עושה זאת שוב: דיפלומט מעלה מחירים ב-15%
יבואנית מוצרי הצריכה תעלה את המחירים של שורת מותגים מובילים כולל אוראו מילקה וג'ייקובס, שנה בלבד לאחר שהודיעה על העלאה בשיעור דומה עבור אותם מוצרים
יבואנית מוצרי הצריכה דיפלומט דיפלומט אחזקות 1.71% מבצעת העלאת מחירים בשורה של מוצרי שוקולד וקפה בשיעור של 15%. הצעד, שיכנס לתוקפו בתחילת החודש הקרוב (מאי 2025), מגיע שנה בלבד מאז היא החריזה על העלאת מחירים של שורה ארוכה של מוצרים.
"לאחר תקופה לא מבוטלת שבה הצלחנו לשמור על מחירי המוצרים, חלק מהיצרניות הבין-לאומיות הודיעו לנו על עדכון מחירים. בהתאם לכך, אנו נדרשים לעדכן את מחירי המוצרים של שלוש יצרניות בשיעור של בין 14% ל-15%", נכתב בהודעת החברה. לדבריהם המהלך נעוץ בכך ש"בשנה החולפת חלו התייקרויות משמעותיות בעלויות הייצור של מוצרים שונים של יצרנים ברחבי העולם, בין היתר בשל עלייה חדה במחירי הקקאו והקפה".
שלושת היצרניות עליהן מדברת החברה, שמוצריהן צפויים להתייקר הם מונדלי, JDE,ו-FLORA. המשמעות היא שמחירם של מוצרי החברות וביניהם מותגי השוקלד והעוגיות אוראו ומילקה, כמו גם מותגי הקפה ג'ייקובס צפויים לעלות בשיעור של 15%.
זו לא הפעם הראשונה שדיפלומט מעלה מחירים בארץ. לפני כשנה הודיעה החברה על מהלך דומה של העלאת מחירים בשיעור של 15% על שורה של מוצרים. גם אז היו אלו השוקולד של מילקה מוצרי השוקולד של אוראו והקפה של ג׳ייקובס בין המוצרים שרשמו עליית מחירים. כמו גם, דגני בוקר קלוגס, חטיפי פרינגלס, מוצרי היינץ, ומוצרי ניקיון ובית כמו אבקות כביסה אריאל וטייד, צבעי שיער של ולה, ונוזל כלים פיירי.
- דיפלומט מאכזבת את המשקיעים, אך דואגת לבכירי החברה
- דיפלומט: צמיחה של 6% בהכנסות - 863 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דיפלומט עוסקת ביבוא והפצה של מותגי צריכה בינלאומיים ומקומיים בתחומי המזון, טיפוח אישי, היגיינה וניקיון הבית. החברה פועלת כיום ב-6 מדינות: ישראל, דרום אפריקה, גיאורגיה, ניו זילנד, קפריסין ויוון. בשנת 2021 השלימה החברה הנפקה ראשונית ורשמה את מניותה למסחר בבורסה לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל. אך מאז הפסיק שוויה לרדת בכ-24 והיא נסחרת כיום לפי שווי של כ-1.1 מיליארד שקל
- 7.מאור 22/04/2025 13:28הגב לתגובה זולא מבין למה לא מגבילים יבואנים לייבא רק מותג אחד או מקסימום 2 של אותו סוג מוצר!!!! יש על המדף אין ספור מותגים של מוצר מסויים אבל בפועל הם מותגים שמיובאים עי יבואן אחד שקובע את המחיר לכולם אז איפה התחרות!!
- 6.Mtlkי 22/04/2025 04:59הגב לתגובה זויש שינוי ניקר במחיר הרכיבים.זה בעיה עולמית.זה בדיוק מה שניקרא הכפר הגלובלי.וזה עדין לא כולל את בעיות השינוע.ועניני מכסים שעלולים להשפיע עוד
- 5.דובי 22/04/2025 02:15הגב לתגובה זופשוט לא לקנות את המוצרים האילו הפעם ללמד אותם לקח הם מתעשרים על חשבונינו
- 4.איש 21/04/2025 22:12הגב לתגובה זומי שיש לו כסף קונה וגורם להעלאת מחירים .תפסיקו לקנות ממי שדופק אותכם . תמיד יש פתרון חלופי .
- 3.ממשלת השקרן 21/04/2025 18:00הגב לתגובה זושר הקלקלה הטמבל האפס והאימפוטנט .
- 2.רוני 21/04/2025 15:36הגב לתגובה זוולא כמו אצלנו על ידי חברי מרכז ששולטים בהם ואז הציבור רק בוחר מפלגה.
- בכל מדינה אנשים היו עושים חרם צרכנים במקום לכתוב טוקבקים (ל"ת)ישי 21/04/2025 22:13הגב לתגובה זו
- 1.יוני 21/04/2025 15:34הגב לתגובה זולשחקים והם כלום נדה גורנישט לא עושים כלום לטובת עם ישראל אלה רק לטובת הכיס שלהם ולקומבינות של מי שבחר בהם שזה חברי מרכז.עם טיפש מגיע לו מושחתים שישבו בכנסת ישראל.
- לרון 11/08/2025 16:39הגב לתגובה זומאז טומי לפיד שהבטיח לטפל בחרדים המחרידים ומשתמטים בחסות הלקחיהו של היום
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
