מודל החל"ת התעדכן גם למי שנעדר 11 ימים בלבד במהלך "עם כלביא"

משרד האוצר וההסתדרות סיכמו על עדכון חד-פעמי במודל החל"ת, שיאפשר גם לעובדים שנעדרו לתקופה קצרה יחסית במהלך מבצע "עם כלביא" לקבל רשת ביטחון כלכלית. זאת, לאור המאפיינים הייחודיים של הלחימה, שהגבילו את היכולת להגיע למקום העבודה לפרקי זמן קצרים יחסית. הפעולה מתבצעת במקביל לפתיחה מואצת של המשק בתום הלחימה. 

על פי המתווה החדש, עובד שנעדר לפחות 11 ימים קלנדריים, גם אם לא היו רצופים, מתוך תקופה כוללת של 12 ימים, יהיה זכאי לדמי אבטלה. ההטבה תחול אך ורק לגבי תקופת הזמן הספציפית של מבצע "עם כלביא", ותשמר את עקרונות מודל החל"ת, בהם מגבלת מינימום של ימי היעדרות ודרישת רציפות חלקית. 

בהודעת האוצר נמסר כי ההתאמה נועדה לתת מענה למציאות שבה עובדים רבים לא יכלו להגיע למקום עבודתם בשל הוראות פיקוד העורף והמצב הביטחוני. מדובר בצעד שמטרתו לחזק את העורף האזרחי ולתת תמיכה מותאמת לתקופת חירום מורכבת. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר: "מדובר במערכה לאומית משמעותית, עם השפעה רחבה על חיי היום־יום של אזרחי ישראל. חובתנו כמדינה היא לוודא שהעורף האזרחי לא יישא לבד בנטל. ההתאמה שנעשתה במודל החל"ת נועדה להבטיח תמיכה לעובדים שלא יכלו להגיע לעבודה בשל ההגבלות שהוטלו במהלך המערכה".

• חל"ת - יהיה או לא יהיה? כנראה המתווה ישתנה
• מה זה "חופשה ללא תשלום" והאם זה חוזר?

חל"ת - יהיה או לא יהיה? כנראה המתווה ישתנה

האם ישלחו אתכם לחל"ת? התוצאות הכלכליות של המלחמה

ביום שני הוצגה תוכנית הסיוע שכוללת בין היתר מנגנון נרחב להוצאת עובדים לחל"ת, אך בעקבות הפסקת האש התכנית השתנה. יש לציין שהתגובה מהירה. התכנית היא בקנה מידה רחב של כ-5 מיליארד שקל, ואמנם היא נולדה מתוך ההנחה שהלחימה תימשך לאורך זמן והמגבלות על העסקים יחריפו, אבל גם כרגע, למרות סיום המלחמה, אלו שנפגעו חששו מאובדן הפיצוי המובטח.

אחד הסעיפים הבעייתים ביותר ליישום מבחינה בירוקרטית היה מנגנון החל"ת, שאמור היה לאפשר לעסקים להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום באופן רטרואקטיבי ל־14 ימים, עם דמי אבטלה מלאים מהמדינה, אבל העדכון המהיר להיעדרות של 11 ימים נתן מענה ופתר את הסבך הבירוקרטי במהירות.

• אחרי הפסקת האש - זינוק של 47% בהוצאות באשראי
• הושלמה עסקת מאגר תמר בין SOCAR ו-UNION ENERGY
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בד בבד, קרן הפיצויים של מס רכוש ממשיכה לפעול במלוא הקצב. לפי הדיווח האחרון של רשות המסים, הוגשו עד כה כ-39 אלף תביעות בעקבות נזקי המלחמה. מתוכן, כ-31 אלף תביעות על נזקי מבנים, קרוב ל-4,000 על נזק לרכב וכ-4,000 תביעות נוספות בגין ציוד ותכולה. 

המספרים האלה אינם סופיים, כמובן. ברשות המסים מעריכים כי עדיין יש אלפי נכסים שנפגעו וטרם הוגשה עליהם תביעה. הנזק הכספי הישיר עד כה מוערך ביותר מ־5 מיליארד שקל, סכום שצפוי לעלות ככל שתימשכנה ההערכות והאזרחים יתעדכנו על זכאותם.

שאלות ותשובות - עדכון לאחר הפסקת האש

האם הפסקת האש תגרום לביטול הסיוע לעסקים?

ייתכן. משרד האוצר שוקל כעת האם עדיין יש הצדקה להפעיל תוכנית חירום בהיקף 5 מיליארד שקל. אם המגבלות מוסרות – קשה להצדיק תמיכה גורפת לעסקים.

האם כל העסקים כבר חזרו לפעול?

רובם בדרך לשם, אבל יש אזורים שעדיין מושפעים. גם פסיכולוגית – לא כולם מוכנים לחזור מיד לפעילות רגילה, במיוחד באזורים שחוו פגיעות ישירות.

כמה תביעות כבר הוגשו על נזקים?

נכון לבוקר יום שלישי - 39 אלף תביעות. התביעות מתחלקות לנזקים למבנים, רכבים וציוד.

האם גם עסקים קטנים יכולים לקבל פיצוי?

כן. הקרן מפצה עסקים לפי קריטריונים קבועים, כאשר גם עסקים קטנים זכאים להגיש תביעות על נזק ישיר.

האם נדרש אישור מהביטוח כדי להגיש תביעה לקרן הפיצויים?

לא. הקרן פועלת עצמאית ובלי קשר לחברות הביטוח. מדובר בפיצוי ממשלתי שמגיע מהמדינה.

מה עושים אם עוד לא הגשתי תביעה?

פשוט להיכנס לאתר רשות המסים או לפנות למוקד הקרן. ישנה טופסיות מקוונת, וההנחיות ברורות למדי.

האם תהיה פגיעה עתידית בשוק העבודה בעקבות הבלבול סביב החל"ת?

יכול להיות. עובדים שחיכו לצאת לחל"ת עשויים למצוא עצמם כעת בלי סיוע ובלי שכר. גם מעסיקים מתוסכלים מהשינויים התכופים במתווים.

האם הפסקת האש צפויה להחזיק?

קשה לדעת. גם באוצר מודים שמדובר ב"פסק זמן" שיכול להתחלף שוב בהסלמה. לכן חלק מהתוכניות נשמרות "על המדף".