בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

חל"ת - יהיה או לא יהיה? כנראה המתווה ישתנה

אתמול הציע האוצר חל"ת, אבל היום זה כבר סיפור אחר - יישום החל"ת מוטל בספק

חיים בן הקון | (4)
נושאים בכתבה חל"ת

הפסקת האש שהוכרזה, אם אכן תישמר בימים הקרובים, משנה את תוכנית הסיוע שהוצגה באוצר רק אתמול. התוכנית שכוללת בין היתר מנגנון נרחב להוצאת עובדים לחל"ת – נמצאת כעת בעין הסערה. לא מן הנמנע שהיא תשתנה מהותית, או אפילו תבוטל, כבר במהלך השבוע. עם זאת, גורמים ששוחחנו אותם, אומרים שבאוצר לא יחזרו בהם מהתוכנית כי זה סוג של הפרה והתחייבות ממשלתית, אם כי הם יקצצו אותה. 

מדובר בתוכנית סיוע בקנה מידה רחב של כ-5 מיליארד שקל, שנולדה מתוך הנחה שהלחימה תימשך לאורך זמן, והמגבלות על העסקים יחריפו. אלא שדווקא הרגיעה היחסית, שמתחילה להורגש בשטח, יוצרת דילמה חדשה: איך ממשיכים עם מנגנון חרום כשפחות ופחות אזורים מוגדרים ככפופים להנחיות מחמירות של פיקוד העורף?

חל"ת שהיה אמור להיות רטרואקטיבי – בסכנה

הסעיף הבולט והרגיש ביותר בתוכנית הוא מנגנון החל"ת, שאמור היה לאפשר לעסקים להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום באופן רטרואקטיבי ל־14 ימים – עם דמי אבטלה מלאים מהמדינה. אלא שכעת, לא רק שההצדקה לכך פוחתת, אלא שגם מבחינה פרוצדורלית, היישום הופך למסורבל ובעייתי.

כבר עתה נשמעות במערכת הכלכלית קולות שמטילים ספק בכדאיותו של המנגנון. גם מצד נציגי העסקים נשמעת ביקורת שלפיה מדובר בפתרון שאינו בהכרח ישים, בוודאי אם הפסקת האש תחזיק מעמד.

באוצר שוקלים כעת לצמצם את החל"ת לשבוע בלבד, במקום 14 יום, אך גם הצעה זו נתקלת בהתנגדות מצד חלק מהשחקנים המרכזיים במשק. בנוסף, כדי להוציא לפועל את כל התוכנית נדרשת חקיקה בכנסת, מה שמשאיר פתח לשינויים נוספים בזמן הקרוב.

קרן הפיצויים כבר עובדת – גם אם בשטח לא הכול הוגש

לצד הדילמה סביב תוכנית הסיוע והחל"ת, קרן הפיצויים של מס רכוש ממשיכה לפעול במלוא הקצב. לפי הדיווח האחרון של רשות המסים, הוגשו עד כה כ-39 אלף תביעות בעקבות נזקי המלחמה. מתוכן, כ-31 אלף תביעות על נזקי מבנים, קרוב ל-4,000 על נזק לרכב וכ-4,000 תביעות נוספות בגין ציוד ותכולה.

המספרים האלה אינם סופיים, כמובן. ברשות המסים מעריכים כי עדיין יש אלפי נכסים שנפגעו וטרם הוגשה עליהם תביעה. הנזק הכספי הישיר עד כה מוערך ביותר מ־5 מיליארד שקל, סכום שצפוי לעלות ככל שתימשכנה ההערכות והאזרחים יתעדכנו על זכאותם.

קיראו עוד ב"בארץ"

התפלגות התביעות ממחישה היטב את מפת הנפגעים: תל אביב מובילה את הטבלה עם כמעט 25 אלף תביעות, אחריה אשקלון עם קרוב ל-11 אלף, ובהמשך עכו, טבריה, ירושלים וקריית שמונה.

הבעיה המרכזית שעולה כעת היא שמצב של רגיעה ביטחונית, לא בהכרח מבטל את הנזק הכלכלי שכבר נגרם. אלפי עסקים כבר חוו ירידה דרמטית בהכנסות, עובדים נשלחו לבתיהם ומרכזי קניות נותרו ריקים. העובדה שמהיום או מחר ניתן יהיה לפתוח את העסק, אינה מוחקת את השבועיים שקדמו לכך.

בשלב זה, האוצר מקיים דיונים אינטנסיביים עם הגורמים הכלכליים המרכזיים – כולל נציגי מעסיקים, ההסתדרות ורשות המסים – בניסיון לנסח מתווה חלופי או מתוקן. כל זאת תוך כדי מעקב אחרי ההתפתחויות הביטחוניות שעלולות שוב לשנות את התמונה.

שאלות ותשובות – המצב הכלכלי אחרי הפסקת האש

האם הפסקת האש תגרום לביטול הסיוע לעסקים?

ייתכן. משרד האוצר שוקל כעת האם עדיין יש הצדקה להפעיל תוכנית חירום בהיקף 5 מיליארד שקל. אם המגבלות מוסרות – קשה להצדיק תמיכה גורפת לעסקים.

מה יקרה עם החל"ת שתוכנן לשבועיים?

נכון לעכשיו, קיימת אפשרות לקצר את התקופה לשבוע בלבד, אך גם זה עדיין לא הוכרע. היישום תלוי גם באישור חקיקתי בכנסת.

האם כל העסקים כבר חזרו לפעול?

רובם בדרך לשם, אבל יש אזורים שעדיין מושפעים. גם פסיכולוגית – לא כולם מוכנים לחזור מיד לפעילות רגילה, במיוחד באזורים שחוו פגיעות ישירות.

כמה תביעות כבר הוגשו על נזקים?

נכון לבוקר יום שלישי - 39 אלף תביעות. התביעות מתחלקות לנזקים למבנים, רכבים וציוד.

האם גם עסקים קטנים יכולים לקבל פיצוי?

כן. הקרן מפצה עסקים לפי קריטריונים קבועים, כאשר גם עסקים קטנים זכאים להגיש תביעות על נזק ישיר.

האם נדרש אישור מהביטוח כדי להגיש תביעה לקרן הפיצויים?

לא. הקרן פועלת עצמאית ובלי קשר לחברות הביטוח. מדובר בפיצוי ממשלתי שמגיע מהמדינה.

מה עושים אם עוד לא הגשתי תביעה?

פשוט להיכנס לאתר רשות המסים או לפנות למוקד הקרן. ישנה טופסיות מקוונת, וההנחיות ברורות למדי.

האם תהיה פגיעה עתידית בשוק העבודה בעקבות הבלבול סביב החל"ת?

יכול להיות. עובדים שחיכו לצאת לחל"ת עשויים למצוא עצמם כעת בלי סיוע ובלי שכר. גם מעסיקים מתוסכלים מהשינויים התכופים במתווים.

האם הפסקת האש צפויה להחזיק?

קשה לדעת. גם באוצר מודים שמדובר ב"פסק זמן" שיכול להתחלף שוב בהסלמה. לכן חלק מהתוכניות נשמרות "על המדף".


תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 29/06/2025 12:12
    הגב לתגובה זו
    אנחנו כבר אוחזים בתחילת הגשת המשכורות והעובדים רוצים לדעת אם מקבלים או לאתכריעו כבר תשובה!!!!!
  • 3.
    שמירוביץ 24/06/2025 22:24
    הגב לתגובה זו
    כי מקום העבודה שלי בכלל לא נותן חלת למי שלא בא. אז מה עושים איפה הפיצוי
  • 2.
    חמינאי 24/06/2025 21:19
    הגב לתגובה זו
    קודם כל החרדים והמתנחליםואחרי זה בעלי העסקים והעובדים
  • 1.
    כל הביג גועל נפש !!! 24/06/2025 16:17
    הגב לתגובה זו
    במקום שאזרחים קצת יעזרו בשעה כזאת אולי קצת יתרמו למאמץ הקשה הזה מיד רוצים חלת האחים עופר הכי דוחים
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?

מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?

מנדי הניג |

מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.     

הפגנת עובדי בנק הפועלים. קרדיט: ארגון עובדי בנק הפועליםהפגנת עובדי בנק הפועלים. קרדיט: ארגון עובדי בנק הפועלים

עיצומים בבנק הפועלים - יושבתו 180 סניפים ברחבי הארץ

8,000 עובדי בנק הפועלים יקיימו היום עיצומים החל מהשעה 12:00 ועד סוף יום העבודה, במחאה על התנהלות הנהלת הבנק, המקדמת צעדי קיצוצים חד־צדדיים על אף רווחי העתק של מיליארדים שרושם הבנק, ולאור המבוי הסתום במשא והמתן; כל יחידות הבנק יושבתו היום למספר שעות, ובהן 180 סניפי הבנק בכל רחבי הארץ, מרכזי הייעוץ והמוקד הטלפוני.

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה פועלים שביתה

ארגון עובדי בנק הפועלים פועלים 0%  מודיע כי 8,000 עובדי הבנק יקיימו היום (30.09.2025) עיצומים החל מהשעה 12:00 ועד סוף יום העבודה, במחאה על התנהלות הנהלת הבנק המנותקת, המקדמת תכנית לקיצוץ מאות תקנים תוך הגברת העומסים, פגיעה בעובדות ובעובדי הבנק, בעתיד הבנק ובלקוחות. זאת, בזמן שהבנק ממשיך לרשום רווחי שיא של מיליארדי שקלים.

במסגרת העיצומים, יושבתו כל יחידות הבנק, ובהן כל 180 סניפי הבנק מצפון ועד דרום, מרכזי הייעוץ והמוקד הטלפוני.

עיצומים אלה מתקיימים לאור המשך התעלמות הנהלת הבנק מדרישות העובדים והתבצרותה בעמדותיה, למרות שביתת האזהרה הקודמת.

במהלך החודשים האחרונים ניהל ארגון עובדי בנק הפועלים מו"מ מול הנהלת הבנק, אולם זו גוררת רגליים. התנהלותה הדורסנית של ההנהלה כלפי עובדיה נעשית בשעה שהבנק מציג רווחי עתק של כ-9 מיליארד שקל בשנת 2024, וצפוי לרשום רווחים אף גבוהים יותר בשנת 2025.

תוכנית הקיצוצים הדרמטית שמקדמת הנהלת הבנק כוללת ביטול של כ-770 תקנים באמצעות אי איוש ואיחוד משרות, וניוד כפוי של מאות עובדים תוך פגיעה בשכרם ובאופק הקידום שלהם. צעדים אלו מגיעים בזמן שעובדי ועובדות הבנק מתמודדים עם עומסי עבודה חסרי תקדים, כתוצאה מיישום תוכנית קיצוצים רחבת היקף ושינויים מרחיקי לכת במצבת כוח האדם בשנים האחרונות. כך נוצרת שחיקה קשה בזכויות העובדים, תנאי עבודה בלתי סבירים והעמקת העומסים, שעתידים לפגוע לא רק בעובדים אלא גם בלקוחות עצמם.

ארגון העובדים מדגיש כי ההנהלה היא הנושאת באחריות הישירה לפגיעה בלקוחות, לאור גרירת הרגליים והתבצרותה בעמדותיה.