרות הכול עדין מתיחסים אליו ככזה.
לדברי מקימי האתר, "האתר הוקם במקור בכדי להדגיש את חוסר ההיגיון וחוסר הצדק שעולים על גדותיהם - אי אפשר להמשיך ולשתוק". עם זאת, עם היוודע דבר מותו של טופז, הפך האתר ל'אתר הנצחה'. לדברי מקימי האתר, "מרגע ההודעה על מותו, תוך 3 ימים קלט האתר למעלה מ-220 אלף כניסות ואלפי טוקבקים".
באתר, המכונה, 'דודו טופז - האתר הרשמי', ניתן למצוא תגובות מרחבי האינטרנט. מיותר לציין כי באתר לא תמצאו תגובות שליליות כנגד טופז, כנראה שיש מי שעובר על התגובות שעולות ולכן לא תראו תגובות היוצאות כנגד טופז. מרבית התגובות הן בסגנון: "צריך להעמיד לדין את אלו שהוציאו את המכתב מהפח והעבירו לעיתונות", "טופז צודק - הפרסום מנוגד לחוק הגנת הפרטיות", "אבי ניר עשה את עסקת חייו", "התקשורת שרוצה לנקום בו בעידוד סמוי של דן מרגלית. אני מרחם עליו" וכד'.
מקימי האתר מאשימים את התקשורת בסיקור הלא הוגן שהיה סביב הפרשה וכותבים, "התקשורת לקחה על עצמה את תפקיד השופט. דיונים 'משפטיים' התקיימו באולפני השידור הממוזגים במקום באולם בית המשפט. עיתונאים ואנשי תקשורת מביעים דעתם בראש חוצות ו'מחליטים' באשר למספר שנות המאסר שיגזרו על דודו, וכל המוסיף לשיטתם, הרי זה משובח".
לדבריהם, "עשרות אלפי מילים נכתבו, יכתבו, שודרו וישודרו על המקרה באופן חסר פרופורציות לחלוטין, כולל מעקב צמוד, אישי וחודרני בכל שלב, לכל הגה, לכל הברה ולכל מכתב. ממש צייד. הכיסוי התקשורתי הפך לעיסוק רב משתתפים, לא הוגן, דרמטי, אגרסיבי ומגמתי שאינו מקובל ואינו ראוי"
באתר נכתב כי הסיבה להקמת האתר היא כי "רבים כבר הבינו שאם היה מדובר באדם אנונימי, הייתה הפרשה הכאובה מקבלת התייחסות שונה בתכלית - אם בכלל, קשה להשתחרר מהרושם ש'העליהום' על דודו הינו מגמתי, ולו בשל הגורמים המעורבים בפרשה ומטרתו האחת והיחידה היתה ליצור הד ולחץ תקשורתי על מקבלי החלטות. רבים מאלו שניזונו מהתקשורת, קבלו דיווחים מוטעים וחלקיים, הפכו ל'שופטים זריזים' ולא הבינו שעדיין רב הנסתר על הנגלה", לטענתם, "דמו של דודו הותר עוד בטרם דנו בדברים בבית המשפט. דודו נשפט על במת התקשורת".
האם ראש פירמידה מדבר כך?
בתחילת חשיפת הפרשה, בדיון על הארכת מעצרו של טופז, השופט, ציון קאפח, אמר כי טופז "הוא ראש הפירמידה, הוא המתכנן והוא היוזם".
באתר בחרו להתייחס לאמירה זו באמצעות ציטוטים מהחקירה של טופז אשר פורסמו במקומות שונים.
ציטוטים בהם מדבר טופז על התנהלותו, "פחד זה פחד... אני לא יודע ממה, אבל כבר אמרתי יותר מדי פעמים שנתקלתי בעולם שלא מוכר לי, נמשכתי אליו ובאותה מידה סלדתי ממנו, הלכתי על הקצה" (מתוך תמלילי החקירה 6.6.2009)
בנוסף מופיעים דברי חרטה של טופז, "החרטה ורגשי הבושה לפני הילדים שלי חזקים מכל עונש שאקבל. אל תשכחו לי, לעזאזל, את הדברים שעשיתי לפני כן" (מעריב 23.7.2009).

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- הבן מול ארבע אחיותיו: הקרב על דירת הירושה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- הבן מול ארבע אחיותיו: הקרב על דירת הירושה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.