בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

חל"ת - יהיה או לא יהיה? כנראה המתווה ישתנה

אתמול הציע האוצר חל"ת, אבל היום זה כבר סיפור אחר - יישום החל"ת מוטל בספק

חיים בן הקון | (4)
נושאים בכתבה חל"ת

הפסקת האש שהוכרזה, אם אכן תישמר בימים הקרובים, משנה את תוכנית הסיוע שהוצגה באוצר רק אתמול. התוכנית שכוללת בין היתר מנגנון נרחב להוצאת עובדים לחל"ת – נמצאת כעת בעין הסערה. לא מן הנמנע שהיא תשתנה מהותית, או אפילו תבוטל, כבר במהלך השבוע. עם זאת, גורמים ששוחחנו אותם, אומרים שבאוצר לא יחזרו בהם מהתוכנית כי זה סוג של הפרה והתחייבות ממשלתית, אם כי הם יקצצו אותה. 

מדובר בתוכנית סיוע בקנה מידה רחב של כ-5 מיליארד שקל, שנולדה מתוך הנחה שהלחימה תימשך לאורך זמן, והמגבלות על העסקים יחריפו. אלא שדווקא הרגיעה היחסית, שמתחילה להורגש בשטח, יוצרת דילמה חדשה: איך ממשיכים עם מנגנון חרום כשפחות ופחות אזורים מוגדרים ככפופים להנחיות מחמירות של פיקוד העורף?

חל"ת שהיה אמור להיות רטרואקטיבי – בסכנה

הסעיף הבולט והרגיש ביותר בתוכנית הוא מנגנון החל"ת, שאמור היה לאפשר לעסקים להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום באופן רטרואקטיבי ל־14 ימים – עם דמי אבטלה מלאים מהמדינה. אלא שכעת, לא רק שההצדקה לכך פוחתת, אלא שגם מבחינה פרוצדורלית, היישום הופך למסורבל ובעייתי.

כבר עתה נשמעות במערכת הכלכלית קולות שמטילים ספק בכדאיותו של המנגנון. גם מצד נציגי העסקים נשמעת ביקורת שלפיה מדובר בפתרון שאינו בהכרח ישים, בוודאי אם הפסקת האש תחזיק מעמד.

באוצר שוקלים כעת לצמצם את החל"ת לשבוע בלבד, במקום 14 יום, אך גם הצעה זו נתקלת בהתנגדות מצד חלק מהשחקנים המרכזיים במשק. בנוסף, כדי להוציא לפועל את כל התוכנית נדרשת חקיקה בכנסת, מה שמשאיר פתח לשינויים נוספים בזמן הקרוב.

קרן הפיצויים כבר עובדת – גם אם בשטח לא הכול הוגש

לצד הדילמה סביב תוכנית הסיוע והחל"ת, קרן הפיצויים של מס רכוש ממשיכה לפעול במלוא הקצב. לפי הדיווח האחרון של רשות המסים, הוגשו עד כה כ-39 אלף תביעות בעקבות נזקי המלחמה. מתוכן, כ-31 אלף תביעות על נזקי מבנים, קרוב ל-4,000 על נזק לרכב וכ-4,000 תביעות נוספות בגין ציוד ותכולה.

המספרים האלה אינם סופיים, כמובן. ברשות המסים מעריכים כי עדיין יש אלפי נכסים שנפגעו וטרם הוגשה עליהם תביעה. הנזק הכספי הישיר עד כה מוערך ביותר מ־5 מיליארד שקל, סכום שצפוי לעלות ככל שתימשכנה ההערכות והאזרחים יתעדכנו על זכאותם.

קיראו עוד ב"בארץ"

התפלגות התביעות ממחישה היטב את מפת הנפגעים: תל אביב מובילה את הטבלה עם כמעט 25 אלף תביעות, אחריה אשקלון עם קרוב ל-11 אלף, ובהמשך עכו, טבריה, ירושלים וקריית שמונה.

הבעיה המרכזית שעולה כעת היא שמצב של רגיעה ביטחונית, לא בהכרח מבטל את הנזק הכלכלי שכבר נגרם. אלפי עסקים כבר חוו ירידה דרמטית בהכנסות, עובדים נשלחו לבתיהם ומרכזי קניות נותרו ריקים. העובדה שמהיום או מחר ניתן יהיה לפתוח את העסק, אינה מוחקת את השבועיים שקדמו לכך.

בשלב זה, האוצר מקיים דיונים אינטנסיביים עם הגורמים הכלכליים המרכזיים – כולל נציגי מעסיקים, ההסתדרות ורשות המסים – בניסיון לנסח מתווה חלופי או מתוקן. כל זאת תוך כדי מעקב אחרי ההתפתחויות הביטחוניות שעלולות שוב לשנות את התמונה.

שאלות ותשובות – המצב הכלכלי אחרי הפסקת האש

האם הפסקת האש תגרום לביטול הסיוע לעסקים?

ייתכן. משרד האוצר שוקל כעת האם עדיין יש הצדקה להפעיל תוכנית חירום בהיקף 5 מיליארד שקל. אם המגבלות מוסרות – קשה להצדיק תמיכה גורפת לעסקים.

מה יקרה עם החל"ת שתוכנן לשבועיים?

נכון לעכשיו, קיימת אפשרות לקצר את התקופה לשבוע בלבד, אך גם זה עדיין לא הוכרע. היישום תלוי גם באישור חקיקתי בכנסת.

האם כל העסקים כבר חזרו לפעול?

רובם בדרך לשם, אבל יש אזורים שעדיין מושפעים. גם פסיכולוגית – לא כולם מוכנים לחזור מיד לפעילות רגילה, במיוחד באזורים שחוו פגיעות ישירות.

כמה תביעות כבר הוגשו על נזקים?

נכון לבוקר יום שלישי - 39 אלף תביעות. התביעות מתחלקות לנזקים למבנים, רכבים וציוד.

האם גם עסקים קטנים יכולים לקבל פיצוי?

כן. הקרן מפצה עסקים לפי קריטריונים קבועים, כאשר גם עסקים קטנים זכאים להגיש תביעות על נזק ישיר.

האם נדרש אישור מהביטוח כדי להגיש תביעה לקרן הפיצויים?

לא. הקרן פועלת עצמאית ובלי קשר לחברות הביטוח. מדובר בפיצוי ממשלתי שמגיע מהמדינה.

מה עושים אם עוד לא הגשתי תביעה?

פשוט להיכנס לאתר רשות המסים או לפנות למוקד הקרן. ישנה טופסיות מקוונת, וההנחיות ברורות למדי.

האם תהיה פגיעה עתידית בשוק העבודה בעקבות הבלבול סביב החל"ת?

יכול להיות. עובדים שחיכו לצאת לחל"ת עשויים למצוא עצמם כעת בלי סיוע ובלי שכר. גם מעסיקים מתוסכלים מהשינויים התכופים במתווים.

האם הפסקת האש צפויה להחזיק?

קשה לדעת. גם באוצר מודים שמדובר ב"פסק זמן" שיכול להתחלף שוב בהסלמה. לכן חלק מהתוכניות נשמרות "על המדף".


תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 29/06/2025 12:12
    הגב לתגובה זו
    אנחנו כבר אוחזים בתחילת הגשת המשכורות והעובדים רוצים לדעת אם מקבלים או לאתכריעו כבר תשובה!!!!!
  • 3.
    שמירוביץ 24/06/2025 22:24
    הגב לתגובה זו
    כי מקום העבודה שלי בכלל לא נותן חלת למי שלא בא. אז מה עושים איפה הפיצוי
  • 2.
    חמינאי 24/06/2025 21:19
    הגב לתגובה זו
    קודם כל החרדים והמתנחליםואחרי זה בעלי העסקים והעובדים
  • 1.
    כל הביג גועל נפש !!! 24/06/2025 16:17
    הגב לתגובה זו
    במקום שאזרחים קצת יעזרו בשעה כזאת אולי קצת יתרמו למאמץ הקשה הזה מיד רוצים חלת האחים עופר הכי דוחים
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

טיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוקטיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוק

תקציב סל הבריאות לשנת 2026 אושר - התוספת תעמוד על 659 מיליון שקל

10 דברים שכדאי לדעת על סל הבריאות

הדס ברטל |
נושאים בכתבה סל הבריאות

הממשלה אישרה תוספת של 659 מיליון שקל לסל שירותי הבריאות, ובכך מנעה את עיכוב עבודתה של ועדת הסל. מדובר בצעד מהותי לשמירה על רציפות הפעולה במערכת הבריאות. סל שירותי הבריאות הציבורי הוא אחד מעמודי התווך של מערכת הבריאות בישראל. מדי שנה, נדרשת המדינה להכריע אילו תרופות, טיפולים וחיסונים ימומנו מכספי הציבור, בהתחשב בתקציב מוגבל ובצרכים רפואיים משתנים. ההחלטות של ועדת הסל משפיעות באופן ישיר על חיי מאות אלפי חולים, ולעיתים קובעות אם טיפול יהיה נגיש עבור הציבור או יישאר יקר מדי עבור הרוב.

למרות הוואקום הפוליטי - הוועדה תצא לדרך

העיכוב בהרכבת הוועדה נבע מהתפטרות שר הבריאות הקודם, במסגרת משבר קואליציוני שהוביל לפרישת שרים נוספים. בעקבותיו מונה ממלא מקום זמני, ח"כ חיים כץ מהליכוד, אך מינויו פג, ובכך נוצר ואקום בתפקיד השר שאמור לאשר את מינוי הוועדה. במצב זה, משרד הבריאות נאלץ לפעול באופן חריג ולהגיש הצעת מחליטים שאושרה על ידי הממשלה כולה. המהלך אפשר לעקוף את הצורך באישור שר הבריאות ולמנוע עיכוב נוסף בדיוני הסל. ההרכב החדש של הוועדה כולל שלושה חברים חדשים, אך יו"ר הוועדה, פרופ' דינה בן יהודה מבית החולים הדסה, תמשיך לעמוד בראשה. בן יהודה נחשבת לדמות מקצועית מוערכת בעלת ניסיון רב בקביעת סדרי עדיפויות רפואיים.


ועדת הסל תדון השנה בכ-570 תרופות, טכנולוגיות וחיסונים שהוגשו על ידי חברות תרופות, עמותות רפואה, קופות החולים וגורמים נוספים. בין התחומים המרכזיים ניתן למנות תרופות חדשות למחלות נוירולוגיות כמו סכיזופרניה ואלצהיימר, טיפולים ביולוגיים מתקדמים לסוכרת, תרופות חדשות להשמנה, וכמובן תרופות בתחום האונקולוגיה, לרבות תרופות אימונותרפיות מתקדמות ומותאמות אישית.

כמו כן, צפויה הוועדה לבחון הכנסת חיסונים חדשים, ובהם חיסונים לנגיפים שהתפרצותם גברה לאחרונה, וכן טיפולים למחלות עור כרוניות ומחלות מעי דלקתיות - תחומים שזוכים לביקוש גובר מצד הקופות והמטופלים.

במשרד הבריאות מציינים כי לצד ההיבט הרפואי, יינתן השנה דגש גם לשיקולי כלכלה בריאותית, כלומר לתרומה הכוללת של כל תרופה או טיפול למערכת כולה - מבחינת מניעת אשפוזים, שיפור איכות חיים וצמצום תחלואה נלווית.