בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

חל"ת - יהיה או לא יהיה? כנראה המתווה ישתנה

אתמול הציע האוצר חל"ת, אבל היום זה כבר סיפור אחר - יישום החל"ת מוטל בספק

חיים בן הקון | (4)
נושאים בכתבה חל"ת

הפסקת האש שהוכרזה, אם אכן תישמר בימים הקרובים, משנה את תוכנית הסיוע שהוצגה באוצר רק אתמול. התוכנית שכוללת בין היתר מנגנון נרחב להוצאת עובדים לחל"ת – נמצאת כעת בעין הסערה. לא מן הנמנע שהיא תשתנה מהותית, או אפילו תבוטל, כבר במהלך השבוע. עם זאת, גורמים ששוחחנו אותם, אומרים שבאוצר לא יחזרו בהם מהתוכנית כי זה סוג של הפרה והתחייבות ממשלתית, אם כי הם יקצצו אותה. 

מדובר בתוכנית סיוע בקנה מידה רחב של כ-5 מיליארד שקל, שנולדה מתוך הנחה שהלחימה תימשך לאורך זמן, והמגבלות על העסקים יחריפו. אלא שדווקא הרגיעה היחסית, שמתחילה להורגש בשטח, יוצרת דילמה חדשה: איך ממשיכים עם מנגנון חרום כשפחות ופחות אזורים מוגדרים ככפופים להנחיות מחמירות של פיקוד העורף?

חל"ת שהיה אמור להיות רטרואקטיבי – בסכנה

הסעיף הבולט והרגיש ביותר בתוכנית הוא מנגנון החל"ת, שאמור היה לאפשר לעסקים להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום באופן רטרואקטיבי ל־14 ימים – עם דמי אבטלה מלאים מהמדינה. אלא שכעת, לא רק שההצדקה לכך פוחתת, אלא שגם מבחינה פרוצדורלית, היישום הופך למסורבל ובעייתי.

כבר עתה נשמעות במערכת הכלכלית קולות שמטילים ספק בכדאיותו של המנגנון. גם מצד נציגי העסקים נשמעת ביקורת שלפיה מדובר בפתרון שאינו בהכרח ישים, בוודאי אם הפסקת האש תחזיק מעמד.

באוצר שוקלים כעת לצמצם את החל"ת לשבוע בלבד, במקום 14 יום, אך גם הצעה זו נתקלת בהתנגדות מצד חלק מהשחקנים המרכזיים במשק. בנוסף, כדי להוציא לפועל את כל התוכנית נדרשת חקיקה בכנסת, מה שמשאיר פתח לשינויים נוספים בזמן הקרוב.

קרן הפיצויים כבר עובדת – גם אם בשטח לא הכול הוגש

לצד הדילמה סביב תוכנית הסיוע והחל"ת, קרן הפיצויים של מס רכוש ממשיכה לפעול במלוא הקצב. לפי הדיווח האחרון של רשות המסים, הוגשו עד כה כ-39 אלף תביעות בעקבות נזקי המלחמה. מתוכן, כ-31 אלף תביעות על נזקי מבנים, קרוב ל-4,000 על נזק לרכב וכ-4,000 תביעות נוספות בגין ציוד ותכולה.

המספרים האלה אינם סופיים, כמובן. ברשות המסים מעריכים כי עדיין יש אלפי נכסים שנפגעו וטרם הוגשה עליהם תביעה. הנזק הכספי הישיר עד כה מוערך ביותר מ־5 מיליארד שקל, סכום שצפוי לעלות ככל שתימשכנה ההערכות והאזרחים יתעדכנו על זכאותם.

קיראו עוד ב"בארץ"

התפלגות התביעות ממחישה היטב את מפת הנפגעים: תל אביב מובילה את הטבלה עם כמעט 25 אלף תביעות, אחריה אשקלון עם קרוב ל-11 אלף, ובהמשך עכו, טבריה, ירושלים וקריית שמונה.

הבעיה המרכזית שעולה כעת היא שמצב של רגיעה ביטחונית, לא בהכרח מבטל את הנזק הכלכלי שכבר נגרם. אלפי עסקים כבר חוו ירידה דרמטית בהכנסות, עובדים נשלחו לבתיהם ומרכזי קניות נותרו ריקים. העובדה שמהיום או מחר ניתן יהיה לפתוח את העסק, אינה מוחקת את השבועיים שקדמו לכך.

בשלב זה, האוצר מקיים דיונים אינטנסיביים עם הגורמים הכלכליים המרכזיים – כולל נציגי מעסיקים, ההסתדרות ורשות המסים – בניסיון לנסח מתווה חלופי או מתוקן. כל זאת תוך כדי מעקב אחרי ההתפתחויות הביטחוניות שעלולות שוב לשנות את התמונה.

שאלות ותשובות – המצב הכלכלי אחרי הפסקת האש

האם הפסקת האש תגרום לביטול הסיוע לעסקים?

ייתכן. משרד האוצר שוקל כעת האם עדיין יש הצדקה להפעיל תוכנית חירום בהיקף 5 מיליארד שקל. אם המגבלות מוסרות – קשה להצדיק תמיכה גורפת לעסקים.

מה יקרה עם החל"ת שתוכנן לשבועיים?

נכון לעכשיו, קיימת אפשרות לקצר את התקופה לשבוע בלבד, אך גם זה עדיין לא הוכרע. היישום תלוי גם באישור חקיקתי בכנסת.

האם כל העסקים כבר חזרו לפעול?

רובם בדרך לשם, אבל יש אזורים שעדיין מושפעים. גם פסיכולוגית – לא כולם מוכנים לחזור מיד לפעילות רגילה, במיוחד באזורים שחוו פגיעות ישירות.

כמה תביעות כבר הוגשו על נזקים?

נכון לבוקר יום שלישי - 39 אלף תביעות. התביעות מתחלקות לנזקים למבנים, רכבים וציוד.

האם גם עסקים קטנים יכולים לקבל פיצוי?

כן. הקרן מפצה עסקים לפי קריטריונים קבועים, כאשר גם עסקים קטנים זכאים להגיש תביעות על נזק ישיר.

האם נדרש אישור מהביטוח כדי להגיש תביעה לקרן הפיצויים?

לא. הקרן פועלת עצמאית ובלי קשר לחברות הביטוח. מדובר בפיצוי ממשלתי שמגיע מהמדינה.

מה עושים אם עוד לא הגשתי תביעה?

פשוט להיכנס לאתר רשות המסים או לפנות למוקד הקרן. ישנה טופסיות מקוונת, וההנחיות ברורות למדי.

האם תהיה פגיעה עתידית בשוק העבודה בעקבות הבלבול סביב החל"ת?

יכול להיות. עובדים שחיכו לצאת לחל"ת עשויים למצוא עצמם כעת בלי סיוע ובלי שכר. גם מעסיקים מתוסכלים מהשינויים התכופים במתווים.

האם הפסקת האש צפויה להחזיק?

קשה לדעת. גם באוצר מודים שמדובר ב"פסק זמן" שיכול להתחלף שוב בהסלמה. לכן חלק מהתוכניות נשמרות "על המדף".


תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 29/06/2025 12:12
    הגב לתגובה זו
    אנחנו כבר אוחזים בתחילת הגשת המשכורות והעובדים רוצים לדעת אם מקבלים או לאתכריעו כבר תשובה!!!!!
  • 3.
    שמירוביץ 24/06/2025 22:24
    הגב לתגובה זו
    כי מקום העבודה שלי בכלל לא נותן חלת למי שלא בא. אז מה עושים איפה הפיצוי
  • 2.
    חמינאי 24/06/2025 21:19
    הגב לתגובה זו
    קודם כל החרדים והמתנחליםואחרי זה בעלי העסקים והעובדים
  • 1.
    כל הביג גועל נפש !!! 24/06/2025 16:17
    הגב לתגובה זו
    במקום שאזרחים קצת יעזרו בשעה כזאת אולי קצת יתרמו למאמץ הקשה הזה מיד רוצים חלת האחים עופר הכי דוחים
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים: